מכירים את המגזינים שמלאים בכתבות על כל הטרנדים הכי חמים, העיצובים הכי חדשניים והקולינריה הכי יצירתית? בעודי מסתובב בין הקרנות ומחפש מי יממן את המיזם החדש שלי, יצרתי את המדריך המלא של קרנות ההון סיכון, מזווית קצת אחרת.
הנוף הכי שווה
סקויה לוקחת כאן בגדול. אי אפשר להתחרות במיקום הנפלא על חוף הים בהרצליה. השילוב של רצועת חול לבן ונקי, גלי ים כחולים ואופק אינסופי הוא מדהים. לאידיליה הזו אפשר להוסיף שחפים ובעלי כנף אחרים שחולפים באיטיות מעל החוף ושקיעות מדהימות. קרנות אחרות מסתפקות בנוף המפוקפק באזור התעשייה של הרצליה.
המיקום הכי טוב
בקטגוריה זו נרשם קרב עז בין קרנות מתחם ההיי-טק בהרצליה, לבין אוורגרין השוכנת בבטחה בשדרות רוטשילד הטרנדיות בתל אביב. אבל אני מזכה את אוורגרין בתואר הנחשק. אין מה לעשות, שדרות רוטשילד הן המרכז הבלתי מעורער. בתי קפה עדכניים, מסעדות נהדרות, והכול על רקע אנשים יפים שמוציאים את הכלב לטיול, רוכבי אופניים, ואווירה של הסוהו בניו-יורק. אולי בגלל ריבוי המסעדות ובתי הקפה שבאזור לא טרחו להציע לי אפילו כוס מים?
הכי מיוחד
תשכחו מבנייני זכוכית ממורקים או משרדים יוקרתיים בלב תל אביב. בקטגוריית המיוחדים זוכה לא אחרת מאשר קרן סידר. בבית עם מגרש ענקי ברחוב קרן היסוד בהרצליה אפשר למצוא את פנינת החן הזו. מהרחוב, כל מה שאפשר לראות זה שער ברזל אפור ומשעמם. אבל ברגע שהשער נפתח, אתם נכנסים למעין אחוזה קטנה בטוסקנה. בחדר הישיבות הגדול יש דלתות הזזה שנסגרות אחריכם, ובעוד אתם מצפים לבואו של הפרטנר שיפגוש אתכם, תוכלו לדמיין אין ייפתחו דלתות ההזזה, בפתח תופיע המזכירה ותכריז בהתרגשות: "The established Mr. Shoham will now meet you".
הכי משעמם
באמצע סביון, ליד סוג של מרכז מסחרי, חבויה לה קרן ורטקס. בניין ישן ומכוער שלא ממש מצליח לשכנע שבתוכו אכן יש משרד, אנשים והתרחשויות. המשרד חביב ויפה, באווירה של Old money, אבל בחוץ פשוט לא קורה כלום. מכולת עם מחירים של בית מרקחת, מספרה קטנה ועוד חנויות שאופייניות למרכזים מסחריים שהזמן בהם עצר מלכת.
הכי צנוע ויעיל
בקטגוריה הכפולה של צניעות ויעילות, זוכה קרן קיינן פרטנרס. האי-מיילים - נענים; הטלפונים - מוחזרים; הפגישות - לא מוזזות; המשרד עצמו - חביב ופרקטי; המזכירה - מסבירת פנים ויעילה; הקפה - הפוך; הדיון - ענייני וממצה.
הכי צפוי
בקטגוריית הפיהוק, זוכות במשותף "קרנות המגדלים" מבנייני אקרשטיין בהרצליה. אותו רחוב, אותו בניין, אותו משרד, רק בקומות שונות. השומר בכניסה כבר מכיר אישית את כל הסטארט-אפיסטים ורק שואל "לאיזה קומה אתם היום?"
אז בינתיים, הישיבות נמשכות, נקבעות פגישות עם עוד שותפים ועוד חומרי מחקר נשלחים לקרנות השונות. ואני חושב לעצמי: אם כבר להתרוצץ בין הקרנות, אז לפחות שיהיה נוף יפה; מיקום טוב, כדי שנוכל לאכול משהו אחרי הפגישה; אווירה טובה ומיוחדת, ופגישות מעשיות ויעילות. חבל שעוד לא נולדה הקרן שמשלבת את הכול.
הכותב הוא יזם ומנהל בתעשיית ההיי-טק