מאז עזיבתו את מכבי ת"א, העדיף עודד קטש שלא להתייחס לתקופה אצל האלופה. פה ושם הוא זרק רמזים אבל לא משהו ברור, לא דברים שעוררו סערה. ב-1 במאי (21:00) ישודר בערוץ 10 הסרט הדוקומנטרי של עופר דומינגז והראל סלוצקי ("סלוצקי ודומינגז הפקות בע"מ"), שהתלוו לקטש מאז מינויו למאמן מכבי ת"א ועד חזרתו לגליל עליון.
בסרט מספר קטש מה עבר עליו בתקופתו במכבי, ומפנה חיצי ביקורת לעבר ראשי המועדון ומי שהחליף אותו על הקווים, צביקה שרף. קטש כפי שעוד לא שמעתם או ראיתם. חלק מהדברים שאמר קטש בסרט מופיעים היום (חמישי) באתר "וואלה".
בין היתר מספר קטש כי "כשהגעתי למכבי אמרתי שאני לא רוצה מנג'ר מקצועי. אמרתי ש'אם יש מנג'ר, אין, אני לא בא'. במכבי אמרו לי: 'מה קרה לך, צביקה שרף? הוא סתם פקיד, הוא לא יהיה קשור לצד המקצועי'. רציתי להאמין בזה, אבל אם לדבר בכנות, לא האמנתי למילה אחת. ופה הטעות. הייתי צריך להגיד למכבי שבסיטואציה הזו אני לא לוקח את התפקיד. ידעתי שמכבי לא אומרת לי את האמת לגבי צביקה, זה היה ברור. אבל רציתי מאוד את התפקיד.
"צביקה היה בכל האימונים. צביקה בחר את השחקנים, הופיע בתדריכים, הסתובב בחדרי ההלבשה. הוא היה הכל חוץ מפקיד, אלא מנג'ר מקצועי לכל דבר. ככל שהעסק הלך והידרדר, ההנהלה דחפה אותו לכיוון המגרש והוא היה יותר מעורב. רענן כץ אמר אחרי ההפסד הראשון שלנו בליגה: 'אני מצפה מצביקה שייקח את העניינים לידיים'. הבן אדם שכב עלי. לא יכולתי לעבוד ככה, הם לא נתנו לי לעבוד. בסיטואציה שנוצרה, לא היה לי שום סיכוי להצליח.
פייזר. מכבי לא נתנה
"עשיתי טעויות בתקופתי במכבי, לקחתי החלטות לא טובות. על זה אין ספק. ואחת מהן הייתה שאפשרתי לצביקה להיות מנג'ר מקצועי. לא הייתי צריך אותו לידי, אבל באתי חלש למכבי. אחרי שמינו אותי למאמן, במכבי ביקשו ממני לשמור את זה בבטן במשך 24 שעות, לא לספר לאף אחד. אבל לא הצלחתי להתאפק וסיפרתי לאמא שלי. עוד באותו ערב אמרתי לה: 'אמא, עשיתי טעות. חתמתי במכבי'. ואני זוכר שהיא אמרה לי: 'לא נורא, עודד, אתה רוצה לאכול משהו?'".
על יכולותיו המקצועיות והתנהגותו של מחליפו, אמר קטש: "החומר שאני מעביר באימון אחד, צביקה לא העביר לי כמאמן במשך ארבע שנים. יותר טוב היה לצביקה לעמוד כמוני, בשקט, ולנצח ככה משחקים, מאשר לעשות את כל התנועות על הקווים ולשדר כאילו שהוא בשליטה, כאילו שהכל בסדר. כי אם הוא היה עומד ככה, 'קול', היה סיכוי שהיו אומרים עליו שהוא גאון. אני בחיים לא הייתי עושה תנועות כאלה, זה היה מביך אותי. הייתי מתבייש בזה".
"באחד הימים הגעתי להנהלה ואמרתי 'אוקיי, זה המצב, אני רוצה לשחרר שני שחקנים. את וונטיגו קאמינגס ואת מרכוס פייזר'. ברגע שהבנתי שההנהלה אמרה לי לא, זה היה היום שהבנתי שהסיפור נגמר. היו אחר כך עוד כמה משחקים, אבל ידעתי שאין לי שום גיבוי, שהמעמד שלי בתוך הקבוצה לא חזק. מה זה שידר לשחקנים? שאני לא בעל הבית. מאמן לא יכול לתפקד כך כמו שצריך. לא היה לי סיכוי להצליח. לא היה לי את הזמן ולא את המרחב.
"אני מרגיש חלק מההצלחה של מכבי"
"להצלחה של מכבי תחת שרף אין שום קשר לצד המקצועי", טוען קטש, "מכבי ניצחה את אפס פילזן 48 שעות אחרי שעזבתי. מי שמבין כדורסל יודע שבפרק זמן כזה, לא משנה איזה מאמן אתה ואיך קוראים לך, אי אפשר לעשות שינוי כל כך גדול ברמה המקצועית. השינוי בא ברמה הפסיכולוגית. הקבוצה הייתה צריכה זעזוע, טראומה. אני רציתי לבצע את הזעזוע הזה בהחלפה של שני שחקנים. זה היה עושה את אותו אפקט. אנשים היו מבינים אז שלא משחקים איתם משחקים. אבל לא נתנו לי, אז אני הלכתי.
"עדיין, אני מרגיש חלק מההצלחה של מכבי. שחקנים כמו מוריס ובאטיסטה אני הבאתי. דווקא שני השחקנים שביקשתי לשחרר, מכבי הסתדרה בלעדיהם ועדיין הגיעה לאן שהגיעה. בלי פייזר וכמעט בלי תרומה של קאמינגס. אסור גם לשכוח שאני שיחקתי בלי וויצ'יץ' ובורשטיין, שני שחקנים שבניתי את הסגל סביבם. לא היה לי אותם ולא קיבלתי מספיק זמן".
בסרט גם נראה קטש צופה במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר מינוי שרף למאמן, בה אמר כי "אף אחד לא רצה שקטש יתפטר, גם אני לא. עשיתי הכל כדי לעזור לו. בחדר, כשקטש ביקש לעזוב, היו דמעות, וגם אני בכיתי". על כך הגיב קטש ואמר: "בשבילי, מצלמה זה יותר גרוע ממכונת אמת. אם מישהו משקר, זה ישר קופץ לי. אני בחיים לא אשקר מול המצלמות. אם שואלים אותי שאלה ואני רואה שאני עומד לשקר, אגיד שאני לא יכול לענות לשאלה או שאני לא רוצה להתייחס אליה".