"אני רואה את אגף התקציבים אחראי ישירות להמשך הידרדרות ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל" - כך אומר בראיון ל"גלובס" פרופ' יצחק גל-נור, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה ולשעבר נציב שירות המדינה, שהודיע ביום רביעי האחרון על התפטרותו מן התפקיד.
גל-נור טוען שלאחר כהונה בת שנה בתפקיד, הגיע למסקנה שלא יצליח לעצור את הידרדרות מערכת ההשכלה הגבוהה. גלנור, המשמש סגנה של שרת החינוך (ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה מתוקף תפקידה), הובא בידי תמיר לתפקיד, לאחר שהכירו מפעילותם ב"שלום עכשיו".
גל-נור מכחיש כי עזיבתו קשורה לתנאי ההעסקה הייחודיים שתמיר ניסתה להסדיר עבורו - השוואת שכרו לזה של נשיא אוניברסיטה, מהלך שלא צלח בשל התנגדות האוצר. לדבריו, "הנושא הזה אמור להיות מוסדר ממילא בחודש-חודשיים הקרובים".
- מה תכננת לבצע בתקופת הכהונה שלך?
"כשקיבלתי עליי את התוכנית, הכנתי תוכנית שהגשתי ליו"ר המועצה, שרת החינוך. היו בה כמה נקודות הנוגעות לתפקיד ההשכלה הגבוהה בעוד עשר שנים. בתמצית המטרה היא להחזיר את ההשכלה הגבוהה למשפחת המדינות הטובות בעולם, לאחר שהידרדרנו בשנים האחרונות.
"בנוסף, לאחר ההתרחבות העצומה והברוכה בשני העשורים האחרונים, שגרמה לנגישות להשכלה באמצעות המכללות - אבל היתה על חשבון האיכות, הדגש צריך להיות כעת על מצוינות ועל התרחבות מבוקרת. זה אומר להגביה את סף הקבלה ולהנהיג מנגנון בקרת איכות, שמי שלא עומד בהם פשוט ייסגר. צריך להרחיב את המכינות הקדם אקדמיות עבור אלה שלא עומדים בדרישות ההשכלה גבוהה.
"באשר לבריחת המוחות - לא ניתן לפתור זאת באמצעות הנהגת שכר דיפנציאלי. לעולם לא נוכל להתחרות בארה"ב, עדיף להרים את הדגל הלבן. יש בעיות נקודתיות, כמו במינהל עסקים, ואת זה צריך לפתור".
- למה התוכנית לא יושמה?
"המצע שלי לשינויים התקבל על דעת שרת החינוך, לוח הזמנים נראה מבטיח, ועדת שוחט כבר הוקמה, וההנחה היתה שנגיע ל-2008 אחרי ועדת שוחט, אחרי שהכספים שנלקחו מהמערכת יוחזרו ונוכל להתחיל את מדיניות העשור... מדוע דו"ח שוחט לא מאושר? זו הסיבה העיקרית לסיום תפקידי".
- עד כמה דו"ח שוחט יכול "להציל" את המערכת המרוסקת שאתה מתאר?
"יש הסכמה של כל הגורמים השותפים לוועדת שוחט, כולל אגף התקציבים, שיוחזרו להשכלה הגבוהה בהדרגה 2.5 מיליארד שקל, כספים שקוצצו ברובם במהלך העשור הזה ובצורה דרסטית. התקצוב ל'גולגולת' של סטודנט ירד ב-20% כשבכל העולם ההשקעה של המדינות המפותחות במדענים גדלה. אנחנו נכנסנו לשנת ה-2000 עם תפיסה שאומרת שאפשר להמשיך לא להאכיל את הסוס והוא יתרגל לזה. אבל, הסוס נקלע למצוקה נוראית".