בן-עמי קדיש גוייס לחלטר בעבור הלשכה לקשרי מדע, הלק"מ, בשנת 1979. לפני ג'ונתן פולארד, לפני רפי איתן, היום גמלאי מקצועי, שהתמנה לעמוד בראש הלק"מ בשלהי 1981. בראש הלק"מ עמד אז אחד מוותיקי מערכת הביטחון הישראלית, בנימין בלומברג שמו.
בעבור מרבית האמריקנים והישראלים, "בלומברג" הוא משהו בין שמה של רשת טלוויזיה לבין שמו של ראש העיר ניו יורק.
בנימין בלומברג, בן 85, מהשנתון של שמעון פרס, החל את הקריירה, שנקראה אז שליחות, בשירות הידיעות (ש"י) של ההגנה. לימים התמנה לממונה על הביטחון במערכת הביטחון ואחר כך לראש הלק"מ. הוא היה יחיאל חורב ורפי איתן באיש אחד. מוקד ריכוזי וכוחני של עוצמה ומידע, איש של פעם, מאלה ששותים תה ובשום מקרה ובשום תנאי לא שוברים שמירה ולא שוברים שתיקה.
הסיפור של קדיש מגבה ומחזק שתי גרסאות. את הגרסה האמריקנית, שנטענה כל העת בפומבי ובקול גדול, שהיה יותר מפולארד אחד. ואת גרסתו של רפי איתן, שנלחשה כאן בחדרי חדרים, שהוא לא היה הראשון להפעיל מרגלים באמריקה, שהוא היה ממשיך אך לא ממציא.
כאשר נבחר אריאל שרון לשר ביטחון, התייצבו אצלו אנשים וחשפו בפניו את דרכי הלק"מ, יתרונותיו וסכנותיו. שרון היה נפעם ונלהב כל כך, עד כדי בלבול, שבמקום לסגור את הלשכה, העמיד בראשה איש שלו, את רפי איתן.
הלק"מ היה גוף שנדרש לסודיות כפולה, חיצונית ופנימית. גם כלפי ידידים מחוץ, האמריקנים למשל, גם כלפי יריבים מבית, המוסד, אמ"ן, השב"כ ומשרד החוץ. הוא נאלץ להערים על הגויים בחוץ ועל היהודים בבית.
במשך השנים רווחו שמועות, להבדיל מראיות, שבנוסף למה שהוא עושה בשביל מדינה, הוא עושה גם בשביל מפלגה, באמצעות קרנות סודיות, עוד בטרם חוק מימון מפלגות, קודם בשביל מפלגת פועלי ארץ ישראל, מפא"י, אחר כך בשביל רשימת פועלי ישראל, רפ"י.
הוא העסיק ברחבי עולם, בכל כנפות תבל, יהודים וישראלים, שהשיגו בעבור מערכת הביטחון חומרים ומסמכים יקרים מפז ובשיטות קולנועיות ממש - מהצפנה בבתי קפה ועד הסלקה בבתי שימוש בנמלי תעופה. אחד התוצרים הנודעים היה מתגים גרעיניים. אחד העובדים המצטיינים והנועזים היה מפיק הסרטים ארנון מילצ'ן, צ'אק נוריס של הלק"מ.
בן-עמי קדיש, בשונה מפולארד, עבד עבור שמיים, לא עבור כסף. אחת מטענות ההגנה הישראליות בעניין פולארד היתה, שברגע שהוא קיבל כסף, אין עוד חשיבות לשאלה אם יהודי הוא, נוצרי או מוסלמי.
עיתוי החשיפה והפרסום אצל האמריקנים בדרך כלל איננו מקרי. חשיפת החפרפרת מהפנטגון, לארי פרנקלין, שהורשע בהדלפת חומרים סודיים לאנשי השדולה היהודית איפא"ק, נעשתה בצמידות לכעס על ישראל בשל החשד לעסקת השבחת המזל"טים עם סין.
החשיפה העכשווית נועדה כנראה להביך את הנשיא בוש ערב ביקורו בישראל, למנוע הרהור כלשהו על שחרורו המוקדם של פולארד, אולי אף לעקוץ את ישראל, המתיימרת לקבוע מתי, כיצד ובאיזה פורמט יתנהל הדיון בקונגרס על הפרת ההסכם האמריקני-צפון-קוריאני ומסעות הגרעין הצפון-קוריאני בואכה סוריה.
עוללות הלק"מ ישנות-נושנות. בנות שנות דור ממש. מהאישים הרלוונטיים הפעילים עדיין בציבוריות הישראלית, שמעון פרס הוא כמעט האחרון. אבל פרס, גם בגילו המופלג, מסוגל לצטט או לומר, שאף אומה אינה עשירה דיה כדי לרכוש בחזרה את עברה, כולל את שגיאותיה.
* אמנון אברמוביץ' הוא פרשן חדשות ערוץ 2