הרחק מעיני הציבור והתקשורת התנהל בסוף השנה שעברה מאבק חובק עולם על זיכיון הייבוא של רכבי קיה לישראל. בקרב על קיה לקחו חלק קבוצת סמל"ת, היבואנית היוצאת של קיה, שעשתה מאמצים לא מבוטלים להשאיר את הזיכיון בידיה; שלמה שמלצר, הבעלים של חברת הליסינג הענקית ניו-קופל ויבואן רכב בעבר; רמי אונגר, יבואן דייהטסו, שלבסוף זכה בזיכיון; וחברת יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה לישראל. בדקה ה-90 הצטרפה למרוץ גם כלמוביל, יבואנית יונדאי, מיצובישי ומרצדס.
הכניסה של כלמוביל לזירה היתה צעד מפתיע. המדיניות הבינלאומית המוצהרת של קונצרן יונדאי, החברה האם של קיה, היא להפריד בין זיכיונות הרכב של יונדאי ושל קיה, ולא להעניק אותם לאותו זכיין מקומי. יתר על כן, לכלמוביל כבר יש בישראל מערך מקיף של דגמי רכב, שמכסה כמעט כל נישה בשוק.
ניתן להניח כי כלמוביל הצטרפה למרוץ ברגע האחרון כדי לבצר את מעמדה. יונדאי וקיה חולקות ביניהן כיום את רוב הפלטפורמות, המנועים והרכיבים, ומנהלות תחרות צמודה בנישות רכב רבות. בידיים הנכונות - ועם מחירים נכונים - יכול יבואן של קיה להקשות מאד על החיים של משווקי יונדאי.
אחת הדוגמאות הבולטות לתחרות הצמודה בין המותגים היא רכב הכביש-שטח "ספורטאז'". בגלגולו הקודם של הרכב בארץ, כאשר קיה עדיין היתה חברה עצמאית, הספורטאז' היה כלי שטח עמיד, קשוח וזול יחסית, שצויד בתמסורת חסונה ובהילוך כוח, וזכה לחיבתם של חקלאים וטיילי שטח.
בגלגול הנוכחי הרכב הוא למעשה יונדאי טוסון, שעבר מיתוג מחדש. יש לו חרטום קשוח יותר, פגושים בעיצוב שונה, כנפיים תפוחות יותר וגג קרבי למראה. אבל המידות החיצוניות שלו וקווי המתאר יכולים לבלבל אפילו בעלי טוסון. למעשה באחד הרמזורים שאל אותנו נהג טוסון בצבע שחור באיזה חנות אביזרים ניתן לרכוש פגושים ומסילות גג כמו שלנו.
גם תא הנוסעים עלול לבלבל בעלי טוסון במבחן זיהוי עיוור. אמנם קו העיצוב הכללי של התא נוטה יותר לכיוון ספורט/שטח ופחות לכיוון העירוני כמו בטוסון (פחות דיפוני עץ, יותר אלמנטים דוגמת ידית אחיזה מסיבית מול הנוסע), אבל לוח המחוונים הבסיסי, המתגים, מוטות התפעול והמשטחים הנרחבים של הפלסטיק הקשיח והזול למגע משותפים לשני הכלים.
תנוחת הישיבה נוחה ונטולת מאמץ בנסיעות ארוכות, עמדת הנהג ממוקמת בגובה סביר מעל הכביש וסף הכניסה נוח מאד לכניסה וליציאה. מרווח הכתפיים והראש תואם את המקובל בז'אנר הזה, כך ששני מבוגרים פלוס ילד שישבו במושב האחורי בנסיעה ארוכה, דיווחו שהיה נוח. תא המטען מציע נפח שימושי של 544 ליטר, והמושב האחורי מתקפל בקלות כדי להגדיל את הנפח. איכות הייצור והגימור טובה, ומקצה השיפורים שעבר הכלי בשנה שעברה מקנה לו בידוד אקוסטי משודרג משמעותית משל אחיו לבית יונדאי.
תיבה אוטומטית מיושנת
את מנוע ה-V6 בנפח 2.7 ליטר אנחנו מכירים לא מהיום. זהו המנוע הנמכר ביותר של הטוסון בשנים האחרונות. אין לו מפרט היי-טק עתיר כוח כמו מנועי ה-V6 האירופאים מהדור האחרון, ועם 175 כ"ס ו-24 קג"מ הוא לא ישאיר פסים שחורים ברמזור. עם זאת, ששת הצילינדרים מספקים דחף חלק, שקט ונעים ברוב תנאים הנהיגה הנפוצים, כמו גם כושר שיוט מהיר ונינוח על הכביש המהיר, שמפצה במידת מה על העדר הילוך חמישי בתיבה האוטומטית המיושנת.
הביצועים של הדגם סבירים, דוגמת תאוצה מאפס למאה ב-10.5 שניות ו-180 קמ"ש, אך מתקשים להצדיק את צריכת הדלק הבריאה של ה-V6. צריך רגל קלה מאוד על הדוושה כדי להתקרב לנתון הצריכה הממוצע המוצהר של עשרה קילומטר לליטר. הנתון האמיתי קרוב יותר ל-7.5 ק"מ לליטר. כנראה שגרסת ה-2 ליטר דיזל המודרנית בהספק 140 כ"ס מתאימה יותר לתנאי הארץ. אלא שלגרסה האוטומטית שלו יש הנעה קדמית בלבד, והוא יקר יותר משמעותית, כך שנגזר עליו להישאר באירופה בינתיים.
המתלים ארוכי המהלך של הרכב קופצניים למדי בעת מפגש עם מהמורות עירוניות נפוצות. נטיית הגוף בפניות מוחשית, וההגה קל אך מספק מידה מתקבלת על הדעת של היזון חוזר. בסך הכל, בהתחשב בגובה ובייעוד הרב-תכליתי, זה רכב סביר לנהיגה על האספלט.
קבוצת יונדאי ממצבת את הספורטאז' בתור האח הקשוח והמחוספס יותר של הטוסון, על כל תצלומי הבוץ והסלעים הנלווים. מבנה הפגושים והגחון שלו מעניק לו זוויות גישה טובות יותר משל אחיו, אולם נתוני השטח הבסיסיים דומים לו. הם כוללים מערכת הנעה כפולה אוטומטית עם אפשרות לקיבוע במצב 4x4 על פי בחירת הנהג, מרווח גחון מכובד בגובה 20 סנטימטר ומערכת בקרת יציבות עם אפשרות ניתוק. החבילה עונה על רוב הדרישות של מטייל השבת הישראלי, וכל עוד שומרים על קצב התקדמות מתון, לרכב אין בעיה לצלוח שבילי עפר עם חריצים עמוקים, שלוליות בוץ ודיונות אקראיות מבלי לחבוט את הגחון בקרקע. אבל, כמו הטוסון, זה לא רכב עבירות קשוח. ניסיון להצטרף ללנדקרוזרים ולפג'רואים במסלולים טכניים או בעליות תלולות, צפוי לספק פרנסה למחלצים.
קל לראות מדוע אנשי יונדאי-ישראל כה חפצו בזיכיון היבוא של קיה. הספורטאז' הוא רכב פנאי משפחתי-אופנתי עם יכולת כביש, שימושיות ואמינות מוכחת, שתפורים היטב על הדרישות של משפחות ישראליות צעירות. עם תג מחיר של 160 אלף שקל לרכב מאובזר כראוי, יש לו פוטנציאל לשדרג את התדמית של קיה בישראל ולקחת אותה למרכז הקונצנזוס - ממש כמו שהטוסון עשה בזמנו עבור יונדאי. מצד שני, ללא יתרון מחיר מהותי על פני האח התאום וללא תמריצי אבזור דרמטיים, לא ברור האם הלקוחות השמרנים של יונדאי יטרחו להתייגע במעבר בין המותגים. הקרב יהיה מעניין.
ג'יפ קומפאס
המתחרה הטרי ביותר בפלח העירוני נהנה מהמוניטין שמתלווה לשם המותג "ג'יפ" ומעיצוב הרפתקני, שמתחתיו מסתתרת הפלטפורמה המשפחתית של דיימלר-קרייזלר. יכולת השטח שלו טובה משל המתחרים בזכות מרווח גחון נדיב ומרכב מתוכנן היטב. להנעה אחראי מנוע 2.4 ליטר בהספק 172 כ"ס. שערו של הדולר מספק מחיר מעניין: 170 א' ש' לדגם מאובזר.
יונדאי טוסון
הטוסון, הכביש-שטח העירוני הנמכר ביותר בישראל מאז הגעתו לארץ, לא מתכוון לוותר בקלות. לפיכך פנו המשווקים לפתרון הנפוץ: מחיר ושדרוג האבזור התקני. לטוסון בנזין יש כעת גרסה התחלתית חדשה ובסיסית למדי ב-147 אלף שקל (קבוצה 4) אך דגם ה-V6 המאובזר שלו, שמיועד ללקוח הפרטי ונמכר ב-160 אלף שקל, מצויד כעת כסטנדרט במערכת ניווט/מולטימדיה מהתקנה מקומית.
סאנגיונג קיירון
ב-171 אלף שקל מוצעת אלטרנטיבה למשפחות פעילות. ה"קיירון" מבית סאנגיונג, מצויד בשלדת "סולם" חסונה ובהילוך כוח אמיתי, ומסוגל לצלוח שטחים שיותירו את מתחריו העירוניים בהמתנה לחילוץ. תא הנוסעים שלו מרווח למדי, ומנוע ה-2.4 ליטר בהספק 150 כ"ס מעניק לכלי במשקל 2 הטון את המינימום ההכרחי בתחום ביצועי הכביש.