ערן כהן הוא מנהל דסק קרנות נאמנות חו"ל במגדל שוקי הון
ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק המרכזי של האיחוד האירופי, ממשיך לטעון שתפקידו היחיד של הבנק הוא לשמור על יציבות המחירים, אך מדיניותו העקשנית אינה מרגיעה את הביקורת שמוטחת בו.
האם גוש היורו כגוש מוניטארי ישרוד את המשבר הנוכחי? התשובה לכך אינה חד משמעית. יש מדינות החברות באיגוד ובהן צרפת, איטליה וספרד, המביעות חוסר נחת הולך וגובר מהמדיניות המוניטארית הקפדנית שמנהיג טרישה.
ביקורת זו, ככל שתגבר, עלולה להביא לפירוק גוש היורו הצעיר ולהביא לקצה תקופה בת מעט יותר מ-6 שנים שבה מדינות אירופה חברו במדיניות מוניטארית אחידה.
ארה"ב התמודדה לא אחת בעבר עם מבחנים שאיימו לפרק את השותפות בין מדינותיה, אך בסופו של דבר עמדה בסערות שפקדו אותה. שלא כמו ארה"ב, איחוד גוש היורו הוא בעיקרו כלכלי, ומכיוון שהוא כל כך צעיר יש סיכון שמשבר כלכלי או מדיניות מוניטרית לא מאוזנת יעמידו בספק את תועלתו לחברותיו.
גוש האירו, הכולל 12 מדינות להן כלכלות נפרדות במידה רבה, החליט לייסד מדיניות מוניטארית משותפת. הבעיה היא שכלכלתן של חלק מהמדינות החברות חזקה יותר ואחרות חזקות פחות וריבית אחת, ככל הנראה, אינה מתאימה לכולם. לגרמניה ולהולנד כלכלות איתנות וחזקות אך מצבה של צרפת מעט פחות טוב.
קל וחומר מצבה של ספרד שנמצאת בעיצומו של משבר נדל"ן ויש בה החמרה בתנאי האשראי. לכן, במדינות כמו איטליה וספרד רמת הריבית הגבוהה שמכתיב הבנק המרכזי האירופי פוגעת באופן ממשי במשק שלהן.
מדיניות הריבית שהבנק המרכזי באירופה נוקט מביאה עליו תרעומת מצדן של מדינות הגוש היחלשות מבחינה כלכלית בטענה שרמת הריבית הנוכחית (4%), הגבוהה ב-1.75% מריבית הפד', אינה מתאימה למצב הכלכלי הנוכחי.
טרישה, מצדו שומר על הריבית ברמתה הגבוהה ואתמול המשיך לטעון כי תפקידו היחידי של הבנק הוא לשמור על יציבות המחירים. כלומר, טרישה לא עושה חשבון של צמיחה אלא לוקח בחשבון רק את סיכוני האינפלציה, זאת בניגוד לפד' שנוקט במדיניות מוניטארית שכן מביאה בחשבון את צמיחת הכלכלה בארה"ב.
האינפלציה באירופה חורגת מהיעד ועומדת כיום על 3.6% לשנה, אך צריך לזכור שמקור גורמי האינפלציה אינו ברמת הריבית כי אם בעליית מחיר הסחורות בעולם שאינן קשורות לרמת הריבית.
יתרה מזאת, הריבית המונהגת כיום בגוש האירו מהווה הסיבה העיקרית להתחזקות האירו על פני הדולר ועם התחזקות האירו נפגעים היצואנים האירופיים. מה שכן מחזק את טענתו של טרישה הוא מבנה שוק העבודה באירופה. באירופה יש קשיחות שכר מסויימת בשל כוחם של האיגודים המקצועיים ולכן יותר קל להם להשיג העלאות שכר משמעותיות שתוצאתם - התגברות האינפלציה.
עיקר הבעיה היא בביקורת והלחץ שמופעלים על טרישה שבהחלט מעמידים למבחן את גוש היורו. בעניין זה יש לצפות שהלחץ יתחיל לרדת כמעה משגוברות ההערכות לקץ הורדות הריבית בארה"ב.
ללא ספק מדיניותו העקשנית של טרישה אינה מסייעת להרגיע את הביקורת שמוטחת בו. כיום, למרות משבר האשראי, הוא שומר על הריבית בשיא של 6 שנים כאשר אפילו הורדת ריבית אחת לא הואיל בטובו לעשות. בעקבות המשבר ועליית מטבע היורו ישנה פגיעה ביצוא האירופי, שבסבירות גבוהה תביא בתורה להאטה בכלכלה ובצריכה הפרטית.
ההימור של טרישה על מיתון קצר ו"שטוח" בארה"ב עלול בהחלט ליצור מתחים משמעותיים בין החברות בגוש. במיתון הקודם הוריד הבנק המרכזי האירופי את הריבית מ-4.5% ל-2% ושם היא נותרה עד נובמבר 2005. בריטניה, שויתרה על חברות בגוש, כבר החלה להוריד את הריבית.
דרך אפשרית ליישב את המתיחות, היא תיקון אחריותו של הבנק המרכזי האירופי, כך שיתחיל להתחשב גם בצמיחה של המדינות החברות בו בבואו לקבוע את הריבית. שינוי הגדרות התפקיד של הבנק המרכזי אולי ייראה בטווח הקצר כפגיעה בעצמאותו, אך בטווח הארוך יחזק את האיחוד האירופי, שכבר ישנם פרשנים כלכליים המתחילים להמר על פירוקו.