הביצועים הכלכליים של ניגריה מרשימים. הצמיחה חזקה, האינפלציה ירדה למספרים חד-ספרתיים, המדיניות הפיסקאלית הודקה, החוב החיצוני נמחק כמעט לחלוטין, יתרות המט"ח עולות, הסקטור הפיננסי גדל ותומך בפעילות העסקית, והמדינה מקפידה על יישום רפורמות ושינויים מבניים על פי מתווה קרן המטבע.
ניגריה של היום, עונה יותר להגדרה "אוצר בלום" מאשר לביטוי "ערימה של חול". אולם, כמו בכל מדינה מסוג זה, לא ניתן לשלול רגרסיה והתמוטטות מהירה של ההישגים. עם זאת, ככל שעובר הזמן, לרבים יותר יש יותר מה להפסיד, ונכון להיום מסתמן כי המדינה תצליח להחזיק את עצמה מאוחדת סביב הצורך ההכרחי להתקדם לעולם מודרני יותר.
לגבי מי שמתעניין בנטילת סיכון הכרוך בהשקעה במדינה עם דירוג אשראי ספקולטיבי - השקעה בניגריה נראית עדיפה על פני רוב מדינות אפריקה האחרות. אולם לדעתנו היא עדיין פחות אטרקטיבית בצורה משמעותית מהשקעה במדינות דרום אמריקה (ובכלל זה: קוסטה ריקה, קולומביה, ארגנטינה, אל סלבדור, גואטמלה, פנמה, פרו, אורוגוואי, ונצואלה, וכמובן ברזיל).
כלי אפשרי לחשיפה לשוק הניגרי הוא קניית המדד המרכזי של הבורסה של ניגריה הכולל 260 חברות מתחום התעשייה, החקלאות והשירותים, או קניית אג"ח ממשלתי לטווח של עד 3 שנים. בבחירה בין שניהם, אנו ממליצים לבחור באופציה הראשונה שכן התשואות הריאליות של האג"ח הממשלתי בניגריה נמוכות באופן לא מוצדק (2%).
גידור סיכון מטבע:
שער המטבע של ניגריה (נאיירה) הינו מנוהל. מאז 2002 נוהג הבנק המרכזי של ניגריה למכור דולרים במכרז שבסופו נקבע שער החליפין, ומאז 2006 ישנו שוק מט"ח דו צדדי בו הבנק המרכזי מוכר וקונה דולרים מהמערכת הפיננסית (פעמיים בשבוע). גידור סיכון המטבע בהינתן האמור לעיל, צפוי להיות או יקר מאוד או בכלל בלתי אפשרי.