גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אדוני ראש הממשלה (לשעבר), מר פוטין ידאג לך

רפובליקה פרלמנטרית או קרן גידור? זו השאלה. בנקאי איסלנדי מפורסם, שיש לו מועדון כדורגל אנגלי, אומר שכל מדינה זקוקה לקרן אם היא רוצה עצמאות כלכלית. אבל מה קורה כאשר ארץ שלמה מתנהגת כמו קרן, ומנסה להשקיע לא רק בנדל"ן זר אלא גם בפוליטיקאים זרים?

ג'ורג' סורוס הוא בימים האלה המבקר הקולני ביותר של פגמי אמריקה, אבל בשנות ה-90, מיליונים בכל רחבי העולם חשבו אותו לבבואת "האמריקני המכוער". הוא התעלל בלירה סטרלינג ב-1992, ומוטט מטבעות של ארצות משגשגות יחסית בדרום-מזרח אסיה חמש שנים אחר כך.

אחת מהן, מלזיה, היתה להוטה להפוך למדינה המוסלמית המתועשת הראשונה בעולם לא יאוחר משנת 2020. ב-1997 היא האמינה שסורוס שמט את הקרקע מתחת לרגליה.

הנה כי כן, מה אפשר לעשות בספסרי בורסה חסרי מעצורים, המגלגלים מיליארדים, מבחינים בפרצות, מוכנים להיכנס ולצאת כלאחר יד - והורסים בן לילה את מקורות המחיה של אומות שלמות? מה אפשר לעשות - חוץ מאשר לחרוק שיניים, ולעמוד על המשמר?

התשובה התחילה להסתמן עשר שנים אחר כך, כאשר שלומה של המערכת הבנקאית העולמית חזר והועמד בסכנה. האמצעי היעיל ביותר להילחם במהמרי שווקים הוא לנהוג כמותם.

קחו למשל את איסלנד הקטנטנה, בשוליים המרוחקים של הים הצפוני. היא היתה עד זה לא כבר סיפור הצלחה מהולל. עכשיו היא נלחמת בציפורניה כדי להגן על שלומו של המטבע הלאומי, הקרונה. היא העלתה את שער הריבית שלה ל-15%. זה שבועות אחדים ששלטונות איסלנד חוקרים חשד לקונספירציה: קרנות גידור הימרו על נפילת הקרונה, וציפו לרווחים פנומנליים. תחת הרושם של הגילויים האלה, האיסלנדים האזינו בשבוע שעבר להצעתו של בנקאי מקומי רב השפעה: כדי להילחם בקרנות הגידור, הבה נקים לנו קרן נאמנות לאומית להבטחת יציבותנו. הקרן הזו "תשאב את הכנסתה מן המשאבים הטבעיים והאנושיים של ארצנו". הקרן תבטיח את המשך השתתפותה של איסלנד בסחר הבינלאומי, ותאפשר לנו "לקיים כלכלה עצמאית ומטבע משלנו".

כדי לגבור על קרנות הגידור, איסלנד צריכה להפוך בעצמה לקרן גידור. זה רעיון שבעל טור ב"פייננשל טיימס" תיאר באירוניה קצת יותר מדי מושחזת עוד בסוף מארס. הוא כתב על מאמצי הבנק המרכזי של אירופה להציל את "איסלנד, קרן גידור ענקית השוכנת מערבה מן החוף הנורווגי, ובבעלותה נמצאים חלקים ניכרים של הרחובות המרכזיים בערי בריטניה", כולל כמה בתי קפה בצ'לסי. בעלי המניות של הקרן רותחים מכעס על הפסדיהם, "שהלוא רייקייאוויק עצמה שווה איזה עשרה מיליארד דולר".

אגב, הבנקאי האיסלנדי שהציע להפריט את ארצו הוא ביורגולפור גודמונדסון, בעל השליטה במועדון הכדורגל האנגלי ווסטהאם.

פרוור מדברי עשיר להחריד

הרעיון להפוך את איסלנד מרפובליקה פרלמנטרית לחברה בע"מ (או בעצם לא בע"מ) הוא כמובן הגזמה סאטירית. אבל אולי לא כל כך. דובאי, למשל, עומדת בעיצומה של טרנספורמציה מעין זו. סטטיסטיקה מראה שבעוד 12 שנה, חלקם של בעלי האזרחות באוכלוסייתה יפחת מתחת לאחוז אחד. גם אם עדיין יהיו לה סממנים של ריבונות מסורתית, ספק אם יהיה אפשר לחשוב אותה למדינה. היא תהיה פרוור מדברי עשיר להחריד של העולם המתועש, עם המון גדול של עובדי שירותים הודיים ופקיסטניים. אמנם יהיו לה שגרירים ויהיה לה צבא (באמצעות הפדרציה של האמירויות), אבל הקשר בינה ובין שאר העולם יהיה מיוסד בעיקר על האחזקות הענקיות שלה מעבר לגבולותיה. את האחזקות האלה מנהלת הקרן הלאומית שלה.

קרנות לאומיות מנהלות עכשיו את עסקיהן של שורת ארצות, מקצתן זעירות עד כדי גיחוך. רובן משתדלות להיות סובטיליות, זאת אומרת לא להיראות יותר מדי, לא לזכות בעודף תשומת לב. הן יודעות שנוכחות מופגנת תעורר שנאת זרים, ושנאת זרים תזין פופוליזם ודמגוגיה.

לא קל להיות רגיש.

קחו למשל את ולדימיר פוטין, נשיאה היוצא של רוסיה וראש ממשלתה הנכנס. הוא גילה זה כבר את הדרך להחזיר את רוסיה אל מעמדה הראוי: להפוך אותה לנסיכות נפט וגז.

בחמש השנים האחרונות, הנשיא פוטין שוקד על טשטוש הגבולות בין המדינה הרוסית ובין "גזפרום", חברת האנרגיה הגדולה ביותר עלי אדמות. גזפרום מחזיקה את אירופה באותו אזור עדין, סמוך למפשעה, שבו רוסיה מתעניינת זה 300 שנה ויותר. בלי גזפרום אין לאירופה חיים.

למי ניתן את הצינור הדרומי?

האינטרסים של גזפרום חייבו אותה לחפש חלופות לפרוזדור הגז החוצה את אוקראינה ואת בלארוס. צינור אחד נועד לעקוף אותן מצפון, דרך הים הבלטי, אל תוך מעיה של גרמניה. צינור שני נועד לעקוף מדרום, דרך טורקיה ויוון אל מעיה של איטליה.

את המשא ומתן על הצינור הצפוני ניהל פוטין בהצלחה ניכרת עם גרהרד שרדר, קנצלר גרמניה לשעבר. זמן קצר לאחר שהפסיד בבחירות, ב-2005, שרדר נענה בעונג להזמנת פוטין להיות היושב ראש של תאגיד רוסי-גרמני אשר יניח את הצינור החדש. השליטה בתאגיד שייכת לגזפרום.

את המשא ומתן על הצינור הדרומי התחיל פוטין עם סילביו ברלוסקוני, בתקופת הכהונה הקודמת שלו כראש ממשלת איטליה. ברלוסקוני, ידיד אישי קרוב של פוטין, הפסיד בבחירות ב-2006. יורשו, רומאנו פרודי, המשיך את המשא ומתן. הוא תמך בשותפות בין גזפרום לענק האנרגיה האיטלקי ENI. ממשלתו של פרודי נפלה בתחילת השנה, והקואליציה שלו הובסה בבחירות לפרלמנט בחודש שעבר. פוטין אינו מצליח להסתיר את קורת רוחו. הוא מחל על הפרוטוקול, וקפץ לביקור אצל ברלוסקוני עוד לפני שקמה ממשלה חדשה. אבל השבוע נודע שהוא גם הציע לפרודי להצטרף אל שרדר, ולהיות היושב ראש של חברת הצינור הדרומי.

לפי עיתוני איטליה, פרודי, המוסיף לעמוד בראש ממשלת מעבר, הודה לפוטין על ההצעה ה"מחניפה", אבל דחה אותה. הוא כנראה עדיין מחשיב את שמו הטוב.

השאלה המעניינת באמת אינה נוגעת לפרודי. היא נוגעת לפוטין ולשיטותיו. האם הנשיא היוצא וראש הממשלה הנכנס חושב שזו הדרך לתרגם כוח כלכלי להשפעה פוליטית? לטלטל תוכניות פנסיה נדיבות לפני כל פוליטיקאי אירופי שישרת את האינטרסים של רוסיה? ובעצם, מדוע רק פוליטיקאים אירופיים? פוטין אינו מסתיר את רצונו להרחיב את עסקי רוסיה באירופה: לא רק לשאוב את הגז, אלא גם לחלק אותו. זו תוכנית סבירה בהחלט בשביל תאגיד אנרגיה רב-לאומי. ל-Exxon , ל-BP, ל-Shell ואפילו לחברת הנפט הלאומית של ונצואלה יש רשתות הפצה משלהן. במרכז וושינגטון אפשר למצוא תחנת דלק הנושאת את שמה של חברת הנפט הרוסית Lukoil. אבל פוטין אינו מנכ"ל של חברה מסחרית, הוא עומד בראש ארץ ריבונית.

או האמנם? האם רוסיה היא רפובליקה פדרלית, כפי שאומרת חוקתה - או עסק מסחרי ענקי, שיש לו למרבה הנוחיות טריטוריה עצומה עם חסינות דיפלומטית? מה רוצה רוסיה בע"מ לקנות? את מי היא רוצה לקנות? מי יוכלו לעמוד בפיתוי, כאשר יתברר להם המחיר? האם אנחנו צריכים להציע שמבקר המדינה יתלווה מעכשיו אל כל נסיעה של פוליטיקאי למוסקבה? כמובן, ייתכן שכבר איחרנו את המועד.

רשימות קודמות של יואב קרני אפשר לקרוא ב-yoavkarny.com

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר