גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אדוני ראש הממשלה (לשעבר), מר פוטין ידאג לך

רפובליקה פרלמנטרית או קרן גידור? זו השאלה. בנקאי איסלנדי מפורסם, שיש לו מועדון כדורגל אנגלי, אומר שכל מדינה זקוקה לקרן אם היא רוצה עצמאות כלכלית. אבל מה קורה כאשר ארץ שלמה מתנהגת כמו קרן, ומנסה להשקיע לא רק בנדל"ן זר אלא גם בפוליטיקאים זרים?

ג'ורג' סורוס הוא בימים האלה המבקר הקולני ביותר של פגמי אמריקה, אבל בשנות ה-90, מיליונים בכל רחבי העולם חשבו אותו לבבואת "האמריקני המכוער". הוא התעלל בלירה סטרלינג ב-1992, ומוטט מטבעות של ארצות משגשגות יחסית בדרום-מזרח אסיה חמש שנים אחר כך.

אחת מהן, מלזיה, היתה להוטה להפוך למדינה המוסלמית המתועשת הראשונה בעולם לא יאוחר משנת 2020. ב-1997 היא האמינה שסורוס שמט את הקרקע מתחת לרגליה.

הנה כי כן, מה אפשר לעשות בספסרי בורסה חסרי מעצורים, המגלגלים מיליארדים, מבחינים בפרצות, מוכנים להיכנס ולצאת כלאחר יד - והורסים בן לילה את מקורות המחיה של אומות שלמות? מה אפשר לעשות - חוץ מאשר לחרוק שיניים, ולעמוד על המשמר?

התשובה התחילה להסתמן עשר שנים אחר כך, כאשר שלומה של המערכת הבנקאית העולמית חזר והועמד בסכנה. האמצעי היעיל ביותר להילחם במהמרי שווקים הוא לנהוג כמותם.

קחו למשל את איסלנד הקטנטנה, בשוליים המרוחקים של הים הצפוני. היא היתה עד זה לא כבר סיפור הצלחה מהולל. עכשיו היא נלחמת בציפורניה כדי להגן על שלומו של המטבע הלאומי, הקרונה. היא העלתה את שער הריבית שלה ל-15%. זה שבועות אחדים ששלטונות איסלנד חוקרים חשד לקונספירציה: קרנות גידור הימרו על נפילת הקרונה, וציפו לרווחים פנומנליים. תחת הרושם של הגילויים האלה, האיסלנדים האזינו בשבוע שעבר להצעתו של בנקאי מקומי רב השפעה: כדי להילחם בקרנות הגידור, הבה נקים לנו קרן נאמנות לאומית להבטחת יציבותנו. הקרן הזו "תשאב את הכנסתה מן המשאבים הטבעיים והאנושיים של ארצנו". הקרן תבטיח את המשך השתתפותה של איסלנד בסחר הבינלאומי, ותאפשר לנו "לקיים כלכלה עצמאית ומטבע משלנו".

כדי לגבור על קרנות הגידור, איסלנד צריכה להפוך בעצמה לקרן גידור. זה רעיון שבעל טור ב"פייננשל טיימס" תיאר באירוניה קצת יותר מדי מושחזת עוד בסוף מארס. הוא כתב על מאמצי הבנק המרכזי של אירופה להציל את "איסלנד, קרן גידור ענקית השוכנת מערבה מן החוף הנורווגי, ובבעלותה נמצאים חלקים ניכרים של הרחובות המרכזיים בערי בריטניה", כולל כמה בתי קפה בצ'לסי. בעלי המניות של הקרן רותחים מכעס על הפסדיהם, "שהלוא רייקייאוויק עצמה שווה איזה עשרה מיליארד דולר".

אגב, הבנקאי האיסלנדי שהציע להפריט את ארצו הוא ביורגולפור גודמונדסון, בעל השליטה במועדון הכדורגל האנגלי ווסטהאם.

פרוור מדברי עשיר להחריד

הרעיון להפוך את איסלנד מרפובליקה פרלמנטרית לחברה בע"מ (או בעצם לא בע"מ) הוא כמובן הגזמה סאטירית. אבל אולי לא כל כך. דובאי, למשל, עומדת בעיצומה של טרנספורמציה מעין זו. סטטיסטיקה מראה שבעוד 12 שנה, חלקם של בעלי האזרחות באוכלוסייתה יפחת מתחת לאחוז אחד. גם אם עדיין יהיו לה סממנים של ריבונות מסורתית, ספק אם יהיה אפשר לחשוב אותה למדינה. היא תהיה פרוור מדברי עשיר להחריד של העולם המתועש, עם המון גדול של עובדי שירותים הודיים ופקיסטניים. אמנם יהיו לה שגרירים ויהיה לה צבא (באמצעות הפדרציה של האמירויות), אבל הקשר בינה ובין שאר העולם יהיה מיוסד בעיקר על האחזקות הענקיות שלה מעבר לגבולותיה. את האחזקות האלה מנהלת הקרן הלאומית שלה.

קרנות לאומיות מנהלות עכשיו את עסקיהן של שורת ארצות, מקצתן זעירות עד כדי גיחוך. רובן משתדלות להיות סובטיליות, זאת אומרת לא להיראות יותר מדי, לא לזכות בעודף תשומת לב. הן יודעות שנוכחות מופגנת תעורר שנאת זרים, ושנאת זרים תזין פופוליזם ודמגוגיה.

לא קל להיות רגיש.

קחו למשל את ולדימיר פוטין, נשיאה היוצא של רוסיה וראש ממשלתה הנכנס. הוא גילה זה כבר את הדרך להחזיר את רוסיה אל מעמדה הראוי: להפוך אותה לנסיכות נפט וגז.

בחמש השנים האחרונות, הנשיא פוטין שוקד על טשטוש הגבולות בין המדינה הרוסית ובין "גזפרום", חברת האנרגיה הגדולה ביותר עלי אדמות. גזפרום מחזיקה את אירופה באותו אזור עדין, סמוך למפשעה, שבו רוסיה מתעניינת זה 300 שנה ויותר. בלי גזפרום אין לאירופה חיים.

למי ניתן את הצינור הדרומי?

האינטרסים של גזפרום חייבו אותה לחפש חלופות לפרוזדור הגז החוצה את אוקראינה ואת בלארוס. צינור אחד נועד לעקוף אותן מצפון, דרך הים הבלטי, אל תוך מעיה של גרמניה. צינור שני נועד לעקוף מדרום, דרך טורקיה ויוון אל מעיה של איטליה.

את המשא ומתן על הצינור הצפוני ניהל פוטין בהצלחה ניכרת עם גרהרד שרדר, קנצלר גרמניה לשעבר. זמן קצר לאחר שהפסיד בבחירות, ב-2005, שרדר נענה בעונג להזמנת פוטין להיות היושב ראש של תאגיד רוסי-גרמני אשר יניח את הצינור החדש. השליטה בתאגיד שייכת לגזפרום.

את המשא ומתן על הצינור הדרומי התחיל פוטין עם סילביו ברלוסקוני, בתקופת הכהונה הקודמת שלו כראש ממשלת איטליה. ברלוסקוני, ידיד אישי קרוב של פוטין, הפסיד בבחירות ב-2006. יורשו, רומאנו פרודי, המשיך את המשא ומתן. הוא תמך בשותפות בין גזפרום לענק האנרגיה האיטלקי ENI. ממשלתו של פרודי נפלה בתחילת השנה, והקואליציה שלו הובסה בבחירות לפרלמנט בחודש שעבר. פוטין אינו מצליח להסתיר את קורת רוחו. הוא מחל על הפרוטוקול, וקפץ לביקור אצל ברלוסקוני עוד לפני שקמה ממשלה חדשה. אבל השבוע נודע שהוא גם הציע לפרודי להצטרף אל שרדר, ולהיות היושב ראש של חברת הצינור הדרומי.

לפי עיתוני איטליה, פרודי, המוסיף לעמוד בראש ממשלת מעבר, הודה לפוטין על ההצעה ה"מחניפה", אבל דחה אותה. הוא כנראה עדיין מחשיב את שמו הטוב.

השאלה המעניינת באמת אינה נוגעת לפרודי. היא נוגעת לפוטין ולשיטותיו. האם הנשיא היוצא וראש הממשלה הנכנס חושב שזו הדרך לתרגם כוח כלכלי להשפעה פוליטית? לטלטל תוכניות פנסיה נדיבות לפני כל פוליטיקאי אירופי שישרת את האינטרסים של רוסיה? ובעצם, מדוע רק פוליטיקאים אירופיים? פוטין אינו מסתיר את רצונו להרחיב את עסקי רוסיה באירופה: לא רק לשאוב את הגז, אלא גם לחלק אותו. זו תוכנית סבירה בהחלט בשביל תאגיד אנרגיה רב-לאומי. ל-Exxon , ל-BP, ל-Shell ואפילו לחברת הנפט הלאומית של ונצואלה יש רשתות הפצה משלהן. במרכז וושינגטון אפשר למצוא תחנת דלק הנושאת את שמה של חברת הנפט הרוסית Lukoil. אבל פוטין אינו מנכ"ל של חברה מסחרית, הוא עומד בראש ארץ ריבונית.

או האמנם? האם רוסיה היא רפובליקה פדרלית, כפי שאומרת חוקתה - או עסק מסחרי ענקי, שיש לו למרבה הנוחיות טריטוריה עצומה עם חסינות דיפלומטית? מה רוצה רוסיה בע"מ לקנות? את מי היא רוצה לקנות? מי יוכלו לעמוד בפיתוי, כאשר יתברר להם המחיר? האם אנחנו צריכים להציע שמבקר המדינה יתלווה מעכשיו אל כל נסיעה של פוליטיקאי למוסקבה? כמובן, ייתכן שכבר איחרנו את המועד.

רשימות קודמות של יואב קרני אפשר לקרוא ב-yoavkarny.com

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה