בסימן חגיגות השישים לישראל אני רוצה לאחל לכולנו שנה של יציאה מעבדות לחירות. אבל חירות של מחשבה אמיתית. לא ברור? אנסה להסביר.
הנה זירה חדשה נפתחת מדרום : חמאס! אין בעיה, נכסח אותם ! בעצם לא, נסגור להם את החשמל! בעצם לא! נדבר בכאילו! ונדבר גם עם אבו מאזן. אבל לא עם נשיא ארה"ב בדימוס ג'ימי קרטר.
רגע, הנה זירה נוספת: ההשכלה הגבוהה במשבר, המוחות בורחים! אהה ועדת שוחט, תפריט את המוסדות האקדמיים השמנים. בעצם לא, נעביר כסף למחקר! אבל רק לחוקרים הטובים! רגע, ומה עם הסטודנטים? מי? הם קטנים לא מבינים.
טוב, נעזוב את שוחט. למה? כי יש בעיה אחרת בדרום. מי? הבדואים! אהה בטח, נעניק פרס לרב סרן צעיר מהמגזר הבדואי שפעל כפי שחונך לפעול כשמנסים להרוג בך: למצוא מחסה! זה בטח יעשה טוב לבדואים האחרים שיגלו מחלון הצריף החשוך שהקימו במדבר, כי המדינה דווקא מקדמת בדואים.
זה גם יגרום לאחינו הערבים בצפון להפסיק לדבר על זהות פלסטינית. רגע, הם מדברים על זהות פלסטינית? אז שילכו לעזה! אבל הם לא ממש יכולים, זה לא מציאותי. אהה כן?
אז חייבים לחזק את צה"ל. בטח, אין בעיה. נחייב את בוסקילה להתגייס שתשיר בפני חיילי צה"ל ואם נצליח לגייס גם את מרינה מקסימיליאן בלומין אז הצלחנו.
עם מרינה זה יהיה קצת קשה כי היא רוסייה והם לא ממש מחוברים לציונות הישראלית. אבל, נתנו להם ערוץ משלהם וגם מפלגות משלהם אז מה הבעיה שלהם? לאכול חזיר?
אין בעיה נגייס עוד בחורי ישיבות שירוצו על הג'בלאות בשמש ואם לא מספיק, אז נתפוס עוד כמה נשים חומיניסטיות מבית שמש שמכות את הילדים שלהן ונעמיד אותן לדין.
אבל זה לא יעזור! למה? כי השופטים 'על הפנים'. אין בעיה, נמנה שופטים לעליון מעדות מזרח הם בטח מבינים איך להתנהג עם עבריינים.
כולנו עבדים כולנו! צרח הרוקיסט. עבדים לסטיגמות, לאנמיות, לשבלונות לברור ולמובן מאליו. ואני רוצה לצרוח עד מתי? אבל אין לי כבר קול.
אסף מידני הוא ד"ר לממשל ומשפט ציבורי במכללה האקדמית ת"א יפו