גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראיון עם ציפורה דולן מוותיקות ענף הפרסום בארץ

"לאחרונה אני חושבת על כסף כל הזמן, וזה נראה לי דוחה"

"היום בגיל 60, למרות הניסיון העצום שצברתי, שלא לדבר על הכישרון שרק לוטש במשך השנים, אני זקנה מדי למשרד פרסום. איזה בוס בן 40 ירצה לקבל אישה בת 60 שתגיד לו מה לעשות. בשביל זה יש לו את אימא שלו"

"היום עולם הפרסום נעשה רע, כוחני ושקרני הרבה יותר. בתקופה שעבדתי הייתה אמת בפרסום. לא שאמרו את כל האמת, ואך ורק את האמת, הגזימו בסופרלטיבים, אבל לא היו כל-כך הרבה עורמה ושקר. היום על כל צעד ושעל מנסים ל'סדר' אותך"

"אנשים חושבים שקריאטיביות מתחילה במחלקה הקריאטיבית, וזו טעות. קריאייטיב חייב להתחיל כבר בשלב האסטרטגיה. זה החלק הכי חשוב והכי קשה בפרסום. זו לא חוכמה להמציא בדיחה עילגת ולבנות סביבה את הפרסום"

"הידרדרות החינוך והשחיתות, מסוכנים הרבה יותר מהחמאס. זה מה שיביא להתפרקות המדינה. אנשים יגידו 'אנחנו לא רוצים ללכת לצבא של מדינה שלא עושה בשבילנו כלום"

השם ציפורה דולן לא אומר הרבה לרבים מאיתנו. אבל הפרסומות שהיא יצרה אומרות וגם זכורות לרבים מאיתנו, בעיקר אם הם בני 40 פלוס. דולן הייתה בשנות ה-80 וה-90, דמות מוכרת בענף הפרסום, שכוכבה דרך עם סיסמאות הפרסומת שיצרה, בהן "סניו, האיינשטיין של יפן", או "אם אתה לא שם אתה לא קיים, דפי זהב" ורבות אחרות.

בשלב מסוים, החליטה דולן לפרוש מעסקי הפרסום, ולעבור לכתיבה. היא כתבה שלושה ספרים, אך המחיר היה גבוה, ודולן נקלעה קשיים כלכליים. בסדרה החדשה של ענת זלצר ומודי בראון "שישים", שמגוללת את קורותיהם של כמה מבני הארץ שמלאו להם 60 שנה, מצטיירת אמנם דולן - אחת מכוכבות הסדרה, כסיפור הצלחה, אך מצד שני, בתוך תוכה היא חשה שכשלה ובגדול, לעשות לביתה שלה.

הסדרה של בראון וזלצר שמלווה דמויות שונות שנולדו עם המדינה, משרטטת את המהלך שעברו לאורך השנים. "ההתחלה של המדינה ושלי הייתה דומה", אומרת דולן במרירות. "התחלנו תמימים וצודקים. המדינה הזו היא נס, אבל גם ניסים צריך לתחזק. ישעיהו לייבוביץ ז"ל, ראה את הנולד. 'הכיבוש ישחית אותנו', הוא אמר וצדק. לפני מלחמת ששת הימים המצב הכלכלי בארץ היה קשה והמורל הלאומי היה בשפל. ישראלים רבים עזבו את המדינה ונפוצה בדיחה ש'האחרון שיוצא מלוד שיסגור את האור בשדה התעופה'. אנחנו מתקרבים למצב הזה. העשירון העליון יברח ראשון, ומי שיישאר פה יהיו הדתיים והעניים".

האם את מאוכזבת מהמדינה שלך?

"אני די מיואשת. הייתי רוצה להאמין שנתעשת, שהמנהיגים יתעשתו, שהמוני הנפגעים יעלו על בריקאדות. אני מתה לעשות מהפכה חברתית. הייתי רוצה לראות כאן מפלגת שמאל חזקה, שתתחיל לעשות כאן שינוי אמיתי, ערכי ומעשי".

מוסר תשלומים ירוד

לאחר שסיימה תואר בפילוסופיה ובסוציולוגיה, עבדה דולן כעובדת-סוציאלית, ולמדה ציור במדרשה. אך זה לא סיפק אותה. היא כתבה לכל משרדי הפרסום, והציעה את עצמה כקופירייטרית. "באותו יום פיטרו במקרה במשרד א. טל את מנחם זילברמן שהיה קופירייטר", משחזרת דולן, "עשיתי קופיטסט והתקבלתי לעבודה. אחרי שלושה חודשים, כששתיים מהמודעות שעשיתי התפרסמו, הציעו לי מ'אריאלי' לעבור אליהם.

"הקמפיין הראשון שלי באריאלי היה 'בוא לגדול איתנו, בנק הפועלים'. אחר-כך עשיתי את 'סניו, האיינשטיין של יפן' ו'טמבור. תראה מה שצבע יכול לעשות', סיסמה שהיום, אחרי 15 שנה, אנשי טמבור חזרו אליה. ואז עזבתי את אריאלי וכתבתי את ספרי הראשון. רציתי להקדיש את זמני לכתיבה, ועבדתי כמה שנים כפרילנסרית. זה גמר אותי לגמרי. בגלל מוסר התשלומים הירוד, הייתי חייבת לרוץ חודשים אחרי כל צ'ק, והבנתי שאני צריכה לחפש עבודה מסודרת".

וזה אומר במושגים של אז לנטוש את עולם הפרסום?

"כנראה שכן, אבל לא השכלתי לעשות את זה. דוד פוגל חיפש באותה תקופה מנהל קריאייטיב. שמי הלך לפני, והתקבלתי מיד. עבדתי בפוגל-לוין שבע שנים, ובשנים האלה קטף המשרד שבע פעמים ברציפות את הפרס הראשון באוסקר של הפרסום. זה קרה בזכות המחלקה הקריאטיבית המצוינת, אבל גם בזכות האסטרטגיות המשובחות שיצרנו, עוד בשלב הבריף. אנשים חושבים שקריאטיביות מתחילה במחלקה הקריאטיבית, וזו טעות. קריאייטיב חייב להתחיל כבר בשלב האסטרטגיה. זה החלק הכי חשוב והכי קשה בפרסום. זו לא חוכמה להמציא בדיחה עילגת ולבנות סביבה את הפרסום. להכריז "המוצר שלי הכי טוב" זו לא אסטרטגיה. כשאין אסטרטגיה יצירתית הקמפיין כולו נדון לבינוניות".

קורבן של הטיפשות שלי

שכרה של דולן באוניברסיטה הוא 700 שקל נטו. כדי לחסוך תשלום עבור זכויות סוציאליות, מפטרים אותה בסוף השנה, ומגייסים אותה מחדש בתחילת השנה. "אני זועמת. זועמת על מה שקרה לנו, על מה שקרה למדינה. האמנתי שאנחנו נהיה אור לגויים, אבל נעשינו אטומים, נצלנים ושקרנים. הכול נעשה כאן בעורמה ובתחבולות. המדינה השתחררה מכל מחויבויותיה לאזרח, פוגעת ללא הרף בחלשים, מתעלמת משכבות שלמות של אוכלוסייה, ומוכרת את נכסיה לחוג נבחר ומצומצם של מיליונרים.

"אין שום חשיבה לטווח ארוך. הפערים החברתיים אדירים, הידרדרות החינוך, השחיתות, מסוכנים הרבה יותר מהחמאס. זה מה שיביא להתפרקות המדינה. אנשים יגידו 'אנחנו לא רוצים ללכת לצבא של מדינה שלא עושה בשבילנו כלום'. זה התחיל בבדואים שמסרבים היום לשרת בצה"ל, אבל זה לא יסתיים שם. איזה סיכוי יש למדינה במצב ביטחוני כמו שלנו, כשאין לכידות חברתית ואין ערבות הדדית".

האם את מרגישה כקורבן?

"לא. אם אני קורבן אני רק קורבן של הטיפשות שלי. איכשהו לא למדתי שכסף מאוד חשוב. אם הייתי יודעת את זה, הייתי מתנהלת אחרת. אבל נודע לי על זה מאוחר מדי. הקורבן האמיתי הוא החברה הישראלית כולה".

עשית טעות שעזבת את תחום הפרסום?

"מבחינה כלכלית, כן. מכל בחינה אחרת לא. אני מאושרת שפניתי לכתיבה. אלא שבכתיבה אין דד-ליין, אתה עובד כמיטב יכולתך. היום לא הייתי שורדת בפרסום. העולם הזה נעשה רע, כוחני ושקרני הרבה יותר. בתקופה שעבדתי הייתה אמת בפרסום. לא שאמרו את כל האמת, ואך ורק את האמת, הגזימו בסופרלטיבים, אבל לא היו כל-כך הרבה עורמה ושקר. היום על כל צעד ושעל מנסים ל'סדר' אותך.

"בגיל 60, על אף שנפטרתי מכל 'מחלות הילדות', כמו הצורך להוכיח שאני שווה, ולמרות הניסיון העצום שצברתי, שלא לדבר על הכישרון שרק לוטש במשך השנים, אני זקנה מדי למשרד פרסום. איזה בוס בן 40 ירצה לקבל אישה בת 60 שתגיד לו מה לעשות. בשביל זה יש לו את אימא שלו".

אז איך בכל-זאת את רואה את עצמך חוזרת לפרסום?

"היום אני רואה עצמי בצד של המפרסם. אין לי ספק, שאני יכולה לחסוך הרבה כסף לכל מפרסם גדול. אחת האנקדוטות המפורסמות בתחום מספרת על מפרסם שאמר שהוא יודע ש-50% מתקציב הפרסום שלו הוא תקציב מבוזבז. הבעיה היא, שהוא לא יודע איזה מה-50% הוא המבוזבז. הטענה הזאת מהווה 'כיסוי תחת' הן למפרסם והן לפרסומאי.

"מפרסם גדול משקיע עשרות מיליוני שקלים בפרסום, אבל בתוך כל מהומת היצירה והדיונים והמפגשים אין מי שיגיד לו היכן מצויים האחוזים המבוזבזים של התקציב. משרד הפרסום רוצה למכור את הקמפיין שהגה. איש השיווק של החברה, או מנהל המותג עומדים הרבה פעמים חסרי אונים מול הפרסומאים. יש איזה סוג של רגש נחיתות שחשים המפרסמים מול הפרסומאים, והם לא יודעים תמיד להתווכח בנקודות המהותיות.

כלומר?

"כמו בחיים וכמו בפוליטיקה, גם בפרסום, תהליך קבלת ההחלטות אינו חף משיקולים זרים, לא מקצועיים. לפעמים אני נתקלת בפרסומות שהושקע בהן מיליונים, ואני לא מבינה איך המפרסם הסכים לבזבז כך את כספו. לשם כך נחוץ אדם מהחוץ - אדם שאין לו מניעים אחרים פרט לייעול ההשקעה של המפרסם בפרסום. אדם שמטרתו להבטיח, שכל שקל שיוצא על פרסום ינוצל אם לא ב-100% אז ב-80%-90% לפחות".

זרמון מבדר את הצפונים

מעבר לקמפיינים מתוקשרים שעשתה לחברות שונות במשק הישראלי, דולן שמגדירה את עצמה כאדם פוליטי, לא ניערה את חוצנה גם ממערכות הבחירות. "אני סוציאליסטית מאז שעמדתי על דעתי. הקמפיין הראשון שעשיתי לבחירות אחרי שעזבתי את אריאלי, היה קמפיין של רצ, הסיסמה שלו הייתה 'אתה רצ או הולך לאיבוד'. שולמית אלוני שילשה בזמנה את כוחה בכנסת. אנחנו הסכמנו לעבוד חינם, ולקבל סכום כסף נכבד על כל מנדט שהיא תכניס לכנסת, כשלא היה ברור אם רצ תעבור את אחוז החסימה. היה לי חשוב לעבוד עבור רצ, והייתי רוצה לראות היום מפלגת שמאל חזקה. אם מרצ יגידו לי 'בואי תעשי לנו קמפיין בלי כסף', אני הולכת לעשות את הקמפיין עם אותו הסדר.

"בבחירות האחרונות יצא לי לעבוד בתעמולת הבחירות של העבודה. גם אני האמנתי בעמיר פרץ. הקמפיין היה בינוני ומטה, לא בגלל שקופירייטרים ואנשי הארט לא היו טובים. אלא שהניהול הקריאטיבי וניהול הקמפיין בכלל היה גרועים. מנהלי הקמפיין חשו ביטול עצמי כלפי היועצים מחו"ל שקיבלו מן הסתם הרבה כסף, ולא היו מסוגלים להציג אסטרטגיה חזקה".

איך אמורה להתנהל אסטרטגיה של קמפיין בחירות?

"אסטרטגיה בכלל ואסטרטגיה של בחירות בפרט, חייבת להיות אגרוף בבטן. היא לא יכולה להיות 'הצהרת כוונות', כמו שהייתה האסטרטגיה של העבודה. לא פלא שאף אחד לא זכר מהי סיסמת העבודה, גם כשהשלטים היו מונפים עדיין בכל רחבי העיר.

"תראי היום את משרד הפרסום זרמון-גולדמן. זרמון הפך לגיבור תרבות. הוא עשה את הבחירות האחרונות של מרצ, שהיא מפלגה שאמורה לצעוק חמס ולא לבדר את צפון ת"א. אבל במקום זה, זרמון ואחריו יוסי ביילין ומי שהיה מעורב בקמפיין, החליטו שעדיף לבדר את הנוער הצפוני עם כל מיני בדיחות מתוחכמות".

האם את מרגישה שנכשלת בקריירה?

"לא, אני מרגישה טיפשה שלא הבטחתי את עתידי. הייתי עסוקה יותר מדי בהווה. בתקופה שעבדתי בפוגל-לוין הציעו לי פעמיים להיכנס לשותפות במשרדי פרסום, אבל הייתי בטוחה שאני או-טו-טו עוזבת את התחום. אם הייתי עושה את זה, ולא עושה לביתו של דוד פוגל, אז הייתי יוצאת אחרת. בעבר אף פעם לא חשבתי על כסף, אבל בשנים האחרונות אני חושבת על כסף כל הזמן. וזה נראה לי די דוחה לבזבז את המחשבות שלך על זה".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל