גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוד טרטקובר - תבנית נוף מולדתו

כבר כמעט ארבעה עשורים שדוד טרטקובר מעצב בעבודותיו את המציאות הישראלית, ומצליח די בקביעות לחולל גם סערות. מעבר לפונטים ולטקסטורות, החומרים שבהם הוא משתמש, משקפים את ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הפוליטיקה ואפילו הכלכלה של הארץ. "גרפיקה שימושית", הוא אומר, "היא לא רק מה שהיא נראית, אלא בעיקר מה שהיא מייצגת"

לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה לתוצרת הארץ. זה מה שרצו האבות המייסדים, וזה מה שעושה דוד טרטקובר במשך כ-40 שנה. טרטקובר אוסף את הצבעים ואת הצורות, ודרכם הוא מתעד את הרצף התרבותי, ואולי יותר מזה, את הכאוס של ארץ ישראל. מפרק ומעצב את החלום ואת שברו שאותם הוא מכניס לכרזות ולבולים, לעטיפות של ספרים ותקליטים, לקטלוגים ולתערוכות. יצירתו של טרטקובר בתחום העיצוב הגרפי היא שיקוף חזותי של השיר המטורף של הארץ הזאת.

לקראת חגיגות ה-60 למדינה ומתוך רצון לבדוק את היצירה הייחודית שצמחה כאן, הלכתי לפגוש אותו בבית שבו הוא חי ויוצר ברחוב אמזלג פינת שלוש בנווה צדק, שזוהי גם השכונה היהודית הראשונה שיצאה מחומות יפו ב-1887 (22 שנה לפני הקמת ת"א). ובבית הזה שנבנה בתחילת המאה, לא יכולתי שלא לשאול על הקיר המצויר במרכז סוזן דלל שהוקדש למייסדים המיתולוגיים של השכונה.

"נתבקשתי ליצור קיר להנצחת התורמים", הוא אומר, "במחשבה להקים איזו פינה שקטה עם מים. ואני, שהסטודיו שלי כאן, וקבוצות שלמות היו יושבות לי על הגדר ומקבלות הסברים על השכונה, אמרתי - בואו נעשה את ההיסטוריה של המקום באופן גרפי. וכך היה. הקיר נעשה ב-30 יום. הכול בנוי מחיתוכים ביד, מהדבקות ומשריפה בתנור. זו עבודת קרמיקה שנעשתה בתהליך ארוך ומסובך, במשך יום ולילה כדי להספיק לתאריך חנוכת המרכז (1989)".

התכלת העזה, הצבר והתפוזים

כחלק ממפעל התיעוד שמייצר טרטקובר, של אותם החומרים שמהם עשויה תבנית נוף מולדתנו, מוטבעת על חלק מעבודותיו החותמת "תוצרת הארץ". מבחינתו, צירוף המילים הללו אינו התחכמות קופירייטית אלא הצהרה אידיאולוגית לכל דבר ועניין.

"מה שעשיתי, זה להסתכל על חומרים מקומיים ולהבין שאני חוליה ברצף תרבותי שקיים כאן. 'תוצרת הארץ' זה החייאה של מושג שלא אני המצאתי אלא היה קיים לפניי. בשנות ה-30 וה-40 היו מסמנים מוצרים שנעשו בארץ במילים הללו product of Israel או Palestine. היום, כשהמושג הזה הוטמע מחדש, משתמשים בו במובן נוסטלגי - חנות לתוצרת הארץ ותקליט של אריק איינשטיין. אבל כשאני יצאתי עם זה, זה לא היה ביטוי נוסטלגי אלא אידיאי. זו הייתה התייחסות למקום שבו אני חי ועובד, כשהחומרים שבהם אני משתמש הם חומרים מקומיים. בעצם החייתי כאן דברים שאף אחד לא הסתכל עליהם".

"כן. היום כל אחד מכיר את פרנץ קראוס. אבל אני החזרתי אותו לתודעה בזכות התערוכה שעשיתי במוזיאון תל-אביב (1981) שהייתה התערוכה הראשונה של גרפיקה שימושית היסטורית, שנעשתה בארץ בעידן המודרני שלאחר הקמת המדינה".

איך בכלל הגעת אליו?

מצאתי את הקטלוג של אגודת הציירים לגרפיקה שימושית בא"י, שיצא ב-1938, והעבודות הטובות ביותר היו של פרנץ קראוס. פתחתי ספר טלפונים, חיפשתי ו...מצאתי. טילפנתי אליו בדחילו ורחימו, ולשמחתי נוצר בינינו קשר. צריך להבין עד כמה הוא היה צנוע - הוא חי עם עוד שתי נפשות באותה דירת שני חדרים מיום עלייתו לארץ עד ליום פטירתו".

ואתה גם אצרת את התערוכה שלו. איך מעצב גרפי הופך להיות אוצר תערוכה?

"אחרי שפגשתי את פרנץ קראוס, פניתי למרק שפס, שהיה אז מנהל מוזיאון ת"א, שהיה איש פתוח לגמרי, וכבר נתן לי לאצור את תערוכת 'הרצל בפרופיל' (1978) בלי שהיה לי ניסיון. ובאמת העמדתי תערוכה, קטלוג, כל מה שצריך. התערוכה הזאת שינתה את כל ההתייחסות לגרפיקה שימושית. אנשים התחילו להבין שגרפיקה שימושית היא לא רק מה שהיא נראית, אלא בעיקר מה שהיא מייצגת. שהיא חומר לסוציולוגים ולהיסטוריונים ולחוקרים. פתאום הבינו שיש כאן זווית חדשה לראיית ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והכלכלה של הארץ. ואלו החומרים שבהם אני משתמש".

בכרזות שאתה עושה יש משהו מאוד ישראלי - צבעוניות התכלת העזה, הסימבולים של הצבר והתפוזים. זה די חריג ביחס לעיצוב הפסבדו-אמריקני שאנחנו רואים מסביב.

"אני חוזר לזה שוב, לא אני יצרתי את הישראליות בעיצוב. גל העלייה הגרמני גם הוא עסק במקורות כי אלה אנשים שבאו מגרמניה ופתאום יש להם שמש ואור ותפוזים ועולם אחר לגמרי. אבל אחר-כך הכיוון הפך ליותר ויותר מערבי. דור המעצבים של דן רייזינגר, למשל, הביא את הסגנון הבינלאומי. המקומיות לא עניינה אותם, היא נראתה להם מיושנת. הם לא הבינו את הקונטקסט התרבותי שלה. ואני מדבר על קבוצה שגמרה בצלאל בשנות ה-50 וה-60 והסגנון הבינלאומי היה נר לרגליה.

"הקבוצה הזאת השפיעה על דור שלם, הם שיחקו בצבעים ובצורות ללא קשר ממשי למקום, אבל עם הפנים אל העולם. התכנים והקונספט היו די דלילים אם לומר את האמת. ואני, אחרי יום כיפור, התחלתי לעשות את הדברים שאת מדברת עליהם".

הארטדיירקטור הראשון בארץ

כשטרטקובר מסתכל על עבודות העיצוב שנעשות היום, הוא מצליח למהול את הביקורת שלו במבט כמעט משועשע. הוא לא מתכוון לרגע אחד לאייש את הפוזיציה של זקן השבט שמצליף במרמור בשחקנים החדשים, אלא מצליח לעטוף את כל התייחסויותיו באותו מבט היסטורי שמתייחס יותר לרצף ופחות לצו השעה.

"בתקופה שבה אנחנו חיים, השיווק זה הדבר הכי חשוב, היצירתיות פחות מעניינת. למרות שגם כאן, כמובן, ישנם יוצאי דופן. גדעון עמיחי, למשל, שומר על קריאיטיביות ואני מעריך את העבודה שלו. אבל בלי שהוא ידע בכלל, הוא המשיך לעשות דברים שאני הבאתי לכאן, כשחזרתי מהלימודים באנגליה. אז יש איזו המשכיות בדברים. בפרסום, למשל, הייתי חלק מקבוצה שעשתה את המהפכה בענף הזה בארץ. זה קרה בשנות ה-70 ב'אריאלי', כשרוני אריאלי קיבל את הניהול והביא איתו מחו"ל את החלוקה הברורה בין קריאטיב לבין מרקטינג. אני חושב שהייתי הארטדיירקטור הראשון בארץ. ומדובר בכל התפיסה של ארטדיירקשן ובניית קונספט וטיפול במודעות (אז היו בעיקר מודעות כי לא הייתה טלוויזיה)".

במה עוד אתה מרגיש כחלוץ?

"בעטיפות תקליטים, למשל. אני הבאתי את ההתייחסות לעטיפה כאל אריזה למוצר תרבותי שצריך להסתכל עליו משני צדדים ולחשוב על הפנים שלו ולהתייחס לזה כעל מארז אחד שלם. אז אני חושב שהייתה לי השפעה רבה על הדורות שעבדו איתי וגם על הדורות אחריי".

בוא נדבר על פרס ישראל שקיבלת ב-2001. כמי שעשה כל-כך הרבה כרזות פוליטיות ביקורתיות, איך הרגשת עם ההכרה הממסדית בפועלך?

לא הייתה לי שום בעיה עם זה. בעבודה האישית שלי אמנם הייתי מהמתנגדים הגדולים לשרון ממלחמת לבנון, אבל הפרס הוא ציון לתרומה תרבותית והוא ניתן על-ידי מדינת ישראל, לא על-ידי ממשלת ישראל. מדובר על הכרה בתרומה שלי לתרבות של מדינת ישראל. למקום שאני חי בו. לכן גם לא הייתה לי בעיה ללחוץ את היד של שרון, למרות מאמרים שכתבו 'אל תלחץ לו את היד' והיסטריה שלמה שהתחוללה סביב העניין".

אז המחאה הפוליטית ביצירתך התחילה למעשה במלחמת לבנון?

"לא. עוד לפני כן. זה התחיל בעטיפה ל'מלכת אמבטיה' של חנוך לוין. עשיתי אותה לפני קרוב ל-40 שנה והיא עדיין בעיניי אחת העבודות הכי טובות שעשיתי".

אבל זו עבודה מוזמנת. אני מדברת על התגובות הפוליטיות שלך שבהן אתה היית הלקוח של עצמך.

"הסיפור שאני כבר נלאה מלספר הוא על הכרזה של השלום, שנעשתה לפני ביקור סאדאת. נקודת המוצא שלי הייתה ציון האירוע שריגש אותי מאוד. והכרזה של השלום שיחקה אחר-כך 'תפקיד', במהלכים עם מצרים. היה קטע שעזר ויצמן התרגז שהמשא-ומתן לא מתקדם כמו שרצה, אז הוא נכנס למשרד של בגין ותלש את הכרזה מהקיר, דבר שקיבל כמובן כותרות בכל העיתונים. כששמעתי, מיד שלחתי מכתב לראש הממשלה: 'שמעתי שהכרזה נקרעה בלשכתך' ושלחתי לו כרזה חדשה.

"כרזת השלום הובילה ללוגו 'שלום עכשיו', שאני גם נתתי לו את השם. וזה לוגו שהשפיע המון. המשחקים שנעשו בעקבותיו הפכו לאופנה, אבל כשבניתי אותו על הצירוף של פונט 'קורן' עם פונט 'חיים', זה היה בניגוד לכל מה שלמדתי בבית-הספר בלונדון שאסור לערבב פונטים. וזה היה חידוש. 'שלום עכשיו' גם היה הסטיקר הראשון כי לפניו לא עשו סטיקרים. ואם את שואלת מה קורה עכשיו, אז אני רואה שהפכו אותו לכחול-לבן ולכל מיני קשקושים ודקורציות. במקום להישאר עם האדום-שחור ולשמור על המיליטנטיות, על הכוח ועל הנוכחות, מעגלים אותו לכחול-לבן. אולי כדי להיות יותר ציוניים".

ובפראפרזה על יונתן גפן שאמר שהוא שונא את המדינה כמו שרק אוהב יכול לשנוא, יש לך כמה וכמה חומרים קשים ביותר. לא צינזרו אותך אף פעם?

זה קרה לי פעם אחת בידי חבריי מאגודת המעצבים הגרפיים. זה היה ב-1989 בתערוכה שהם ארגנו 'ירושלים - 3,000 שנה'. זה היה צילום מתקופת המנדט של מגדל דוד עם ערבייה רוכבת על חמור, שעליו שמתי פס ירוק שחתך את הדימוי ויצר את הגבול שזכרתי מהילדות בירושלים. ברקע של הצילום שהיה בשחור, הנחתי משולש אדום וככה נוצרו צבעי הדגל הפלשתיני. התקציב לתערוכה בא מהמשרד של שרון, והם חששו שלא יקבלו אותו בגללי. אז הם הוציאו את הכרזה מהקטלוג.

"האמת, היה עוד מקרה ב-1992 כשאגודת האדריכלים הזמינה אצלי קטלוג לתערוכת 'כיבוש אזרחי - הפוליטיקה של ההתיישבות הישראלית בשטחים' בעריכה של אייל וייצמן ורפי סגל. כשהקטלוג יצא, מוסדות האגודה הכריחו את העורכים לגנוז את החוברת. כנראה בגלל העיצוב האגרסיבי של הקטלוג שהודפס על נייר עיתון, ונראה כמו מוסף עיתון עם כותרות גדולות, באדום ושחור. ברקע עוד הייתה צללית בצבע אדום של הגדה המערבית. זה כנראה הפחיד את היוזמים. היו גם מצבים שכרזות שלי נתלשו מהלוחות, עוד לפני שיבש הדבק. שזה סוג של צנזורה עממית כמובן".

ואחר-כך את הכתם של הגדה המערבית שמת על הספר של הוצאת בבל A Civilian Occupation.

"הכתם הזה מופיע כבר בספר סקיצות שלי משנת 77. זו בעצם המשמעות של 'תוצרת הארץ'. מעגלים שהולכים וחוזרים ונפגשים כל הזמן. דברים שחקוקים בזיכרונות שלי כילד שגדל במקום הזה. למשל הסדרה של אנשי ת"א כולה בנויה מציטוטים וממראי מקום תרבותיים ישראלים. למה את לא שואלת על מה אני עובד עכשיו? זו שאלה שאת צריכה לשאול".

תגיד, אז על מה אתה עובד עכשיו?

"אני עובד על ספר של תולדות הכרזה הארצישראלית משנות ה-20 עד אחרי מלחמת ששת הימים שזה קו פרשת המים. ואני עובד על ספר שני שהוא סיכום לתקופת העבודה שלי. ישנה גם הסכמה של מוזיאון ת"א לתערוכה רטרוספקטיבית, אבל אני עדיין לא מוכן למרות שאני חושב שאולי ב-2009 נצא עם זה במלאת 40 שנה לתקופה שבה אני חי ועובד בת"א".

עוד כתבות

דחיית הפרישה לפנסיה / עיצוב: אפרת לוי

האם כדאי לדחות את מועד משיכת הפנסיה?

לפי המשרד לשוויון חברתי, דחיית משיכת הכספים מגדילה את הקצבה ב־25% ● עם זאת, המהלך עלול לגרום לאובדן של קצבאות בגובה אלפי שקלים

פרויקט של גזית גלוב בסאו פאולו, ברזיל / צילום: מצגת החברה

מכה לכצמן: גזית גלוב נאלצה לדחות את הנפקת הפעילות בברזיל "לאור תנאי השוק"

לדברי החברה, היא החליטה שלא לפרסם תשקיף סופי של פעילותה בברזיל בהמלצת הבנק המלווה את ההנפקה ● בתחילת יולי 2021 טיפס מדד IBOVESPA הברזילאי לשיא חדש, אולם מאז שינה כיוון ואיבד כ-18.5% מערכו ● מניית גזית גלוב צנחה 30% בשנתיים, בזמן שמדד הנדל"ן בת"א עלה ב-45%

דירת גג. רק פיר המעלית היה חלק מהרכוש המשותף / צילום: פאול אורלייב

הקרב על הגג: האם יש מקום לפרשנות לתקנון הבית המשותף, והאם מותר לבעלי דירת הגג לבנות עליו

ביהמ"ש העליון נדרש לאחרונה להכריע בסכסוך בין בעלי דירות בשאלה האם מותר לבנות על הגג גם ללא הסכמת השכנים

השופט חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף

מופע של ניתוק: השופט חנן מלצר הזהיר מדלת מסתובבת בתחום הביטוח. ואז מונה ליו"ר מגדל אחזקות

רגע לפני פרישתו פירסם פסק דין בתחום הביטוח וטען כי יש להיזהר ממתן כוח עודף לרגולטורים, מחשש ל"דלת מסתובבת" ● השבוע, חצי שנה בלבד אחרי, הוא מונה ליו"ר חברת מגדל אחזקות ● ממגדל אחזקות נמסר: "לאורך כל תקופת פעילותו המקצועית של מלצר הוא פעל בהתאם לחוק, לטובת הצרכנים והמבוטחים" ● דעה

שר הביטחון בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

הממשלה צפויה לאשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות

ההחלטה נדחתה בשבוע במטרה לאפשר את חתימת העסקה לרכש הצוללות בין ישראל לגרמניה באופן סופי ● ראש הממשלה נפתלי בנט הסיר את הווטו שהטיל על כך ביום ראשון השבוע

אורי לוין, יאיר אבידן, גיל טופז / צילום: יח''צ, אייל טואג, שריה דאימנט

הבנקים מצאו פירצה וחילקו אשראי למשקיעי נדל"ן בניגוד להנחיות. ואיך הגיבו בבנק ישראל?

במסגרת המאמץ לצנן את שוק הדיור, הפיקוח על הבנקים הוציא באוקטובר הוראה האוסרת על שיעבוד נכס קיים למשכנתה חדשה ● אלא שבמזרחי טפחות, דיסקונט ובנק ירושלים מצאו פירצה ועקפו את ההנחיות ● לאחרונה נשלחו לבנקים מכתבי הבהרה המחדדים את האיסור

גדי יברקן, הליכוד / צילום: רפי קוץ

האם התמותה מקורונה בפלורידה נמוכה למרות שיש מעט הגבלות?

האם כדאי לישראל ללמוד מפלורידה? אפילו למדינות אחרות בארה"ב לא כדאי ● המשרוקית של גלובס

פרויקט פינוי בינוי בבת ים / צילום: דרור סיתהכל

רשות ני"ע עוצרת את הודעות היח"צ של חברות ההתחדשות העירונית

בעקבות ביקורת שנמתחה בגלובס על שטף דיווחים בדבר פרויקטים שאין ודאות בנוגע להקמתם, פורסמו כללים שידרשו הבהרות לגבי סטטוס המיזמים ● אולם, אין כרגע סנקציות כספיות למפרים

ניו יורק - גורדי שחקים / צילום: אפרת פרץ הרפז

חברת הביטוח הדיגיטלית הישראלית האניקומב גייסה 15.4 מיליון דולר

את סבב הגיוס לחברה המתמחה בביטוח נכסי נדל"ן הובילה קרן ההשקעות אייבקס והשתתפו בו גם מבטחת המשנה הבינלאומית סיריוס-פוינט לצד הפניקס • האניקומב מתכננת להתרחב ל-10 מדינות נוספות בארה"ב

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

הירידות בוול סטריט החריפו בשעה האחרונה של המסחר: טסלה צנחה ב-3.4%, מודרנה ב-6.7%

בורסות אירופה רשמו עליות קלות בסיום המסחר ● התשואה על אג"ח ממשל אמריקאי ל-10 שנים ירדה לכ-1.84% ● מדד המחירים לצרכן בבריטניה עלה (שנתי) ב-5.4% ● מחירי הנפט בשיא מאז אוקטובר 2014

סנדי פרנקל / צילום: Associated Press, Alex Staniloff

כך הפך מנהל קרן הלמסלי לאיש שכל גוף רפואה ומחקר בישראל מחזר אחריו

סנדור (סנדי) פרנקל, שרכש את המוניטין שלו כ"עורך הדין של הסלבס", זכה לקריירה שנייה כפילנתרופ כאחד משלושת נאמני קרן הלמסלי האמריקאית, המנהלת כיום 8 מיליארד דולר ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך הוא מחליט למי לתרום, ומספר מה קורה למי שעושה שימוש לרעה בכספים

אוטובוסים ושביל אופניים בת''א / צילום: שלומי יוסף

השימוש במכוניות ייחתך בחצי? התוכנית השאפתנית של משרד התחבורה

כבישי ישראל עמוסים, רכישות הרכבים מתרבות והשימוש בתחבורה הציבורית לא משביע רצון ● בעקבות זאת, חוקרי האגף לתכנון תחבורתי יצרו תוכנית לקידום ההליכה הרגלית, הרכיבה על אופניים והנסיעה בתחב"צ ● המשמעות: תוכניות הרשויות יצטרכו להלום את היעדים כדי לקבל תקצוב מהמשרד

משמאל לימין: עו''ד שרון אמיר, עו''ד טל אליאסף, עו''ד אורי רהט ועו''ד אריה לאמעי / צילום: יח''צ

גל המיזוגים בשוק עורכי הדין: נשיץ ברנדס אמיר ממזג את משרד לאמעי

המשרד הממוזג ימנה 220 עורכי דין ● משרד לאמעי מונה 20 עורכי דין ומתמחה במגזר החקלאי-התיישבותי ● וגם: מחלקת דיני עבודה חדשה במשרד בלטר גוט אלוני, שיובילו עוה"ד שי בן-נתן ואייל שטרנברג שעברו ממשרד חדד רוט שנהר ● ובמשרד דורון טיקוצקי מונו שותפים חדשים

מרלו''ג תנובה מודיעין / צילום: באדיבות דוברות תנובה

תנובה משקיעה 400 מיליון שקל במרכז לוגיסטי חדש

המרלו"ג יתפרס על פני 30 אלף מ"ר, יעסיק כ-180 עובדים ויכיל את כל תוצרת המזון הקפואה והמצוננת של החברה, למעט חלב ● וגם: ענקית הטכנולוגיה שתרמה כ-120 אלף דולר לתנועה למאבק באנטישמיות ברשת ● אירועים ומינויים

צמח המנקאי / צילום: Shutterstock, ONGUSHI

הינומן המגדלת את צמח המנקאי, קורסת עם חובות של 170 מיליון שקל

החברה פנתה לבית המשפט המחוזי מרכז בבקשה לצו פתיחת הליכים נגדה ולמינוי נאמן זמני ● לעמדתה יש סיכוי לאתר משקיע או רוכש ולשקם את החברה ופעילותה שעשויה להניב תועלת רבה לנושיה

יאיר המבורגר וגיל אגמון / צילום: אביב חופי, איל יצהר

הדיבידנדים בת"א הגיעו ל-21 מיליארד שקל בשנה. אלו השיאניות

הבנקים ניצלו את רווחי השיא ואת הסרת המגבלות שהוטלו עליהם בקורונה, וחילקו במצטבר כ– 5.7 מיליארד שקל, עם תשואה ענפית של 4.4% ● עוד בלטו בחלוקה: איי.סי.אל, דלק רכב ודלק קידוחים ● מכלל הדיבידנדים שולמו 58% לבעלי מניות מהציבור, והיתרה לבעלי העניין בחברות

פרופ' נחמן אש, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: דפנה גזית

מנכ"ל משרד הבריאות נגד החשכ"ל: "נוהג כמשקיף חיצוני אשר לא נושא בנטל"

פרופ' נחמן אש הגיב לביקורת של החשכ"ל  יהלי רוטנברג, שטען כי ניהול הרכש של משרד הבריאות הוביל לבזבוז של עשרות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית ● פרופ' אש: "קיים ניתוק מוחלט של החשכ"ל ממאפייניו של המצב הנוכחי"

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: Associated Press, Paul Sakuma

אפל: חקיקת הסנאט על חברות הטכנולוגיה תחליש את מאמץ החברה להגן על פרטיות המשתמשים

לקראת דיון ביום חמישי בקונגרס, אומרת יצרנית האייפון שהצעד יכול להיטיב עם חברות 'חסרות אחריות' המרוויחות מאיסוף מידע על המשתמשים

מיקרוסופט רוכשת את אקטיביז'ן בליזארד / אילוסטרציה: Reuters, Dado Ruvic

העסקה הגדולה בתולדות ההייטק: למה מיקרוסופט מוכנה לשלם כ-70 מיליארד דולר עבור עוד חברת גיימינג?

מיקרוסופט רוכשת את יצרנית המשחקים אקטיביז'ן בליזארד בעסקה הגדולה בהיסטוריה של ההייטק, ומדגימה עד כמה תעשיית הגיימינג לוהטת ● ענקית הטכנולוגיה שואפת להפוך לחברה המובילה בתחום לאור הניסיון העשיר והיתרון שיש לאקטביז'ן ● מנגד, חברת הגיימינג מקווה שהעסקה תשפר את תדמיתה, ברקע החקירה שנפתחה אודות יחס בלתי הולם כלפי העובדים

תור לבדיקות קורונה בתל אביב / צילום: כדיה לוי

מי יודע מה קורה עם הקורונה? כך איבדה המדינה שליטה על נתוני התחלואה

מערכת הנתונים של משרד הבריאות סובלת משיבושים קשים, אך הבעיה מייצגת פער גדול יותר ● החל מבדיקות ביתיות שלא מדווחות למשרד הבריאות, דרך נתונים שנאספים ע"י מספר גורמים ● יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "משרד הבריאות לא יכול להגיע לכל הנתונים"