גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוד טרטקובר - תבנית נוף מולדתו

כבר כמעט ארבעה עשורים שדוד טרטקובר מעצב בעבודותיו את המציאות הישראלית, ומצליח די בקביעות לחולל גם סערות. מעבר לפונטים ולטקסטורות, החומרים שבהם הוא משתמש, משקפים את ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הפוליטיקה ואפילו הכלכלה של הארץ. "גרפיקה שימושית", הוא אומר, "היא לא רק מה שהיא נראית, אלא בעיקר מה שהיא מייצגת"

לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה לתוצרת הארץ. זה מה שרצו האבות המייסדים, וזה מה שעושה דוד טרטקובר במשך כ-40 שנה. טרטקובר אוסף את הצבעים ואת הצורות, ודרכם הוא מתעד את הרצף התרבותי, ואולי יותר מזה, את הכאוס של ארץ ישראל. מפרק ומעצב את החלום ואת שברו שאותם הוא מכניס לכרזות ולבולים, לעטיפות של ספרים ותקליטים, לקטלוגים ולתערוכות. יצירתו של טרטקובר בתחום העיצוב הגרפי היא שיקוף חזותי של השיר המטורף של הארץ הזאת.

לקראת חגיגות ה-60 למדינה ומתוך רצון לבדוק את היצירה הייחודית שצמחה כאן, הלכתי לפגוש אותו בבית שבו הוא חי ויוצר ברחוב אמזלג פינת שלוש בנווה צדק, שזוהי גם השכונה היהודית הראשונה שיצאה מחומות יפו ב-1887 (22 שנה לפני הקמת ת"א). ובבית הזה שנבנה בתחילת המאה, לא יכולתי שלא לשאול על הקיר המצויר במרכז סוזן דלל שהוקדש למייסדים המיתולוגיים של השכונה.

"נתבקשתי ליצור קיר להנצחת התורמים", הוא אומר, "במחשבה להקים איזו פינה שקטה עם מים. ואני, שהסטודיו שלי כאן, וקבוצות שלמות היו יושבות לי על הגדר ומקבלות הסברים על השכונה, אמרתי - בואו נעשה את ההיסטוריה של המקום באופן גרפי. וכך היה. הקיר נעשה ב-30 יום. הכול בנוי מחיתוכים ביד, מהדבקות ומשריפה בתנור. זו עבודת קרמיקה שנעשתה בתהליך ארוך ומסובך, במשך יום ולילה כדי להספיק לתאריך חנוכת המרכז (1989)".

התכלת העזה, הצבר והתפוזים

כחלק ממפעל התיעוד שמייצר טרטקובר, של אותם החומרים שמהם עשויה תבנית נוף מולדתנו, מוטבעת על חלק מעבודותיו החותמת "תוצרת הארץ". מבחינתו, צירוף המילים הללו אינו התחכמות קופירייטית אלא הצהרה אידיאולוגית לכל דבר ועניין.

"מה שעשיתי, זה להסתכל על חומרים מקומיים ולהבין שאני חוליה ברצף תרבותי שקיים כאן. 'תוצרת הארץ' זה החייאה של מושג שלא אני המצאתי אלא היה קיים לפניי. בשנות ה-30 וה-40 היו מסמנים מוצרים שנעשו בארץ במילים הללו product of Israel או Palestine. היום, כשהמושג הזה הוטמע מחדש, משתמשים בו במובן נוסטלגי - חנות לתוצרת הארץ ותקליט של אריק איינשטיין. אבל כשאני יצאתי עם זה, זה לא היה ביטוי נוסטלגי אלא אידיאי. זו הייתה התייחסות למקום שבו אני חי ועובד, כשהחומרים שבהם אני משתמש הם חומרים מקומיים. בעצם החייתי כאן דברים שאף אחד לא הסתכל עליהם".

"כן. היום כל אחד מכיר את פרנץ קראוס. אבל אני החזרתי אותו לתודעה בזכות התערוכה שעשיתי במוזיאון תל-אביב (1981) שהייתה התערוכה הראשונה של גרפיקה שימושית היסטורית, שנעשתה בארץ בעידן המודרני שלאחר הקמת המדינה".

איך בכלל הגעת אליו?

מצאתי את הקטלוג של אגודת הציירים לגרפיקה שימושית בא"י, שיצא ב-1938, והעבודות הטובות ביותר היו של פרנץ קראוס. פתחתי ספר טלפונים, חיפשתי ו...מצאתי. טילפנתי אליו בדחילו ורחימו, ולשמחתי נוצר בינינו קשר. צריך להבין עד כמה הוא היה צנוע - הוא חי עם עוד שתי נפשות באותה דירת שני חדרים מיום עלייתו לארץ עד ליום פטירתו".

ואתה גם אצרת את התערוכה שלו. איך מעצב גרפי הופך להיות אוצר תערוכה?

"אחרי שפגשתי את פרנץ קראוס, פניתי למרק שפס, שהיה אז מנהל מוזיאון ת"א, שהיה איש פתוח לגמרי, וכבר נתן לי לאצור את תערוכת 'הרצל בפרופיל' (1978) בלי שהיה לי ניסיון. ובאמת העמדתי תערוכה, קטלוג, כל מה שצריך. התערוכה הזאת שינתה את כל ההתייחסות לגרפיקה שימושית. אנשים התחילו להבין שגרפיקה שימושית היא לא רק מה שהיא נראית, אלא בעיקר מה שהיא מייצגת. שהיא חומר לסוציולוגים ולהיסטוריונים ולחוקרים. פתאום הבינו שיש כאן זווית חדשה לראיית ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והכלכלה של הארץ. ואלו החומרים שבהם אני משתמש".

בכרזות שאתה עושה יש משהו מאוד ישראלי - צבעוניות התכלת העזה, הסימבולים של הצבר והתפוזים. זה די חריג ביחס לעיצוב הפסבדו-אמריקני שאנחנו רואים מסביב.

"אני חוזר לזה שוב, לא אני יצרתי את הישראליות בעיצוב. גל העלייה הגרמני גם הוא עסק במקורות כי אלה אנשים שבאו מגרמניה ופתאום יש להם שמש ואור ותפוזים ועולם אחר לגמרי. אבל אחר-כך הכיוון הפך ליותר ויותר מערבי. דור המעצבים של דן רייזינגר, למשל, הביא את הסגנון הבינלאומי. המקומיות לא עניינה אותם, היא נראתה להם מיושנת. הם לא הבינו את הקונטקסט התרבותי שלה. ואני מדבר על קבוצה שגמרה בצלאל בשנות ה-50 וה-60 והסגנון הבינלאומי היה נר לרגליה.

"הקבוצה הזאת השפיעה על דור שלם, הם שיחקו בצבעים ובצורות ללא קשר ממשי למקום, אבל עם הפנים אל העולם. התכנים והקונספט היו די דלילים אם לומר את האמת. ואני, אחרי יום כיפור, התחלתי לעשות את הדברים שאת מדברת עליהם".

הארטדיירקטור הראשון בארץ

כשטרטקובר מסתכל על עבודות העיצוב שנעשות היום, הוא מצליח למהול את הביקורת שלו במבט כמעט משועשע. הוא לא מתכוון לרגע אחד לאייש את הפוזיציה של זקן השבט שמצליף במרמור בשחקנים החדשים, אלא מצליח לעטוף את כל התייחסויותיו באותו מבט היסטורי שמתייחס יותר לרצף ופחות לצו השעה.

"בתקופה שבה אנחנו חיים, השיווק זה הדבר הכי חשוב, היצירתיות פחות מעניינת. למרות שגם כאן, כמובן, ישנם יוצאי דופן. גדעון עמיחי, למשל, שומר על קריאיטיביות ואני מעריך את העבודה שלו. אבל בלי שהוא ידע בכלל, הוא המשיך לעשות דברים שאני הבאתי לכאן, כשחזרתי מהלימודים באנגליה. אז יש איזו המשכיות בדברים. בפרסום, למשל, הייתי חלק מקבוצה שעשתה את המהפכה בענף הזה בארץ. זה קרה בשנות ה-70 ב'אריאלי', כשרוני אריאלי קיבל את הניהול והביא איתו מחו"ל את החלוקה הברורה בין קריאטיב לבין מרקטינג. אני חושב שהייתי הארטדיירקטור הראשון בארץ. ומדובר בכל התפיסה של ארטדיירקשן ובניית קונספט וטיפול במודעות (אז היו בעיקר מודעות כי לא הייתה טלוויזיה)".

במה עוד אתה מרגיש כחלוץ?

"בעטיפות תקליטים, למשל. אני הבאתי את ההתייחסות לעטיפה כאל אריזה למוצר תרבותי שצריך להסתכל עליו משני צדדים ולחשוב על הפנים שלו ולהתייחס לזה כעל מארז אחד שלם. אז אני חושב שהייתה לי השפעה רבה על הדורות שעבדו איתי וגם על הדורות אחריי".

בוא נדבר על פרס ישראל שקיבלת ב-2001. כמי שעשה כל-כך הרבה כרזות פוליטיות ביקורתיות, איך הרגשת עם ההכרה הממסדית בפועלך?

לא הייתה לי שום בעיה עם זה. בעבודה האישית שלי אמנם הייתי מהמתנגדים הגדולים לשרון ממלחמת לבנון, אבל הפרס הוא ציון לתרומה תרבותית והוא ניתן על-ידי מדינת ישראל, לא על-ידי ממשלת ישראל. מדובר על הכרה בתרומה שלי לתרבות של מדינת ישראל. למקום שאני חי בו. לכן גם לא הייתה לי בעיה ללחוץ את היד של שרון, למרות מאמרים שכתבו 'אל תלחץ לו את היד' והיסטריה שלמה שהתחוללה סביב העניין".

אז המחאה הפוליטית ביצירתך התחילה למעשה במלחמת לבנון?

"לא. עוד לפני כן. זה התחיל בעטיפה ל'מלכת אמבטיה' של חנוך לוין. עשיתי אותה לפני קרוב ל-40 שנה והיא עדיין בעיניי אחת העבודות הכי טובות שעשיתי".

אבל זו עבודה מוזמנת. אני מדברת על התגובות הפוליטיות שלך שבהן אתה היית הלקוח של עצמך.

"הסיפור שאני כבר נלאה מלספר הוא על הכרזה של השלום, שנעשתה לפני ביקור סאדאת. נקודת המוצא שלי הייתה ציון האירוע שריגש אותי מאוד. והכרזה של השלום שיחקה אחר-כך 'תפקיד', במהלכים עם מצרים. היה קטע שעזר ויצמן התרגז שהמשא-ומתן לא מתקדם כמו שרצה, אז הוא נכנס למשרד של בגין ותלש את הכרזה מהקיר, דבר שקיבל כמובן כותרות בכל העיתונים. כששמעתי, מיד שלחתי מכתב לראש הממשלה: 'שמעתי שהכרזה נקרעה בלשכתך' ושלחתי לו כרזה חדשה.

"כרזת השלום הובילה ללוגו 'שלום עכשיו', שאני גם נתתי לו את השם. וזה לוגו שהשפיע המון. המשחקים שנעשו בעקבותיו הפכו לאופנה, אבל כשבניתי אותו על הצירוף של פונט 'קורן' עם פונט 'חיים', זה היה בניגוד לכל מה שלמדתי בבית-הספר בלונדון שאסור לערבב פונטים. וזה היה חידוש. 'שלום עכשיו' גם היה הסטיקר הראשון כי לפניו לא עשו סטיקרים. ואם את שואלת מה קורה עכשיו, אז אני רואה שהפכו אותו לכחול-לבן ולכל מיני קשקושים ודקורציות. במקום להישאר עם האדום-שחור ולשמור על המיליטנטיות, על הכוח ועל הנוכחות, מעגלים אותו לכחול-לבן. אולי כדי להיות יותר ציוניים".

ובפראפרזה על יונתן גפן שאמר שהוא שונא את המדינה כמו שרק אוהב יכול לשנוא, יש לך כמה וכמה חומרים קשים ביותר. לא צינזרו אותך אף פעם?

זה קרה לי פעם אחת בידי חבריי מאגודת המעצבים הגרפיים. זה היה ב-1989 בתערוכה שהם ארגנו 'ירושלים - 3,000 שנה'. זה היה צילום מתקופת המנדט של מגדל דוד עם ערבייה רוכבת על חמור, שעליו שמתי פס ירוק שחתך את הדימוי ויצר את הגבול שזכרתי מהילדות בירושלים. ברקע של הצילום שהיה בשחור, הנחתי משולש אדום וככה נוצרו צבעי הדגל הפלשתיני. התקציב לתערוכה בא מהמשרד של שרון, והם חששו שלא יקבלו אותו בגללי. אז הם הוציאו את הכרזה מהקטלוג.

"האמת, היה עוד מקרה ב-1992 כשאגודת האדריכלים הזמינה אצלי קטלוג לתערוכת 'כיבוש אזרחי - הפוליטיקה של ההתיישבות הישראלית בשטחים' בעריכה של אייל וייצמן ורפי סגל. כשהקטלוג יצא, מוסדות האגודה הכריחו את העורכים לגנוז את החוברת. כנראה בגלל העיצוב האגרסיבי של הקטלוג שהודפס על נייר עיתון, ונראה כמו מוסף עיתון עם כותרות גדולות, באדום ושחור. ברקע עוד הייתה צללית בצבע אדום של הגדה המערבית. זה כנראה הפחיד את היוזמים. היו גם מצבים שכרזות שלי נתלשו מהלוחות, עוד לפני שיבש הדבק. שזה סוג של צנזורה עממית כמובן".

ואחר-כך את הכתם של הגדה המערבית שמת על הספר של הוצאת בבל A Civilian Occupation.

"הכתם הזה מופיע כבר בספר סקיצות שלי משנת 77. זו בעצם המשמעות של 'תוצרת הארץ'. מעגלים שהולכים וחוזרים ונפגשים כל הזמן. דברים שחקוקים בזיכרונות שלי כילד שגדל במקום הזה. למשל הסדרה של אנשי ת"א כולה בנויה מציטוטים וממראי מקום תרבותיים ישראלים. למה את לא שואלת על מה אני עובד עכשיו? זו שאלה שאת צריכה לשאול".

תגיד, אז על מה אתה עובד עכשיו?

"אני עובד על ספר של תולדות הכרזה הארצישראלית משנות ה-20 עד אחרי מלחמת ששת הימים שזה קו פרשת המים. ואני עובד על ספר שני שהוא סיכום לתקופת העבודה שלי. ישנה גם הסכמה של מוזיאון ת"א לתערוכה רטרוספקטיבית, אבל אני עדיין לא מוכן למרות שאני חושב שאולי ב-2009 נצא עם זה במלאת 40 שנה לתקופה שבה אני חי ועובד בת"א".

עוד כתבות

בנימין נתניהו בקלפי / צילום: חיים צח-לעמ"

נתניהו מאיים על ליברמן באקדח ללא כדורים

מן ההודעה של ליברמן אתמול בלילה לפיה "ישראל ביתנו תתנגד בתוקף לממשלת הלכה, ממשלת 60" עולה שהוא לא ירים את אצבעותיו באמון בעד כינון הממשלה, והפוך: הוא יצביע נגדה ● פרשנות

ניסוי קליני / צילום: SHUTTERSTOCK

תוצאות טובות ל-Pi-Cardia של כלל ביוטכנולוגיה בצנתר לב

כלל ביוטכנולוגיה הודיעה כי החברה הבת Pi-Cardia סיימה בהצלחה ניסוי קליני בצנתר שלה ● מניית כלל לא מגיבה להודעה לפי שעה

כנס חרום עורכי דין/ צילום: שלומי יוסף

מכתב פתוח לאליטה המשפטית בישראל: כך נראית הדמוקרטיה ביומיום

בכירי המשפטנים מתגייסים למען הדמוקרטיה אבל עיוורים למציאות המעוותת של האזרחים במערכת המשפט ● כך, למשל, ממצאי הסנגוריה הציבורית על תנאי המאסר והמעצר של האסירים מזעזעים, אך האם בכירי המשפטנים בישראל יתגייסו גם למענם? ● פרשנות

מפעל עשות אשקלון / צילום: יח"צ

עשות אשקלון ממשיכה לדווח על תוצאות חלשות מאז עברה לשליטת אלביט

הרווח הנקי של חברת התעשייה צלל ברבעון הראשון ב-50% לעומת הרבעון המקביל אשתקד לכ-4 מיליון שקל, לאחר בהפסד של כ-15 מיליון שקל ברבעון הקודם ● הכנסות החברה נשחקו ב-13%, בעיקר בשל ירידה בהכנסות ממשרד הביטחון

רמי לוי וקופיקס/ צילומים: יחצ ואיל יצהר

הפסדי קופיקס מתרחבים: ירידה של 8% בהכנסות ברבעון

ברווח הגולמי של החברה נרשמה עלייה של 20% לרמה של כ-18 מיליון שקל על רקע שיפור בתנאי הסחר מול ספקי החברה ● סגרה 5 סניפי בתי קפה לפני שבוע

רו"ח רולנד עם-שלם / צילום: מנחם שטאובר

רשות המסים מאשרת: נקדם חקיקה למיסוי חברות כמו גוגל ופייסבוק

כך אמר רו"ח רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים ● "הכלי למסות תושב חוץ הוא ליצור לו מוסד קבע"

IBM / צילום: תמר מצפי

IBM ישראל מפטרת עשרות עובדים במרכז הפיתוח בתל אביב

המהלך מתבצע במסגרת מהלך עולמי של ארגון מחדש בתחום האחסון ● מ-IBM נמסר כי מוצרי האחסון של החברה יוסיפו להיות זמינים כרגיל וכי במקביל החברה מוסיפה לגייס עובדים

הנשיא טראמפ והנשיא שי./צילום: רויטרס Jonathan Ernst

מלחמת הסחר מחריפה: מה עומד מאחורי הירידות בשווקים?

השיחות שנכשלו ● הצו הנישאותי שהעלה את המסכים על סחורות ומוצרים סיניים ● את המכה הכואבת בינתיים סופגת וואווי ● אילו אמצעים עומדים בפני הסינים, מתי זה ייגמר, ועל ההתנהלות של טראמפ בטוויטר, שכל ציוץ שלו מרעיד את המדדים ● האזינו

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

בצל הורדת מחיר היעד: מניית טבע חזרה 17 שנה לאחור

(עדכון) ● מניית טבע נפלה במעל ל-4% במסחר בוול סטריט ומחירה עמד על 11.04 דולר בסיום המסחר ● הבוקר (ה') הוריד בנק קרדיט סוויס, בפעם השנייה בשלושה השבועות האחרונים, את מחיר היעד שלו למניית טבע

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים / צילום: שלומי יוסף

ליברמן: אם נצטרך ללכת לבחירות חוזרות זה רק בגלל הליכוד

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו בפוסט בפייסבוק: "זה לא במקרה שבפעם הראשונה מאז קום המדינה, מי שניצח בבחירות בצורה משכנעת לא מצליח להקים ממשלה" ● "במקום לדאוג למדינה יהודית הממשלה תהפוך את ישראל למדינת הלכה"

שלום זיידלר/ צילום: יחצ

טלטלה באיגוד המזון: יו"ר איגוד המזון שלום זיידלר התפטר מתפקידו

הרקע להתפטרות הוא הבדלי גישות בינו לבין נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש

עודד ערן, אריק פינטו, ג'ף בלאו וגבי חמני / צילום: שרון סואן

מה חיפשו עודד ערן ואריק פינטו בהאדסון יארד בניו יורק?

וגם: הנגיד לשעבר יעקב פרנקל משיק באוניברסיטת ת"א מכון לכלכלה גלובלית שייקרא על שמו ועל שם מורט צוקרמן ● פרידה דיפלומטית: בני ובנות הזוג של השגרירים אומרים שלום ● איזה סרט: מי נהנו מהבריזה וצפו ב"גרסת תיקון למלתעות" ● הרשת החברתית

ח"כ שרן השכל / צילום: שלומי יוסף

הליכוד נגד ההסתדרות: להגביל את סכום דמי החבר שגובים ועדי העובדים

הצעת חוק שהגישה חברת הכנסת שרן השכל עלולה לגרום לקיצוץ משמעותי בתקציב ההסתדרות - אם תאושר ● בליכוד רומזים שנתניהו תומך בחקיקה, אולם יש ח"כים שיתנגדו להצעה הזו, בראשם השר חיים כץ שהגיע לחיים הפוליטיים מן ההסתדרות, וגם ח"כ אתי עטיה ● יש להניח שגם אבי ניסנקורן ועמיר פרץ יובילו התנגדות רחבה לחקיקה

שריפות ענק בכפר אוריה, גיזו, ויער הנשיא

רה"מ נתניהו מבקש סיועי אווירי לכיבוי השריפות

רה"מ פנה באמצעות המועצה לבטחון לאומי, משרד החוץ והמשרד לביטחון פנים לפעול מיידית להבאת סיוע אווירי לכיבוי שריפות

פרופסור אבי בן בסט / צילום: שלומי יוסף

"על הממשלה החדשה לא להעלות מסים, אלא לטפל בפטורים ממס"

את הדברים אמר פרופ' אבי בן בסט בכנס "מסים וגלובליזציה" שהתקיים היום בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה ● בכנס נשאה דברים גם המשנה למנהל רשות המסים, רו"ח מירי סביון, שהסבירה על שילוב הידיים בין מדינות ה-OECD במאבקן בתכנוני המס

 

 

שדרות ירושלים ביפו / צילום: תמר מצפי

עתירת התושבים נדחתה, שדרות ירושלים ביפו תיסגר חלקית החל מהערב

בית הדין דחה עתירה לצו ביניים שהגישו שלושה בעלי עסקים ותושבי האזור בגלל שיהוי בהגשתה ● הערב ייסגר רק הנתיב מצפון לדרום בשדרה, והסגירה המלאה צפויה ב-10 ביוני

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים / צילום: שלומי יוסף

משבר בשיחות הקואליציוניות: מסתמן שליברמן לא ייכנס לממשלה

(עדכון) ● ליברמן מסרב לפשרות בנוגע לחוק הגיוס וכרגע נראה שהוא מחוץ לממשלה ● נתניהו יתקשה להקים קואליציה של 60 ח"כים

פורשה קאיין / צילום: יחצ

משתמש ברכב החברה לצרכים אישיים? שלם מס מלא

כך קבע היום ביהמ"ש העליון במסגרת פסק דין העונה לשאלה האם נוסחת החישוב שנקבעה בתקנות מס הכנסה ניתנת לפרשנות ולהפחתת מס לפי נסיבות השימוש ברכב

רגשות / צילום: Shutterstock

דיווח: אמזון מפתחת צמיד שיזהה איך אתם מרגישים

לפי "בלומברג", המכשיר מתואר במסמכים פנימיים של החברה כזה שיסייע למשתמשים בתחום הבריאות והרווחה הנפשית, ואף יוכל לייעץ ללובש איך לתקשר עם אחרים בצורה יעילה יותר ● עם זאת, לא ברור אם הפרויקט אכן ייצא בצורה מסחרית

זאב אלקין / צילום: תמר מצפי

כך הצילה החסינות הצרפתית את שיראק וסרקוזי | המשרוקית

זיוף בחירות, מימון מדיקטטורים, מעילות בדיור הציבורי וקבלת תרומות אסורות מטייקונית • אלה רק חלק מההאשמות נגד נשיאי צרפת לשעבר, שיראק וסרקוזי, שהתבררו באיחור בגלל חוק החסינות הצרפתי ● המשרוקית של גלובס