פרופ' מיכאל סלע לשעבר נשיא מכון ויצמן שמחקריו היו הבסיס ליצירת ה"קופקסון" לטיפול בטרשת נפוצה הנחה פאנל בנושא 'רפואת המחר' שנערך היום (ד') במסגרת וועידת הנשיא. חברי הפנאל כינו את את פרופ' סלע הסנדק של הקופקסון. "הפלא במחקר ברפואה הוא שאתה מגלה משהו שכבר קיים, אתה לא ממציא משהו יש מאין", ציין סלע. הקופקסון שנמכרת על ידי חברת טבע 
עוזרת לחולים חולי טרשת נפוצה, פותחה ומיוצרת בישראל. התרופה נמכרת בכ-2 מיליארד דולר בשנה.
פרופ' פרנסואה גרו ממכון פסטר שבצרפת סיפר כי ב-1990 היו ידועים רק 2 גנים האחראים למחלות ניוון שרירים כיום יודעים כל כ-200 גנים כאלו. גנים אמנם לא מסבירים כל תופעה. פרקינסון לדוגמה, אובחנה כמחלה המושפעת רבות מגנטיקה, גן ספציפי אובחן כאחראי לייצור פרוטאין המייצר רעלן הפוגע בתאי המוח. מחלות נוספות שהתגלו כמחלות גנטיות הן אלצהיימר, אוטיזם ניוון שרירים וסרטן.
החזון של הרפואה הגנטית הוא לרפא באמצעות המחקר כמעט את כל המחלות של המין האנושי, המחקר עדיין נמצא בשלבים ראשוניים אך בעתיד נוכל לחזות בפרוצדורות טיפול גנטיות שיבואו בנוסף לתרופות והטיפולים הקיימים היום בשוק. לדברי פרופ' גרו מכון ויצמן הוא אחד ממרכזי המחקר הפוריים ביותר בעולם בתחום חקר מחלת הסרטן בעולם והמחקרים בו תורמים רבות לקידום האפשרות להתקדמות במציאת דרכים חדשות לרפא חולי סרטן.
פרופ' יורם רייטר מהטכניון אמר, כי "תרופות חכמות כדוגמת הקופקסון, שורשיהן במחקר בסיסי, המאה הבאה תהיה המאה של הביולוגיה. הטיפול החדשני בעתיד יהיה בעזרת תרופות ממוקדות מטרה שיתקפו מוטציה של גן ספציפי. למעשה נוכל בעתיד להנדס את מערכת החיסון של החולה לעבוד טוב יותר. שום תרופה כמו קופקסון לא תפותח בעתיד בישראל ללא מחקרים בסיסיים. בעתיד התרופה תהיה מותאמת לנתונים הפרטניים של החולה".
דוגמה לטיפולים לא יעילים כיום היא חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה ללא הביטחון שהיא תשפיע על הגידול הסרטני שלהם, בקטריות מפתחות עמידות כלפי אנטיביוטיקה.
התרופות שיהיו נפוצות יותר בעתיד הן תרופות לטיפול מונע ולא תרופות המטפלות במחלות.
הווארד ויינר פרופ' לנוירולוגיה באוניברסיטת הווארד ציין כי ההצלחה הגדולה ביותר ברפואה הייתה חיסונים נגד פוליו ושאר מחלות מדבקות. הצעד הבא ברפואה הוא חיסונים למבוגרים אשר ימנעו מהם לסבול ממחלות מבוגרים. ויינר הציג מחקר שערך לפיתוח ניסוי בפיתוח חיסון למחלת האלצהיימר, לדבריו בניסוי שנערך בעכברים, עכברים שחוסנו לא סבלו מאלצהיימר בגיל מתקדם לעומת קבוצת הביקורת.
לדברי ויינר, בעתיד יושתל בכל אדם שירצה בכך שתל שבאמצעותו יוכלו רופאים בבתי חולים לזהות את כל ההיסטוריה הרפואית של המטופל, בעזרת הפרטים יוכלו רופאים, להתאים את הטיפול המתאים למטופל.
פרופ' ירדן יוסף דיקן המחלקה לביולוגיה במכון ויצמן ציין כי אחוזים רבים מהתחלואה במחלות שונות אינם נובעים מפגמים גנטיים אלא מאורח חיים, תזונה ומצב נפשי.
ירדן ציין כי עודף משקל וסכרת נגרמים בעיקר בגלל אורח חיים ותזונה לקויה. חרדה ומתח נפשי גם הם גורמים אשר מעודדים מחלות רבות ומחלישים את המערכת החיסונית.
פוטנציאל המניעה של מחלות הנו גדול בהרבה מפוטנציאל ההצלחה בייצור תרופות ודרכים לריפוי מחלות. השאלה היא למי יש את האינטרס לעודד מניעה. אין כוחות שוק שמעודדים עלייה בבריאות הציבור ובמניעת מחלות. גם ממשלות אינן מעוניינות לתמוך במניעת מחלות וכו'. חשוב יותר לדעת את הגורמים למחלות ופחות את הדרכים לרפא אותן.
"אם היינו יודעים בדיוק מה להגיד לדור הבא ממה להימנע ומה לעשות טוב יותר יכול להיות שהיינו ניצבים מול פחות חולים במחלות שונות" ציין פרופ' יוסף. תרופות מסוימות אינן בהישג ידם של כלל הציבור אלא נחלתם של עשירים בלבד. הרפואה המונעת היא הרפואה הזולה ביותר והיעילה ביותר והיא זו שתוכל לרסן את העלייה במחירי התרופות ואת הצורך בהן, הוסיף פרופ' יוסף.
כל חברי הפנאל הסכימו כי יש מקום להתערבות ממשלתית בשני תחומים עיקריים. תחום ראשון הוא רפואה מונעת בכדי להוריד את רמת התחלואה במחלות הנגרמות כתוצאה מאורח חיים לקוי. תחום נוסף שבו יש מקום להתערבות ממשלתית הוא במחקרים לפיתוח תרופות למחלות פחות נפוצות אשר חברות התרופות אינן משקיעות מספיק בכדי לפתח תרופה לטיפול בהן בגלל חוסר כדאיות.