גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"nrg יציל את מעריב"

אחרי 6 שנים בחו"ל חזרה בירנית גורן לארץ כדי לערוך את אתר nrg, שסבל מגל העזיבות והשינויים ב"מעריב" ; על האג'נדה שלה קונספט חדש של איחוד מערכות בין העיתונות המודפסת והאינטרנט, והיא גם מגלה שאיפות לא צנועות: להתמקם בשלישיית האתרים הגדולים בישראל ; ומה לגבי שיתוף-פעולה עם ערוץ טלוויזיה, כמו המתחרים? אולי בקרוב

"בספטמבר 2007 הגיע עורך 'מעריב ' דורון גלעזר ללונדון, שם הייתי עורכת ראשית בחטיבה המקוונת של קבוצת היימרקט הבריטית (חברת הוצאה לאור שבבעלותה יותר מ-50 אתרים וכ-100 מגזינים, העוסקים בעיקר בספורט, נ.פ.). על גבי ארוחת ערב במסעדה הודית, הוא הציע לי את התפקיד והציג בפני את תפיסת עולמו: איחוד מערכות בין העיתונות המודפסת והאינטרנט", מספרת בירנית גורן, העורכת הראשית של אתר nrg, איך נסגרה עסקת חזרתה לארץ אחרי 6 שנות עבודה בחו"ל.

גורן נחתה למציאות לא פשוטה, שבה אתר nrg נמצא לא מעט בכותרות, ולא במובן החיובי של המילה. הכל התחיל בעזיבתו הפתאומית של אחיעד שריג, ששימש כמנכ"ל האתר במשך חצי שנה בלבד. יחד איתו עזבו גם העורך הראשי, איתי בן-ניסים ומספר דמויות מפתח בתפקידים נוספים. התחושה המרכזית הייתה ש-nrg בצרות, בדומה למצבה הפיננסי של קבוצת "מעריב".

בראיון ראשון מאז כניסתה לתפקיד כעורכת האתר בינואר 2008, מספרת גורן ל"גלובס" על האתגרים העומדים בפני nrg, על החזון של התברגות לשלישיית האתרים המובילים בישראל ועל כך ש-nrg הוא האתר הישראלי הראשון שמבין ומיישם לפני כולם את הטרנד העולמי בעולם המדיה.

מהפכה מתבקשת

"אין בארץ עורכים ראשיים כמוהם שאכפת להם מהאינטרנט ושמאמינים בסינרגיה שבין שני הכלים הללו", אומרת גורן במטרה להפריך את השמועות כי העזיבות הרבות נבעו מכך שב"מעריב" פשוט לא רצו להשקיע באינטרנט, אלא התמקדו בניסיונות להבריא את מצבה של הקבוצה, שב-2007 הפסידה 81.2 מיליון שקל. "זה לא נכון להגיד שבגלל שהעיתון בצרות שווה להתעלם מהאינטרנט".

* מה היו הנסיבות שהובילו לגל העזיבות המסיבי?

"זה מאוד טבעי שכשמגיעה הנהלה חדשה עם תפיסת עולם חדשה, היא מביאה איתה גם אנשים שמאמינים בדרך שלה. אין בזה אמירה שמישהו אחר היה פחות טוב או שלא היו מרוצים מהצוות הקודם, אלא זה עניין של יצירת והקמת צוות. לא באנו כי אחרים נכשלו. לא היה להם אפילו צ'אנס להוכיח את עצמם. עד אז nrg הייתה יחידה עצמאית, ולנו פשוט היה קונספט אחר שחשבנו שיותר מתאים".

לטענת גורן, יש לה את האליבי המושלם: היא הייתה בחו"ל באותה תקופה ולכן היא לא ממש מעורבת במה שקרה, אולם ניכר שהיא בעיקר מתאמצת שלא לפגוע באף אחד. בין השורות אפשר להבין כי אין ממש חרטה או הרגשה של פספוס בכל הנוגע לאנשים שעזבו את מערכת האתר. "היו אנשים שהגישה החדשה לא התאימה להם ובחלק מהמקרים הציפיות והצרכים שלנו לא התאימו ואמרנו שלום לאנשים. בסך הכול זה תהליך מתבקש. אולי עשינו טעות בכך שלא ניסינו לשנות את התמונה שהצטיירה בתקשורת כאילו העכברים בורחים כי הספינה טובעת, ולא הדגשנו את התפיסה החדשה שלנו".

* מה התפיסה החדשה של האתר?

"סינרגיה בין העיתון לבין האינטרנט. המודל של הפרדת מערכות הוא לא מודל שיכול להחזיק מעמד לטווח הארוך. מעט מאוד אתרים הצליחו בזה ובעולם כבר הולכים לכיוון שאנחנו נקטנו בו: הישענות על התכנים והכתבים של העיתון, כאשר כל המותגים של 'מעריב', החל מ'רייטינג' וכלה ב'ביג-טיים' יעלו בצורה כזו או אחרת לאינטרנט".

גורן לא סבורה כי זה עשוי לפגוע במכירות של העיתון: "אני לא חושבת שב'מעריב' חוששים מכך, מדובר בתהליך מושכל שבו כל הזמן חושבים כיצד לעשות את זה באופן נכון ומתון. יש ירידה בתפוצת עיתונים באופן כללי, אבל לא בגלל שהתכנים עולים לאינטרנט, אלא פשוט בגלל שהאינטרנט קיים".

* אז אתם בעצם מקדימים את זמנכם בארץ?

"אני חושבת שיש לא מעט אתרים, גם גדולים, שילכו לכיוון הזה כי הם יהיו חייבים. זה פשוט לא כלכלי ולא הגיוני להחזיק שתי מערכות נפרדות. אנחנו הראשונים ויותר סביר שגם לא האחרונים".

לא היינו כישלון

לגורן יש ניסיון עשיר בתחום התקשורת, החל משירות צבאי כקצינת עיתונות בדובר צה"ל וכן בקונסוליה הישראלית בניו-יורק. ב-1992 החלה גורן לכתוב בשבועון "כל העיר" תחת עריכתם של דורון גלעזר ורותי יובל (שמונו לעורכים הראשיים של "מעריב"). ב-1998 עברה ל"ידיעות אחרונות", שם שימשה כעורכת דסק החדשות ומאוחר יותר כעורכת מגזין "ממון".

לדבריה, "nrg הוא אתר שבנקודה מסוימת, העיצוב שלו נעשה מאוד מיושן. האתר היה זקוק בדחיפות לעיצוב חדש ולשינוי קונספציה שכן השלם היה פחות מסך חלקיו. קשה היה למצוא תכנים - מרוב עצים לא ראו את היער".

עם זאת, היא מדגישה כי אי אפשר להגיד שהאתר בעיצובו הקודם היה כישלון: "יש לנו 2 מיליון יוניקים, כאשר 77% מהם מגיעים ב-24 השעות האחרונות, ולמעלה מ-40% מהם נכנסים לאתר לפחות 5 פעמים ביום. אי אפשר להגיד שזה כישלון".

מצבו של nrg בסקר TIM, המודד את שיעורי החשיפה השבועיים של האתרים המובילים בישראל, מצביע על היחלשות מסוימת בחודשים האחרונים, שנעצרה לעת עתה בחודש שעבר. כיום האתר מדורג במקום 7, נכון לחודש אפריל, עם שיעור חשיפה שבועי של 25.6%, עלייה של 8.5% בשיעור החשיפה.

* מה התוכניות שלכם בתחום הווידיאו באינטרנט?

גורן מאמינה כי מדובר עדיין בתחום לא מבוסס. "יש קצת נאיביות בתחום הזה וכולם מאמינים כי הם חייבים שיהיה וידיאו באתר. אולם, nrg לא יכולה להתחרות בתכנים של קשת, וקשת לא יכולה להיות פורטל חדשות כמונו", היא טוענת. לדבריה, אחת הבעיות היא שעדיין לא ברור מהי הנוסחה הבדוקה איזה סוגי וידיאו צריכים להיות ומהם הרגלי הצפייה. "הווידיאו באינטרנט עדיין צעיר".

* כל הפורטלים הגדולים יצרו שיתופי פעולה עם זכייניות הטלוויזיה. אולי פשוט פספסתם את הרכבת?

"אני לא חושבת כך ובהחלט יכול להיות שנעשה זאת בעתיד ויהיו עוד הרבה שיתופי פעולה. ב-3 השנים הקרובות דברים יתחילו להיות יותר ברורים, אבל היום קשה להגיד מה תופס, מלבד וידיאו בתחום הספורט או וידיאו קליפים. ברור שאפשר לזרוק על זה מיליוני דולרים אבל חייבים להבטיח שאחוזי הצפייה וההכנסות יהיו בהתאם".

* האתרים השונים מדווחים על מיליוני צפיות. זה לא מדד להצלחה?

"השאלה היא באיזה מחיר ומהי התמורה. כיום הפער בין ההוצאות להכנסות עדיין גדול מדי על מנת שנוכל להישען על מודל כזה לטווח הארוך. גם על הסלולר כולם אומרים שזה הטרנד הבא אבל אף אחד עוד לא מבין כיצד ממנפים את זה. המדיה האינטרנטית סובלת מסוג של חוסר סבלנות: לכולם נדמה שהם יודעים מה הדבר הבא ואיך עושים מזה כסף תוך חודשיים, אבל בפועל יש בזה ממד גדול של ניסוי וטעייה".

* מה השאיפות של nrg?

"אנחנו נהיה בשלישיית האתרים הגדולים, לצד וואלה ו-ynet. זה המקום הטבעי שלנו, ובעוד שנה מהיום נהיה אתר הרבה יותר טוב עם הרבה יותר גולשים. עם זאת, אנחנו לא רוצים להיות וואלה, שהיא מעין וואן סטופ שופ, אלא להיות אתר אקטואליה עם דגש על שירותי תוכן איכותי. המתחרה הגדול ביותר של וואלה זה בכלל גוגל".

לגבי ynet, גורן לא מהססת לפרגן למתחרים שלה: "אני מורידה את הכובע בפני מוזס ויון פדר (עורך האתר, נ.פ). מה שמרשים במיוחד הוא שזה לא מוצר של 'ידיעות אחרונות', אלא מוצר אחר. עם זאת, אני לא חושבת שהם מרוויחים מהאתר, וההצלחה שלו יכולה להיות גם בעוכריו: קשה לשנות מוצר מצליח ויש נטייה להיות שמרנים יותר".

* בפועל, אתם מאחורי "ידיעות אחרונות", גם בפרינט וגם באינטרנט.

"באינטרנט יש סיכוי יותר גדול שהמצב יתהפך מאשר בעיתונות המודפסת. יותר קל לשנות הרגלי גלישה מאשר הרגלי קריאה ורכישה. אני מאמינה כי nrg זה מה שיציל את 'מעריב', והוא המפתח להצלחת הקבוצה בטווח הארוך".

* מה nrg מציעה למפרסמים שכיום מעדיפים את וואלה ו-ynet?

"זו מדינה של מונופולים וכולם אוהבים להמליך מישהו אחד, אבל חייבת להיות אלטרנטיבה למפרסמים. באתרי המאסה לא תמיד ניתן להגיע לקהל הרלוונטי. אנחנו רוצים שגם הזנב הארוך יהיה אצלנו. בכל מקרה, אנחנו מזהים שינוי עצום אצל המפרסמים מאז השקת האתר החדש וזה ימשיך להשתפר".

400 אלף חברים ברשת החברתית "שוקס"

ל-nrg יש רשת חברתית, "שוקס", המכוונת בעיקר לצעירים בגילאים 14-18. לדברי גורן, "שוקס מדהימה אותי. זה סיפור כמעט מחתרתי, ויש כ-400 אלף רשומים, ולמעלה מ-250 אלף מהם אקטיבים ברמה היומיומית. המעורבות של היוזרים מאוד גבוהה".

גורן אומרת כי יש להם עוד הרבה תוכניות בקנה במטרה להגדיל את המעורבות של הגולש ולהתאים את האתר לעידן הווב 2.0, ואף לשפר את התפקיד שממלאים היום טוקבקים. "יש לנו תוכניות רבות שמטרתן לשפר את עולם הטוקבקים ולבגר את השוק הזה".

גם בתחום של לוחות מקוונים, יש לגורן תוכניות, כאשר היום עולה באתר פונקציה של 'לוחות מעריב', "וזה משהו שילך ויתפתח ויש לנו הרבה תוכניות לגביו". בזמנו, "מעריב" רצתה לרכוש את האתר יד2, אך המשא ומתן לא הבשיל בשל פערים כספיים. כרגע, לפחות, הם מעדיפים להתמקד במוצר הביתי.

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים