גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אף שקיימות סתירות בין עדויותיו השונות במשטרה ובינן לבין עדותו בבית המשפט - העדות עצמה אחודה ומוצקה. היא חושפת פתולוגיה - פתולוגיה של מזומנים. היא חושפת מתודולוגיה - מתודולוגיה של בצע וניצול.

הבה נניח שנסיעת הנופש המשפחתית לאיטליה לא היתה ולא נבראה. טלנסקי הרי לא טען שהוא התלווה לאולמרט לאיטליה לוודא שהוא נוסע, אבל כסף הוא ביקש ממנו? או אם, למשל, מתוך 70 אלף הדולרים שטלנסקי העביר לפריימריז, הוא נטל חזרה חלק לעצמו; הוא עדיין העביר כספים גדולים, שחורים, במזומן.

כשטלנסקי מעיד שכאשר היה מבקר במשרד התמ"ת בירושלים, היה מותיר, מדי פעם, בידי שולה זקן, מעטפה עם אלפי דולרים, והוא מקפיד לומר שלא תמיד אלא מדי פעם, יש סיכוי שבית המשפט יקבע שלא היו דברים מעולם? ואם הדברים מתחרזים עם רישומיה של הגברת זקן?

כאשר אולמרט ביקש ממנו את האמריקן אקספרס שלו משום שכרטיס האשראי שלו עצמו חצה את ההגבלה - זה מתועד וניתן להוכחה.

בכלל, גם אם טלנסקי העביר לאולמרט לאורך השנים הארוכות הללו, במזומן, במעטפות, רק 15 אלף דולר ולא 150 אלף - יש כאן תיק, משפטי וציבורי, כבד ומאוס.

כאשר אולמרט היה מבקר בארצות הברית, והוא ביקר הרבה בארצות הברית, היתה שולה מודיעה לטלנסקי את שם המלון ומספר החדר, כלומר הסוויטה, והוא היה קופץ ומפקיד בידיו מעטפות. דומני שאפילו שרים בממשלות ניגריה או סודן כבר לא מתנהגים כך.

הפרק הכי צבעוני, בעיניי לפחות, הוא השתתפות אולמרט בחתונת בנו של טלנסקי, השתתפות שבגינה ביקש כסף. על נוהל כזה טרם שמעתי. אתה, את, אני באים לאירוע, לשמחה, ומביאים צ'ק, כך נהוג, והנה אולמרט רשם פטנט: הוא בא ומקבל צ'ק! לא היתה ברירה, העיד טלנסקי, עברתי בין האורחים ואספתי מעות לאורח הדלפון מארץ ישראל.

חגורת הבטיחות

עדות טלנסקי היא מונולוג כאוב, תיעוד פצעי אוהב, של אדם שנשאב ונסחט כלימון. אפשר שהוא מפריז, ייתכן מאוד שהוא מתבלבל וטועה, לא מן הנמנע שהוא עבד על התורמים וקילף שטרות לעצמו כפי שעבדו עליו וקילפו שטרות ממנו - אך אין ספק שהוא חש מנוצל.

גם אם הפרקליטות תשתכנע שטלנסקי לא קיבל תמורה ולא ציפה לקבל דבר, גם אם לא ייוותר ספק לגבי חברותם האמיצה וגם אם טלנסקי ישכנע שהכל בא מאהבה, אמונה והערצה - עדיין יש כאן כתב אישום בלתי נמנע. אולי על שוחד, בוודאי על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שכן "שולה תמיד דיברה על הוצאות ולא הגדירה אותן" ואילו אולמרט דיבר על בחירות ופריימריז, כרזות ופעילים בעוד שכספים הלכו להנאות החיים ולמוצרי יוקרה.

ויש כאן עבירות דיווח. "הדיווח הוא חגורת הבטיחות של טוהר המידות", כתב בתיק עזר ויצמן, אליקים רובינשטיין, היום שופט עליון. ויש כאן מרמה והפרת אמונים במובנם העמוק והרווי, על-ידי איש ציבור בכיר שבמשך עשור וחצי נסמך היסמכות ברוטלית על שולחנו של גביר מאמריקה. ויש כאן עבירה, כמעט אלימה, על חוק המתנות.

נא לא לשכוח, עדותו של אוריאל (אורי) מסר טרם נשמעה. והיא, על-פי דבריו במשטרה, אמורה להיות נקודתית וממוקדת, להפליא ולהפליל.

איחוד תיקים

שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק קורא לאולמרט לצאת לחופשה או להתפטר. יועץ התקשורת של אולמרט, טל זילברשטיין, איים לפתוח עליו את הפה. זילברשטיין כבר איים בעבר וברק העיף אותו ושלח אותו להתלונן במשטרה.

הפוליטיקה הישראלית לא היתה מעולם בית מרקחת ובראשה לא ניצבו רוקחים. יצחק רבין ז"ל ושמעון פרס, עזר ויצמן, אבא אבן וטדי קולק ז"ל, ביבי נתניהו, אהוד ברק ואריק שרון, לא בחלו בתרומות ובתורמים. אבל אצל איש מהם לא התקיימו הרצף הזה, השיטה ועוצמת החמדנות.

יריביו של אולמרט טוענים שאיננו ישר אך פיקח. החלק הראשון כמעט שאינו טעון הוכחה, החלק השני יוכח רק אם, במבט צופה פני עתיד קרוב, יקום וישעה עצמו. משום שהשאלה האמיתית איננה עוד אם יסיים את הקדנציה כראש ממשלה, אלא אם יסיים את הקריירה בבית סוהר.

לו אני פרקליטו - הייתי מייעץ לו לצאת מיד לנבצרות. לו אני פרקליט המדינה - הייתי עושה איחוד תיקים, תיק אולמרט עם תיקו של אברהם הירשזון.

* אמנון אברמוביץ' הוא פרשן חדשות ערוץ 2.