גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחודש שעבר, חגג משרד ההגנה האמריקני יובל מאז הקמת הסוכנות לפרויקטים ביטחוניים מתקדמים, או בשמה המקוצר DARPA. האירוע נחגג בחוגים פנימיים, הרחק מהתקשורת, בשקט שבו פועלת הסוכנות בחמשת העשורים האחרונים.

דארפה הוקמה בשנות ה-50 כחלק מלקחי הטראומה הטכנולוגית שעברה ארצות-הברית לאחר שיגור הספוטניק הרוסי לחלל. מטרתה הראשונית הייתה לשמר את העליונות הטכנולוגית האסטרטגית של ארצות-הברית, ולמנוע מצב שבו היא ניצבת מופתעת מול טכנולוגיות מובילות של אויבים בפוטנציה. הסוכנות משתפת פעולה עם זרועות המחקר והפיתוח האחרות של הצבא האמריקני במציאת מענה טכנולוגי ופתרונות לאיומים טקטיים מיידים, אולם עיקר עיסוקה הוא בפיתוח טכנולוגיות עתידניות, שאופק היישום שלהן נמתח כמה שנים קדימה.

הראייה לטווח ארוך נשאה פירות משמעותיים במהלך השנים והניבה לארצות הברית דיבידנדים לא רק בפיתוח טכנולוגיות צבאיות סופר-מתקדמות אלא גם בתחומים אזרחיים. דארפה חתומה למשל, על המצאת רשת תקשורת המחשבים הראשונה בעולם בשנות ה-60, ה-ARPANET, שממנה צמחה מאוחר יותר רשת האינטרנט. הפרויקטים העלומים הניחו את היסודות לפריצות דרך כמו אינטליגנציה מלאכותית, מערכות היפר-מדיה ואין ספור טכנולוגיות תקשורת, חישה ומעגלים משולבים.

קישור אלחוטי ללוחם

בדארפה מועסקים פחות מ-300 טכנאים, מהנדסים ומדענים, אולם היא משתפת פעולה עם חברות במגזר הפרטי ומוסדות מחקר אקדמיים, ומעניקה מימון לפרויקטים ולקבלנים אזרחיים. בשנים האחרונות היא נהנית מקאמבק, לא מעט "בזכות" המלחמה המתמשכת בעיראק שבה הוכח כי טכנולוגיות מתקדמות יכולות לחסוך בחיי אדם. רוב הפרויקטים של דארפה נמצאים בצללים חשאיים אולם האמריקנים הם אנשים מסודרים מאוד. גם גוף חשאי כמו דארפה חייב להגיש את תקציבו המפורט לאישור הקונגרס ולהציג אותו לציבור. עיון בתקציב 2008-2009 של דארפה מגלה כמה אופקים טכנולוגיים חדשים מרתקים, שחלקם קרוב לוודאי יזלגו לאין ספור חברות סטארט-אפ אזרחיות בשנים הבאות.

אחד התחומים אליו מפנה כיום דארפה תקציבים גדולים, הוא הצלבה בין הנדסת מערכות ביולוגיות, ננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, במטרה לייצר את חייל העל של שדה הקרב העתידי. 9.1 מיליון דולר מוקצים השנה למשל, לפרויקט המכונה "הסתגלות ביולוגית" - איתור, מחקר והבנה מרמת הגנים ועד לרמת הרקמות והאורגניזמים של מנגנונים ביולוגיים, שאחראים על הסתגלות של בעלי חיים למצבים קיצוניים ומשתנים - כמו חום, קור וחוסר שינה.

לכידת פצצות, רובוטים מתנקשים

המטרה היא לאמץ את המנגנונים האלה כדי לשפר את יכולת ההישרדות של החייל בשיטות כמו טיפול בתאי הדם האדומים, שיפור יכולת התאוששות מפצעים וצלקות באמצעות רקמות מתחדשות, שיפור היכולת של מוחו של הלוחם לעבד מידע או הקטנת הצורך בשינה. פרויקט אחר עוסק ביצירת ממשק בין גופו או מוחו של הלוחם לבין מחשב באמצעות רשתות אלחוטיות. בתחום הננוטכנולוגיה מקצה דארפה תקציבים לפיתוח ננו-גנרטורים, שיתרגמו אנרגיה מכאנית זמינה, כמו חום ואנרגיה קינטית שיוצר גופו של הלוחם תוך כדי תנועה, להזנה של מיקרו-חיישנים וציוד אחר, ללא צורך במקור אנרגיה חיצוני. דבר זה יכול להאריך את משך הפעילות של החייל בשטח. פרויקט נוסף הוא פיתוח איברים מלאכותיים מתפקדים. אלה, מיועדים לשמש כפרוטזות להחלפת איברים שנפגעו אולם לפי כיווני המחקר המופיעים בתקציב לא נופתע, אם בסופו של דבר הם יניבו שדרוג ביצועים פיזיים של חיילים בריאים או אפילו יסייעו ביצירת חיילים מלאכותיים. הרושם מתחזק כשבוחנים פרויקטים אחרים שמשמעם פיתוח עיניים מלאכותיות.

חלק מהפרויקטים המופיעים בתקציב של דארפה נראים כאילו נלקחו היישר מתסריט של סטיבן שפילברג. כך, למשל, מקצה דארפה 70 מיליון דולר להמשך ההשתתפות בפרויקט של חיל האוויר האמריקני לפיתוח מטוס סופר-סוני (על-קולי), שיוכל להגיע למהירות של 6 מאך (המהירות של טיל בין-יבשתי) אך עדיין לנחות כמו מטוס.

דוגמה אחרת היא צפלין-רובוטי אדיר ממדים, שיוכל להישאר באוויר יותר משנה ובאמצעות חיישנים מדויקים יוכל לאסוף מודיעין בזמן אמת מגובה 65 אלף רגל ולאכן מטרות עד לרמת פגז המרגמה וחייל בודד - ללא המגבלות של לווייני ריגול ובעלות מזערית. בתפריט מוקצים גם 11 מיליון דולר להמשך הפיתוח של מטוס, שיוכל לטוס במשך 5 שנים ברציפות, כנף משתנה וכך הלאה.

לצד פרויקטים גרנדיוזיים כאלה ניתן להבחין בכיוונים מעשיים, שנגזרים מהניסיון שצבר הצבא האמריקני בעיראק. רבים מהם מאוגדים תחת הסעיף של "טכנולוגיה טקטית", שלו מוקצים בתקציב הנוכחי מעל 370 מיליון דולר. לנו, כישראלים למודי ניסיון, קל מאוד להתחבר אליהם. פרויקט "חרב כסף" למשל, מפתח מערכת מיקרוגל אדירת עוצמה, שיכולה "לטגן" את האלקטרוניקה של פצצות מונחות מרחוק, חגורות נפץ וכדומה. פרויקט אחר מפתח טכנולוגיה לזיהוי משגרי אר.פי.ג'י ודומיהם עוד לפני השיגור ופרויקט משלים עוסק בפיתוח רשתות, שיוכלו ללכוד טיל כזה באוויר, עוד לפני שפגע במטרתו. פרויקט "זמיר" מפתח טכנולוגיות, שיאפשרו בעתיד ליצור מסוק חילוץ אוטונומי לשדה הקרב, מעין אמבולנס מעופף עם יכולת ניווט עצמאית מוזנת חיישנים, שיוכל לאתר ולחלץ נפגעים ממקומות בלתי נגישים ואף להעניק להם טיפול רפואי בסיסי באוויר.

מהצד התוקפני יותר מוקצים 45 מיליון דולר להמשך הפיתוח של רובוט מרחף זעיר, לא הרבה יותר גדול מציפור או חרק, שיוכל לנחות על גג בניינים לצורך ריגול או לשאת חימוש מדויק וקל משקל לפגיעה ממוקדת במטרות "רכות". יש בתוכנית אפילו קליעי רובה מונחי לייזר, שבאמצעות מיקרו-אלקטרוניקה ממוזערת ומאיצים מיקרוסקופיים יוכלו לשנות את כיוון מעופם באוויר, לפצות על רוח ולהפוך כל רובה צלפים טיפוסי לרובה סופר-מדויק עם פגיעה במכה ראשונה. לא קשה לדמיין את הסטארט-אפים האזרחיים, שנמצאים בדרך. *