גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשך שנתיים ליוותה הבמאית נטלי אסולין אסירות שביצעו פיגועים

התוצאה היא "שהידה", סרט שכבר הספיק לעורר תגובות קשות - וגם לזכות בפרס בפסטיבל ברלין. אסולין מספרת על הקשיים בדרך לעשיית הסרט, על התנודות בין סלידה לאמפתיה ועל המסקנות הפסימיות שהגיעה אליהן / רותי זוארץ

במשך כשנתיים הבמאית נטלי אסולין מצאה את עצמה נקרעת בין דחייה לאמפתיה, בין אינטימיות לסלידה. במשך שנתיים היא ליוותה, חמושה במצלמה, אסירות ביטחוניות שביצעו או שהיו בדרכן לבצע פיגועי התאבדות. כל קלחת הרגשות הזו צרורה בסרטה "שהידה", שיוקרן ביס דוקו ב-17.7. הסרט אף זכה בפרס הראשון בפסטיבל ברלין האחרון.

"זה התחיל בתקופה שבה היו הרבה פיגועים שבוצעו על-ידי נשים, וזה משהו שמאוד תפס אותי ולא יכולתי להתעלם ממנו", מספרת אסולין איך הגיעה לעסוק בנושא כל-כך טעון. "במשך כחצי שנה קראתי את כל מה שאני יכולה בנושא ונפגשתי עם המון אנשים שקשורים לנושא, ואז נכנסתי לכלא ובמשך שנתיים צילמתי. בהתחלה היה לי מאוד קשה. מהרגע שהגעתי בבוקר עד 18:00 בערב הייתי איתן בכלא, והיה קשה לשהות במקום הזה. בפעמים הראשונות, אחרי השהייה בכלא הייתי עושה הליכה של שלוש שעות בשדות רק כדי להרגיש חופש".

*איך הייתה האינטראקציה עם המחבלות?

"מכיוון שבאתי מוכנה וידעתי איזה דמויות אני רוצה לפגוש, בתור התחלה אימצתי לעצמי קודים התנהגותיים שהייתי חייבת לעמוד בהם ושמרתי עליהם במשך כל השנתיים. החלטתי פשוט להביא את עצמי אליהן, כמו שאני, לדבר איתן בגובה העיניים. לספר להן בכנות על מה הסרט, שאני רוצה לספר את סיפורן".

*ובסרט תפסה המצלמה התגודדות של כמה בנות שלא רצו לשתף איתך פעולה.

"התפתחו כמה מערכות יחסים ביני לבין כל המרואיינות. הרבה פעמים באתי ולא צילמתי, כי הרגשתי שאני צריכה לדבר איתן בלי מצלמה, והרבה פעמים נאמרו לי מאחורי הקלעים דברים שלא יכולתי להכניס לסרט. יש בסרט חלקי משפטים, של מישהי שאמרה לי 'נמאס לי מהחיים, אף אחד לא קיבל אותי בחברה', כשעיוותתי את הקול שלא יזהו אותה, כי חשיפה כזו מסכנת אותן ואת משפחותיהן, ולא רציתי להיות אחראית לרצח על רקע כבוד המשפחה".

מציאות מלאה באפור

"מצאתי מציאות די מורכבת", מספרת אסולין על מה שראתה בכלא. "תמיד חשבתי שזה שחור ולבן. הבנתי שאם אנחנו חושבים שנמסור את השטחים והכול ייגמר, שזה רחוק מלהיות ככה. עברתי במשך שנתיים סוג של מסע, ואני מנסה להעביר את הצופה סוג של מסע ולא להוליך אותו למסקנה קונקרטית, שסוף הסרט ימשוך להרהורים. רציתי לפרוס את המציאות ולהראות לצופה כמה אפורים יש במציאות הזו".

*ולך עצמך יש מסקנות?

"קטונתי, אבל נראה לי שלא משנה אם אנחנו נצא מעזה, נחזיר שטחים או לא נחזיר שטחים, הגישה לפתרון הזה היא רקובה ולא נכונה".

*איפה השגיאה?

"בדרך הפעולה שאנחנו פועלים בה, כשאנחנו לא באמת מכירים אותם ועובדה שזה לא עובד כבר כמה עשרות שנים. הייתה אסירה שאמרה לי 'את הישראלית הראשונה שאני פוגשת, עד היום פגשתי רק חיילים. לא דיברתי עם אף אזרח'. אני מצדי נצמדתי לקודים ההתנהגותיים והקפדתי לא לסטות מהם".

*איזה קודים התנהגותיים, למשל?

"יש היררכיה מאוד ברורה בכלא, שצריך לעבור אותה. יש שני אגפים בכלא, של הג'יהאד והחמאס ושל הפת"ח, ולכל אגף יש דוברת. אז כל דבר הייתי חייבת לאשר עם הדוברת. הייתי באה בבוקר ואומרת לכל אחת מהדוברות מה אני מתכוונת לעשות היום, ועם מי אני רוצה לדבר, ופיתחתי סוג של קשר בצורה הזו".

*בעצם, איך מפתחים קשר עם שהידות?

"זה לכבד אותן כבני אדם, לא משנה מה הן עשו. ומצד שני לא לשכוח שבגלל המעשה שלהן אני שם. הכנות הזו אפשרה רגעים אינטימיים. ברגע שהן הבינו שזה אמיתי ולא מניפולציות, הן התמסרו. בניתי איתן קשר לאט-לאט, בלי להכריח".

*מה לא יכולת להכניס לסרט עצמו?

"אני חושבת שאת המניע האמיתי של כל אחת, ואת הדרך שבה גם אם הן אומרות את הסלוגנים שמצופים מהן, הן מבינות שזה מה שמצופה מהן והן לא יכולות להגיד משהו אחר. אבל בשבילי זה נשאר בעינו - ברגע שהן נטלו חיים, הן כבר לא קורבן".

*זאת אומרת שלא הגעת אליהן אובייקטיבית, הגעת מעמדת קטגור מלכתחילה?

"מלכתחילה התייחסתי אליהן כאל לוחמות חופש, נשים שנלחמות בעד עצמאותן, וגיליתי שזה לא ככה. זה מכלול של המון דברים שאחד מהם הוא כפייה, וכששאלתי אותן 'אתן 120 אסירות, למה אתן ממשיכות לשתף פעולה?' אז אמרו לי 'מי הראשונה שתעשה את זה?'

"השתדלתי לבוא הכי נקייה שאפשר, אבל בימים הראשונים עם כל שאלה ששאלתי היו לי בראש משפחות שיקיריהן נפגעו בפעולות טרור. כל הזמן חשבתי איך הצופה יחשוב ומה הוא יחשוב. ולשמחתי, בשלב מוקדם הבנתי שאסור לי ללכת למקום הזה ושאני מייצגת את עצמי ולא את המשפחות ולא את המדינה, אלא רק את נטלי, וזה מה שהבאתי לסרט. זו הייתה הדרך שלי להגן על עצמי".

*איזו מין נטלי הצגת לפניהן?

"הייתי קצת יותר מחוספסת, כי אלו מפגשים לא פשוטים. באחד מהם ישבתי מול אישה שרצחה אישה בהריון, והיא אומרת לי: 'עשיתי מה שעשיתי ולא משנה מה אני רואה', ומצד שני היא אומרת: 'מה את חושבת, שאני מפלצת? יש לי רגשות, אני בן אדם', והטלטלה הזו רודפת. כשהאסירה קהירה פוגשת את ילדיה, אז הצופה יכול ברגע אחד לכאוב את כאבה, אבל ברגע אחר אתה מזדעזע שאתה מרשה לעצמך להרגיש ככה".

*חלקת איתן דברים?

"מעט מאוד. שמרתי על עצמי, הבנתי שהן לא יכולות להיות חברות שלי במציאות".

"לא יהיה גישור אף פעם"

כשאסולין נשאלת על רגעי קירבה שהתגלו במשך פרק הזמן הזה, היא נרתעת ואומרת שהיא חוששת. "גם ככה היו כבר כמה הקרנות והיו תגובות קשות. אנשים מאוד רוצים שסרט על שהידה יהיה סרט מסוים. והסרט הוא לא שמאלני, לא ימני, הוא לא מתעסק בזה, הוא ברובד אחר לגמרי, ובשביל להסתכל למציאות בעיניים היו חייבים להיווצר רגעי אינטימיות".

*הן באמת שונאות אותנו כל כך?

"לא, אבל בעצם זה שהן בכלא, הן צריכות להצדיק את זה שהן קמות בבוקר. לקהירה יש שלושה מאסרי עולם, היא חייבת להיאחז במשהו. מה שהן אוחזות בו הוא האמונה באללה, ובאמת רובן הופכות להיות דתיות בכלא. זה חלק מלהיות קבוצה, להתאגד. הן אומרות לאללה יש סיבה שאני יושבת בכלא".

*למה העברת את עצמך את זה?

"זה היה בבטן שלי. הייתי חייבת לפגוש את הנשים הללו ולדעת איפה אני חיה. זה ריתק אותי. היה לי בהתחלה תסריט אחר על נשים אירופיות שמתחתנות עם ערבים ובאות לגור איתם בארץ, ועזבתי את זה".

*מה המסקנה שלך מהסרט הזה?

"שהפער הוא גדול מדי ודומיננטי מדי מכדי שיעשו שלום. אני קוראת את כותרות העיתונים על מגעים עם סוריה ואני לא מאמינה שזה נכון. אין באמת רצון אמיתי. תמיד אומרים 'הבן שלי כבר לא ילך לצבא', וזו קלישאה. אני לא חושבת שיהיה שלום אי פעם. פעם הייתי בטוחה שיהיה".

*יצאת פסימית מהסרט?

"כן, או מציאותית. פשוט הבנתי שזה לא ילך. לא יהיה גישור אף פעם. הפערים גדולים מדי וההתנהלויות לא נכונות, וזה מחמיר ככל שעובר הזמן, והם כבר רגילים לחיות ככה ואנחנו רגילים לחיים שלנו".

עוד כתבות

רובוטים /  שי דביר

עד שהרובוטים יחליפו את כולנו, מישהו צריך לנהל אותם

משירותי הובלה ועד נהיגה בכביש - עד שרובוטים יהפכו אוטונומיים לגמרי, חברות יזדקקו ליותר ויותר עובדים המסוגלים להפעיל אותם מרחוק ולמנוע תאונות

מחאת האקלים בניו יורק / צילום: רויטרס EUTERS/Shannon Stapleton

משבר האקלים: מיליונים הפגינו ברחבי העולם. צפו בתמונות המדהימות

יותר מ-4 מיליון אנשים ב-185 מדינות על פני 7 יבשות השתתפו בשביתת התלמידים של "יום שישי למען העתיד", התנועה העולמית אותה הקימה גרטה טונברג, המועמדת כעת לפרס נובל על פועלה

ידידיה שטרן / צילום: שלומי יוסף

"הקפיטליזם הפר את האיזון": פרופ' ידידיה שטרן בטוח שהעידן שבו רווח היה הדבר החשוב ביותר – נגמר

הצהרת "השולחן העגול של העסקים" שעליה חתמו 181 המנכ"לים הגדולים בארה"ב, מבהירה שרווחי בעלי המניות הם לא הכול • פרופ' ידידיה שטרן, מומחה למשטר תאגידי, אומר בראיון ל"גלובס" כי "הקפיטליזם הפר את האיזון בצורה לא ראויה - עכשיו מגיע התיקון"

ענבים צילום: רויטרס

כך גורם האקלים הפרוע לתעשיית היין באירופה לחשב מסלול מחדש

גלי החום פוגעים קשות ביבולי הענבים ומאלצים את יצרני היינות לפנות לשיטות גידול אחרות ולזני ענבים שונים, ולחרוג מהמסורת שהגדירה את תעשיית היין ביבשת במשך דורות

סלפי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אלוהי הסטורי ודת הפוטוהיזם: איך בונים אמון עם דור ה-Z

איך הפך הסטורי לתנ"ך של בני הנוער, ואיך מאמינים אלפים מהם בכוח של תמונה אחת?

הנשיא טראמפ ויו”ר הפד ג’רום פאוול / צילום: רויטרס

בוויכוח בין הנשיא טראמפ לפדרל ריזרב, שני הצדדים טועים

בשבוע שעבר קרא נשיא ארה"ב לפדרל ריזרב להפחית את הריבית לשלילית ● אלא שהמדיניות המוניטרית שנוקטים הבנקים המרכזיים בשנים האחרונות נכשלה כישלון חרוץ, והיא תוביל לתוצאות הרסניות ● כתבה אחרונה על התופעה המתרחבת של חובות בריבית שלילית

מודי'ס / צילום: שאטרסטוק

במודי'ס מתחילים לאבד סבלנות: האם הרומן של ישראל עם סוכנויות הדירוג עומד להסתיים?

עד כה גילו הסוכנויות סבלנות מרשימה לנוכח הכאוס הפוליטי והגירעון התופח, אך הודעתה של מודי'ס בעקבות תוצאות הבחירות מעלה חשש שהסנטימנט החיובי עומד להשתנות ● הנימה הפסימית עולה כבר מהכותרת: "התוצאות הלא חד משמעיות של הבחירות בישראל מהוות סיכון להידוק התקציבי הנדרש"

הבריגדה האדומה / צילום: דוברות הבריגדה האדומה, יח"צ

שביתות והפגנות ברחבי העולם במחאה על אי הטיפול במשבר האקלים

כחלק ממהלך עולמי רחב, הבוקר נערכות הפגנות תלמידים ברחבי ישראל שפותחות שבוע של מחאת אקלים ●  מאות תלמידים בישראל שובתים היום מלימודיהם ויוצאים לרחובות בכדי למחות על אוזלת היד של ממשלות ברחבי העולם, שלא מטפלות כראוי במשבר האקלים המחריף

 מתוך הביאנלה ה-16 באיסטנבול / צילום: David levene

הביאנלה שלא שמעתם עליה, והיא קרובה, זולה וכמעט חתרנית: הביאנלה של איסטנבול

פספסתם את הביאנלה בוונציה? לא נורא ● אפשר להתנחם בביאנלה המוצלחת של איסטנבול, הידועה פחות והאוונגרדית יותר, שמכנסת שמות מבטיחים ולא פחות מעניינים מרחבי העולם ● מה גם שאחד משלושת מוקדיה הוא באי הנסיכים, אי נופש מקסים ועתיר היסטוריה, שתענוג להכיר עם או בלי ביאנלה

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: שלומי יוסף

ליברמן: לא סגרתי עם גנץ, נדע להסתדר גם באופוזיציה

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, מכחיש סיכום או סגירה עם כחול לבן על שיתוף פוליטי לקראת ההתייעצויות אצל הנשיא והודיע שלא ידבר עם גנץ או עם נתניהו לפחות עד ישיבת הסיעה ביום ראשון

SINOMACH | ג’יפון וגרסה חשמלית מוקטנת של פורשה 911  / צילום: יח"צ

הכירו את כלי הרכב החשמליים מסין שהולכים להגיע לישראל

אחרי שהסינים הסתערו על כלי הרכב החשמליים, הממשלה החלה לקצץ בסובסידיות, והיצרנים שם מחפשים כעת שווקים חדשים במערב. גם אנחנו נהנה בקרוב מהטרנד הזה, אז קבלו כמה דוגמאות נבחרות

הונדה CR-V / צילום: יח"צ

מכוון גבוה: מחיר הקרוס-אובר החדש של הונדה מטפס לקצה

לקרוס-אובר החדש של הונדה יש עיצוב נאה וידידותי, תא נוסעים איכותי, מערכות בטיחות מתקדמות, ופוטנציאל לשנע שני ילדים צייתנים בשורה השלישית מאחור ● אך כרגיל המחירים של הונדה נמצאים בקצה העליון של הפלח

בנימין נתניהו, איילת שקד, איימן עודה, יאיר לפיד / צילומים: כדיה לוי, לשכת ח"כ איימן עודה, שלומי יוסף

מי רוצה שנדבר על זמן הנסיעה מאלקנה, מי שינן כמה בתים מיועדים להריסה ואיך כל זה ישפיע על המו"מ

כל פוליטיקאי יודע לדקלם "כלכלה חזקה" ו"קידום החינוך", אבל כדי להשפיע באמת על התודעה צריך להחדיר מידע חדש לשיח ● מי רצה שנדבר על זמן הנסיעה מאלקנה, ומי שינן כמה בתים מיועדים להריסה? ● העובדות שהמפלגות בחרו להפיץ מלמדות מה חשוב להן

חצבים 2019 / צילום: יותם יעקבסון

החצבים כבר כאן

בסוף הקיץ, כשכבר נדמה שאי אפשר לסבול עוד את החום, פורחים החצבים ומזכירים שהסתיו כבר ממש בפתח ● הצעות למסלולים שבכולם אפשר לראות את הפרח המשמח

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

עידן נתניהו? הוא לא תם ולא נעליים

עידנים לא תמים כל–כך מהר, וגם הרבה–הרבה אחרי שהעידן תם, הוא עדיין קיים ● עידן קוסמולוגי נמתח על פני מיליארדי שנים, עידן גיאולוגי נמשך אלפי מיליונים של שנים, עידן היסטורי נמדד במאות שנים, אבל עידן פוליטי? שנות נתניהו נחשבות אצלנו לעידן, אבל בחייאת - יש לי בארון ג'ינסים ותיקים יותר ● דעה

מרצדס CLA / צילום: יח"צ

כרטיס כניסה יוקרתי: מרצדס CLA היא רכב לצעירי האלפיון העליון

למרות ממדיה המשפחתיים, ה-CLA נראית ומרגישה מכוניות יקרה ויוקרתית, וגם המחיר תואם

 

 

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

ארה"ב שולחת חיילים לסעודיה; באיראן מאיימים: ישראל בסכנה

טראמפ: "איפוק הוא ביטוי לעוצמה" ● שר-ההגנה האמריקאי, מארק אספר: הכוחות הנוספים לצרכי הגנה על "תשתיות חיוניות", בעקבות בקשה של סעודיה והאמירויות הערביות המאוחדות ● יו"ר המטות המשולבים: מדובר בכמה מאות חיילים; ייתכנו כוחות נוספים ממדינות שארה"ב מבקשת מהן להצטרף למאמץ

רמי פורטיס / צילום: גיל רובינשטיין

פורטיס כבר לא משוגע: "לא רוצה להיות ראש ממשלה"

ההופעה של רמי פורטיס בבארבי השבוע הייתה "על בטוח" - לא מאתגרת, אך הכרחית למלחמה בפסימיות

ראש הממשלה נתניהו בדרך להצבעה במליאה/ Ronen Zvulun , צילום: רויטרס

האקונומיסט: "קינג ביבי נכשל והכתר נשמט מידיו, שלטון נתניהו מגיע לסיומו"

השבועון הבריטי מקדיש היום לבחירות בישראל כתבה נרחבת וממהר להכריז כי המותג הפוליטי הכל יכול הובס, למרות שגם לגנץ אין עדיין דרך ברורה לקואליציה ● ערב הבחירות באפריל הקדיש האקונומיסט לנתניהו את כתבת השער, הכתיר אותו כפוליטיקאי המוכשר ביותר בישראל אך הזהיר מפני מדיניותו שתוארה כהרסנית לדמוקרטיה

הטלנובלה של גזונדהייט / איור: גיל ג'יבלי

הטלנובלה של גזונדהייט: אישה בת 92 מירושלים התעשרה בחצי מיליארד שקל - במזומן. כך זה קרה

לפני כשבועיים מימשה שושנה גזונדהייט בת ה–92 את רוב החזקותיה בערד השקעות תמורת יותר מחצי מיליארד שקל ● האם זה ישים סוף לסאגה שנמשכת כבר חצי יובל וכוללת סכסוכים בין השותפים בחברה ותביעות על גבי תביעות? לא בטוח