שר התחבורה שאול מופז איים לפני שבוע שישראל תגיב בחומרה אם איראן תמשיך להתחמש, והקפיץ גם הוא את מחירי הדלק לכמעט 140 דולר לחבית. זאת הייתה דוגמה טובה ליחסים המסוכנים בין הפוליטיקה לכלכלה, אך במקביל, הולכת וניכרת ההשפעה השלילית שיש לכלי רכב מזהמים על התחממות כדור הארץ, ובחודשים האחרונים גוברת הדרישה לעבור לדלק חלופי, נקי יותר ומזהם פחות מהנפט.
אך אוכלוסיית העולם צומחת במהירות, ותושבי הודו וסין רוצים לחיות כמו אחיהם בארצות הברית. המשמעות של החלומות האלה היא תוספת של עשרות ואפילו מאות מיליוני מכוניות בעשורים הקרובים. בינתיים, תעשיית התחליפים לדלק לא מצליחה לעמוד בביקוש מהמזרח. מהם התחליפים, בעצם? בעיקר ביודיזל ואתנול.
ביודיזל מופק משמנים צמחיים או משומן בעלי-חיים. ההשפעה שלו על הסביבה מזיקה פחות, מפני שתהליך השריפה שלו נקי יותר, ואין צורך להסב את מנוע המכונית כדי להשתמש בו. כבר כיום ניתן לגדל לשם הפקתו יבולים שלא למאכל באזורים שחונים, למשל ביבשת אפריקה, וכך גם לספק פרנסה לאנשים רבים.
האתנול, לעומתו, מופק מעמילנים שמקורם בתירס או בסוכר, בתהליך התססה. ואולם, לפחות בשנים הקרובות נסמך הייצור שלו לחלוטין על יבולי תירס, סוכר וחיטה, ולכן הוא מכביד על מחירי המזון. עיקר השימוש בו נעשה בברזיל ובארצות הברית.
בארצות הברית ובאירופה הושקעו סכומי עתק באתנול ובביודיזל מהדור הראשון, שכבר הוכחו כלא יעילים. מדובר בהפקת שמנים מגידולים חקלאיים המשמשים מזון חיוני לעניים, ושהפסולת שלהם מזינה בהמות. במילים פשוטות - הסבת שטחים חקלאיים עצומים, שמאכילים ומפרנסים המונים. התוצאה היא התייקרות חדה של מצרכי יסוד.
כדי לעמוד בביקוש לדלק ידידותי לסביבה צריך לגדל תירס בכל מקום על-פני כדור הארץ, כולל על המצח של כל אחד מאיתנו. זאת אחת הסיבות לכך שמחכים בדריכות לתחילת ההפקה של הדורות המתקדמים של הדלקים הביולוגיים, שיפיקו הרבה יותר שמן בהרבה פחות שדות, השקיה ועבודה.
בעיה נוספת שמעכבת את המעבר המלא לשימוש בדלק צמחי היא הרגולציה. בגרמניה, שהשכילה לפתח תעשייה סולארית לתפארת בזכות תמריצים נדיבים, הכשילה הממשלה את תחום הביודיזל, כשקבעה באוגוסט 2006 שהמס עליו יהיה זהה לשאר הדלקים. מזקקי הביודיזל, שקודם הרוויחו יפה, החלו לספוג הפסדים כואבים, וחסל סדר מכוניות מבוססות ביודיזל ב-100%.
מדינות רבות באירופה תומכות במעבר הדרגתי לשימוש בביודיזל, אבל רק עד רמה מסוימת (5.25% מסך תצרוכת הדלק עד 2010) וברבות מהן קיימת חקיקה תומכת. מכיוון שהמדינות התומכות במעבר לשימוש בביודיזל מחייבות את מזקקי הדלקים למהול את הדיזלים שברשותם בשיעור מסוים של ביודיזל, הופך הביודיזל מדלק בפני עצמו לתוסף דלק.
הדלק שישמש את העולם אולי לא יהיה מספיק ידידותי לסביבה, אבל הוא ישתפר. למזקקים צפויים רווחים, כי הם יתמחרו את הביודיזל בלי קשר לעליית מחיר הנפט. אם הם צפויים להרוויח, אנחנו צפויים לראות יותר ויותר ביודיזל בתחבורה העולמית.
העולם מחכה בקוצר רוח לפריצות דרך מחקריות בתחום הדלקים הנקיים, ולישראל יש כמה נציגות מעניינות בתחום, בהן אורמת תעשיות בשיתוף פעולה עם אבוג'ן, וגלטן. נציגה ישראלית נוספת היא גלובל אנרג'י, שטוענת כי היא מייצרת סולר נקי מפסולת אורגנית. תכולת הגופרית בסולר שלה, היא טוענת, שואפת לאפס, והעלות שלו תתחרה בחבית נפט במחיר 35 דולר.
בארצות הברית שואפים לעבור לשוק רכב מבוסס מימן ומקווים שזה יקרה עד 2015, אף שהיעד נראה קצת שאפתני, שכן עדיין לא מצאו את הדרך להפיק את המימן ביעילות ולשנעו ולהפוך את הטכנולוגיה למסחרית.
לסיום נזכיר את מיזם המכונית החשמלית של שי אגסי, שמתעתד לעזור גם הוא במירוץ אחר הדלק הנקי. אם המיזם יצליח, הוא יהיה בשורה של ממש לעולם התחבורה. מכוניות חשמליות, לצד חשמל שיופק ממקורות מתחדשים (שמש ורוח, למשל), יהיו שחקניות חשובות בהדחת הנפט מן העולם.