גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"א' אמר לי פעם שזה די מדליק אותו שאני מרוקאית, אבל אם הייתי אתיופית זה היה מושלם"

תלמידה באוני' העברית, שניהלה לטענתה רומן עם מרצה בחוג לסוציולוגיה, חושפת את סיפור היחסים ואת הסאב-טקסט העדתי: "הוא סיפר לסגל שהוא מרגיש רב-תרבותי, כי היה לו רומן עם סטודנטית מרוקאית"

שיחת היום בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית מתנהלת בשבועיים האחרונים סביב מאמר שפרסמה אחת המתרגלות בחוג, באתר האינטרנט "העוקץ". ברשימה שכותרתה ""א' מהחוג לסוציולוגיה" מתארת המתרגלת, אורטל, כיום תלמידת תואר שני, רומן שניהלה לפני שנתיים, כשהייתה בת 24, עם מרצה מן החוג, שלימד אותה במסגרת לימודי התואר הראשון. מסוג המקרים שנכללים בהגדרה של יחסי מרות, לפי החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק ב-1998. ואם זה לא מספיק כדי לתהות מה קורה בחוג לסוציולוגיה, היא מספרת כי הרומן היה מתובל בהערות גזעניות של המרצה המכובד כלפיה, וכלפי מזרחיים בכלל.

"א' אמר לי פעם שזה די מדליק אותו שאני מרוקאית, אבל אם הייתי אתיופית זה היה מושלם", כתבה. "הוא נהג לשזור בשיחות שלנו הערות גזעניות. גם כי הוא מאמין בהן, וגם כי הוא נהנה לראות אותי מתרגזת. באחת הפעמים אמר שרמת האוניברסיטאות בארץ יורדת ככל שיש בהן יותר מזרחיים. כשהתרגזתי ראיתי שזה מדליק אותו,*ולא רק מבחינה סוציולוגית-מחקרית: הבחנתי שבזמן שאני מדברת באסרטיביות על שיעור התלמידים שהגיעו לאוניברסיטה מן הפריפריה, הוא מסמן לעצמו וי ליד הקטגוריה 'דם חם'".

קל לפטור את הסיפור כעיסוק ברכילות, אבל יש בו הרבה יותר מזה. הוא מתאר את המוסר הכפול של מוסד אקדמי יוקרתי, שמבדיל בין הערכים שהוא מטיף להם, לבין דרישותיו מהסגל הבכיר שלו. מוסד שמעדיף להתעלם מהחטאים ה"קטנים" של חבריו (בעיקר כשהם גברים) ולסגור דברים בבית פנימה, במקום לטפל בהם ביד קשה, ולהציב גבולות ברורים של אסור ומותר.

"נזכרתי בכך לא מזמן", כתבה הצעירה על הרומן עם המרצה, "כשתלמידות מפקולטה אחרת לחששו במסדרונות שגם אחד החברים של א', שלצורך העניין נכנה אותו ד', הוא חובב לא קטן של, איך נאמר זאת, יחסי מרות המבוססים על מפגשים בין-עדתיים. תוך כדי כך חשבתי שבעצם גם לי קוראים א', כי זו האות הראשונה של שמי, אורטל. השם שפרופ' א' אמר שהוא קצת בעייתי כי הוא 'לא מתנגן לו טוב על הלשון'. והרי הבדיחה אומרת ש'גם אם קוראים לך ביל גייטס, אם קראת לבת שלך אורטל צמצמת את אפשרויות התעסוקה שלה לפיצוצייה ולחנות בגדים'. אז כבר הבנתי שמצוינות באקדמיה, כלומר להיות סוג א', מזוהה עם שייכות למועדון הא"א (אליטה אשכנזית), ואני לא נמנית עם חברי המועדון".

מדוע החליטה לפרסם כעת את הדברים? "אולי לא הייתי כותבת את הרשימה הזאת", כתבה, "אלמלא היו צצים פתאום סיפורים על פרופסורים והסטודנטיות שלהם, סיפורים שהאוניברסיטה הקפידה ומקפידה לטאטא מתחת לשטיח. ואלמלא (ולהפתעתי), בשנות השתיקה שלי - שתיים במניין - הסתובב פרופ' א' כמו טווס וסיפר לכל חברי הסגל שהוא מרגיש רב-תרבותי כי היה לו רומן עם סטודנטית מרוקאית".

"זה לא קשור אליי"

אורטל סירבה להשיב לפניית G להרחיב מעבר למה שכתבה, אבל רבים מחברי המחלקה לסוציולוגיה יודעים היטב למה ולמי התכוונה. שבע סטודנטיות הגישו יחד לפני יותר משנה מכתב תלונה למרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטה העברית, נגד פרופסור אחר במחלקה, שמתייחס לרומנים שניהל אותו מרצה עם סטודנטיות שלימד ושהנחה בעבודות המחקר שלהן. האוניברסיטה לא נקטה נגדו צעדים כלשהם.

צירוף המקרים הזה הביא שתי דוקטורנטיות, נעה אפלויג וטליה שגיב, ליזום כנס מחלקתי תחת הכותרת "שוברים שתיקה". אפלויג היא בתו של נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג. ונחשבת להבטחה גדולה בחוג - שני גורמים שאולי העניקו לה את האומץ להוביל מהלך, שהפחיד כל-כך אחרים. עד כדי כך הפחיד, שאנשי סגל זוטרים חששו להופיע לכנס, מחשש שייפגע קידומם במחלקה.

בהזמנה לכנס כתבו השתיים: "המודעה מופנית למי שחושבים שהמסקנה המשמעותית מהאירועים האחרונים, וגם מאלה שקדמו להם, היא שאין די בעיסוק בהם בפורומים סגורים באינטרנט. השתיקה היא אמירה מסוכנת במיוחד עבור מרצים, תלמידים ומורים מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה". הציטוטים שהוסיפו אפלויג ושגיב להזמנה תיארו דוגמאות מייצגות מהשיח שהתחולל בחוג מאז הפרסום ב"העוקץ". "נשתוק שלא יקשרו אותי עם זה", נאמר שם, "עזבו זה יעבור", וגם "זה יסכן את המשרה שלי", "תנמיכי ראש שלא תאכלי אותה אחר כך", והאמרה שמנצחת תמיד: "זה לא קשור אליי".

ימים לא קלים עברו על אורטל מאז הפרסום. חבריה ללימודים חששו לדבר איתה. כשניסתה להעלות את הנושא, קמו סטודנטים ועזבו את החדר בתירוצים שונים. "עוברים לידי כאילו אני שקופה", היא סיפרה בכנס המחלקתי, שהתקיים ביום רביעי שעבר ושהגיעו אליו כארבעים אנשי סגל וסטודנטים כדי לדון בהשלכות המקרה שהציגה.

א' לא נכח שם. אבל ראש החוג לסוציולוגיה, פרופ' זלי גורביץ', היה שם בשבילו כדי להנמיך את גובה הלהבות. מתברר שלא מעט אנשי סגל ידעו על הרומן הקטן של א', שעליו נהג להתפאר בשיחות מסדרון. "כשמדובר בחבר, אי-אפשר לסגור את הדברים בחוץ", הסביר גורביץ' לנוכחים, "אבל דיברנו איתו בחדרי חדרים ואמרנו לו שזה לא לעניין".

במשך שעה ארוכה לא הוזכר צמד המילים הטרדה מינית, וגם את שמו של א' איש לא העז לומר בגלוי. לקח זמן עד שהעניינים התחממו ופרופ' תמר אלאור העזה לקרוא ל-א' בשמו, ולטעון שהמחלקה חולה כבר הרבה שנים ושצריך לעשות משהו. אבל באותה נשימה ציינה שמאז התפוצצה הפרשה היא מקפידה להתקשר ל-א' על בסיס קבוע, כדי שלא ירגיש לבד.

"המציאות יותר מורכבת"

לפני שלוש שנים סיימה את עבודתה במחלקה פרופ' מאירה וייס, לאחר שהאוניברסיטה ביקשה להעמידה לדין משמעתי. החשדות נגדה התייחסו לאמינות של אחד ממחקריה האקדמיים, ווייס ביקשה לפרוש כדי למנוע את פתיחת ההליכים נגדה. במהלך הכנס עלה שמה לעתים תכופות, סביב השאלה אם האוניברסיטה נוקטת כאן אפליה מגדרית - מהאישה מתנערים כלפי חוץ וממצים את הדין, בעוד חבר סגל הנמנה עם המין הגברי זוכה לטיפול בכפפות של משי.

גורביץ' טען שאם כבר מערבים כאן פוליטיקה פנימית, "הרי שיש א' ויש א'''. גורביץ' התייחס למרצה השני ששמו נקשר בפרשות דומות, ושנכח גם הוא בכנס, כאילו כלום. "כנראה זה לא מקרי שרק ב-א' אחד אנחנו דנים פה", אמר גורביץ', "זה עניין פוליטי. את האחד נוח להזכיר ואת השני (הבכיר יותר - ח' ש') - לא. לגבי א' הנוכחי - נכון שהוא לא מכחיש את הרומן, אבל אי-אפשר לקבוע אם מה שקרה כאן חוקי או לא. גם לו יש צד בסיפור, והתמונה מורכבת".

"א' ואני נפרדנו כ'ידידים'", סיכמה אורטל במאמרה המושחז את הרומן, "והסיפור לכאורה נשכח. אני לא יכולה לומר שזה מקרה קלאסי של ניצול יחסי מרות, כי המציאות קצת יותר מורכבת מזה, אבל בטח לא סיפור רומנטי של התאהבות הדדית, כי המציאות הרבה יותר מורכבת מזה. וכששואלים למה לא התלוננתי אני עונה שכולנו אנשים מבוגרים. וביני לבין עצמי חושבת שרגע לפני סיום התואר בהצטיינות הדבר האחרון שהייתי צריכה זה תסבוכת סוג א'".

החשש מלהתלונן עלה בכינוס, כשגורביץ' ואלאור שאלו את הסטודנטים מדוע שתקו עד עכשיו. רק אז העז אחד הסטודנטים לדבר על תרבות הפחד השלטת במחלקה. "איך יכול להיות שחינכתם אותנו פה לחשיבה ביקורתית ולשוויון בין המינים", תקף את סגל המרצים שלו, "וכשזה מגיע לפסים מעשיים, שום דבר מזה לא מתקיים?" גורביץ' השיב לו ש"מרצה לסוציולוגיה הוא כמו מורה לגיאוגרפיה. הוא לא חייב להיות מזוהה בחייו הפרטיים עם המסרים והערכים שמעביר החוג. אבל אולי זה רעיון לא רע לרענן נהלים ולפרסם שוב את עקרונות המינהל התקין". מעבר לזה, לא נראה היה שראש החוג מתכוון לעשות הרבה. הוא הסביר לבאי הכנס כי הנושא עבר לטיפול הרשויות הרלוונטיות באוניברסיטה, וכבר אינו בתחום אחריותו".

את תגובתו של א', השוהה בחו"ל, לא ניתן היה להשיג. דוברת האוניברסיטה, אורית סוליציאנו, מסרה בתגובה: "האוניברסיטה רואה בחומרה ומטפלת במלוא חומרת הדין בכל מקרה שבו יש חשד של הטרדה מינית או התנהגות שאינה הולמת. האוניברסיטה רואה את תפקידה להגן על הסטודנטים ועל הסטודנטיות שלה.

"מאחר שהנושא טרם התברר וטרם ניתנה החלטה על-ידי הממונה על הטרדה מינית, לא ניתן לאשר את זהות המרצים. ניתן לומר כי בשני המקרים שהיו בשנה האחרונה פעלה האוניברסיטה באופן מיידי. מרגע היוודע הנושא לראש החוג, אשר סבר כי יש בדברים חשד לעבירה, לניצול או להטרדה מינית, הוא העביר את המידע לטיפול רשויות האוניברסיטה.

"במקרה אחד, לא התקבלה ברשויות האוניברסיטה כל תלונה רשמית של סטודנטיות ולכן לא ניתן היה להעמיד את המרצה לדין משמעתי. במקרה השני, בהמשך לתלונה של הסטודנטית, פנתה אליה נציבת הטיפול בתלונות על הטרדה מינית, פרופ' אסתי שהמי, לקבל פרטים נוספים על המקרה. בשלב זה נערך תחקיר ולפי ממצאיו יוחלט על המשך הטיפול".**

Chen-s@globes.co.il

עוד כתבות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 התנגדו לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון