גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"א' אמר לי פעם שזה די מדליק אותו שאני מרוקאית, אבל אם הייתי אתיופית זה היה מושלם"

תלמידה באוני' העברית, שניהלה לטענתה רומן עם מרצה בחוג לסוציולוגיה, חושפת את סיפור היחסים ואת הסאב-טקסט העדתי: "הוא סיפר לסגל שהוא מרגיש רב-תרבותי, כי היה לו רומן עם סטודנטית מרוקאית"

שיחת היום בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית מתנהלת בשבועיים האחרונים סביב מאמר שפרסמה אחת המתרגלות בחוג, באתר האינטרנט "העוקץ". ברשימה שכותרתה ""א' מהחוג לסוציולוגיה" מתארת המתרגלת, אורטל, כיום תלמידת תואר שני, רומן שניהלה לפני שנתיים, כשהייתה בת 24, עם מרצה מן החוג, שלימד אותה במסגרת לימודי התואר הראשון. מסוג המקרים שנכללים בהגדרה של יחסי מרות, לפי החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק ב-1998. ואם זה לא מספיק כדי לתהות מה קורה בחוג לסוציולוגיה, היא מספרת כי הרומן היה מתובל בהערות גזעניות של המרצה המכובד כלפיה, וכלפי מזרחיים בכלל.

"א' אמר לי פעם שזה די מדליק אותו שאני מרוקאית, אבל אם הייתי אתיופית זה היה מושלם", כתבה. "הוא נהג לשזור בשיחות שלנו הערות גזעניות. גם כי הוא מאמין בהן, וגם כי הוא נהנה לראות אותי מתרגזת. באחת הפעמים אמר שרמת האוניברסיטאות בארץ יורדת ככל שיש בהן יותר מזרחיים. כשהתרגזתי ראיתי שזה מדליק אותו,*ולא רק מבחינה סוציולוגית-מחקרית: הבחנתי שבזמן שאני מדברת באסרטיביות על שיעור התלמידים שהגיעו לאוניברסיטה מן הפריפריה, הוא מסמן לעצמו וי ליד הקטגוריה 'דם חם'".

קל לפטור את הסיפור כעיסוק ברכילות, אבל יש בו הרבה יותר מזה. הוא מתאר את המוסר הכפול של מוסד אקדמי יוקרתי, שמבדיל בין הערכים שהוא מטיף להם, לבין דרישותיו מהסגל הבכיר שלו. מוסד שמעדיף להתעלם מהחטאים ה"קטנים" של חבריו (בעיקר כשהם גברים) ולסגור דברים בבית פנימה, במקום לטפל בהם ביד קשה, ולהציב גבולות ברורים של אסור ומותר.

"נזכרתי בכך לא מזמן", כתבה הצעירה על הרומן עם המרצה, "כשתלמידות מפקולטה אחרת לחששו במסדרונות שגם אחד החברים של א', שלצורך העניין נכנה אותו ד', הוא חובב לא קטן של, איך נאמר זאת, יחסי מרות המבוססים על מפגשים בין-עדתיים. תוך כדי כך חשבתי שבעצם גם לי קוראים א', כי זו האות הראשונה של שמי, אורטל. השם שפרופ' א' אמר שהוא קצת בעייתי כי הוא 'לא מתנגן לו טוב על הלשון'. והרי הבדיחה אומרת ש'גם אם קוראים לך ביל גייטס, אם קראת לבת שלך אורטל צמצמת את אפשרויות התעסוקה שלה לפיצוצייה ולחנות בגדים'. אז כבר הבנתי שמצוינות באקדמיה, כלומר להיות סוג א', מזוהה עם שייכות למועדון הא"א (אליטה אשכנזית), ואני לא נמנית עם חברי המועדון".

מדוע החליטה לפרסם כעת את הדברים? "אולי לא הייתי כותבת את הרשימה הזאת", כתבה, "אלמלא היו צצים פתאום סיפורים על פרופסורים והסטודנטיות שלהם, סיפורים שהאוניברסיטה הקפידה ומקפידה לטאטא מתחת לשטיח. ואלמלא (ולהפתעתי), בשנות השתיקה שלי - שתיים במניין - הסתובב פרופ' א' כמו טווס וסיפר לכל חברי הסגל שהוא מרגיש רב-תרבותי כי היה לו רומן עם סטודנטית מרוקאית".

"זה לא קשור אליי"

אורטל סירבה להשיב לפניית G להרחיב מעבר למה שכתבה, אבל רבים מחברי המחלקה לסוציולוגיה יודעים היטב למה ולמי התכוונה. שבע סטודנטיות הגישו יחד לפני יותר משנה מכתב תלונה למרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטה העברית, נגד פרופסור אחר במחלקה, שמתייחס לרומנים שניהל אותו מרצה עם סטודנטיות שלימד ושהנחה בעבודות המחקר שלהן. האוניברסיטה לא נקטה נגדו צעדים כלשהם.

צירוף המקרים הזה הביא שתי דוקטורנטיות, נעה אפלויג וטליה שגיב, ליזום כנס מחלקתי תחת הכותרת "שוברים שתיקה". אפלויג היא בתו של נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג. ונחשבת להבטחה גדולה בחוג - שני גורמים שאולי העניקו לה את האומץ להוביל מהלך, שהפחיד כל-כך אחרים. עד כדי כך הפחיד, שאנשי סגל זוטרים חששו להופיע לכנס, מחשש שייפגע קידומם במחלקה.

בהזמנה לכנס כתבו השתיים: "המודעה מופנית למי שחושבים שהמסקנה המשמעותית מהאירועים האחרונים, וגם מאלה שקדמו להם, היא שאין די בעיסוק בהם בפורומים סגורים באינטרנט. השתיקה היא אמירה מסוכנת במיוחד עבור מרצים, תלמידים ומורים מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה". הציטוטים שהוסיפו אפלויג ושגיב להזמנה תיארו דוגמאות מייצגות מהשיח שהתחולל בחוג מאז הפרסום ב"העוקץ". "נשתוק שלא יקשרו אותי עם זה", נאמר שם, "עזבו זה יעבור", וגם "זה יסכן את המשרה שלי", "תנמיכי ראש שלא תאכלי אותה אחר כך", והאמרה שמנצחת תמיד: "זה לא קשור אליי".

ימים לא קלים עברו על אורטל מאז הפרסום. חבריה ללימודים חששו לדבר איתה. כשניסתה להעלות את הנושא, קמו סטודנטים ועזבו את החדר בתירוצים שונים. "עוברים לידי כאילו אני שקופה", היא סיפרה בכנס המחלקתי, שהתקיים ביום רביעי שעבר ושהגיעו אליו כארבעים אנשי סגל וסטודנטים כדי לדון בהשלכות המקרה שהציגה.

א' לא נכח שם. אבל ראש החוג לסוציולוגיה, פרופ' זלי גורביץ', היה שם בשבילו כדי להנמיך את גובה הלהבות. מתברר שלא מעט אנשי סגל ידעו על הרומן הקטן של א', שעליו נהג להתפאר בשיחות מסדרון. "כשמדובר בחבר, אי-אפשר לסגור את הדברים בחוץ", הסביר גורביץ' לנוכחים, "אבל דיברנו איתו בחדרי חדרים ואמרנו לו שזה לא לעניין".

במשך שעה ארוכה לא הוזכר צמד המילים הטרדה מינית, וגם את שמו של א' איש לא העז לומר בגלוי. לקח זמן עד שהעניינים התחממו ופרופ' תמר אלאור העזה לקרוא ל-א' בשמו, ולטעון שהמחלקה חולה כבר הרבה שנים ושצריך לעשות משהו. אבל באותה נשימה ציינה שמאז התפוצצה הפרשה היא מקפידה להתקשר ל-א' על בסיס קבוע, כדי שלא ירגיש לבד.

"המציאות יותר מורכבת"

לפני שלוש שנים סיימה את עבודתה במחלקה פרופ' מאירה וייס, לאחר שהאוניברסיטה ביקשה להעמידה לדין משמעתי. החשדות נגדה התייחסו לאמינות של אחד ממחקריה האקדמיים, ווייס ביקשה לפרוש כדי למנוע את פתיחת ההליכים נגדה. במהלך הכנס עלה שמה לעתים תכופות, סביב השאלה אם האוניברסיטה נוקטת כאן אפליה מגדרית - מהאישה מתנערים כלפי חוץ וממצים את הדין, בעוד חבר סגל הנמנה עם המין הגברי זוכה לטיפול בכפפות של משי.

גורביץ' טען שאם כבר מערבים כאן פוליטיקה פנימית, "הרי שיש א' ויש א'''. גורביץ' התייחס למרצה השני ששמו נקשר בפרשות דומות, ושנכח גם הוא בכנס, כאילו כלום. "כנראה זה לא מקרי שרק ב-א' אחד אנחנו דנים פה", אמר גורביץ', "זה עניין פוליטי. את האחד נוח להזכיר ואת השני (הבכיר יותר - ח' ש') - לא. לגבי א' הנוכחי - נכון שהוא לא מכחיש את הרומן, אבל אי-אפשר לקבוע אם מה שקרה כאן חוקי או לא. גם לו יש צד בסיפור, והתמונה מורכבת".

"א' ואני נפרדנו כ'ידידים'", סיכמה אורטל במאמרה המושחז את הרומן, "והסיפור לכאורה נשכח. אני לא יכולה לומר שזה מקרה קלאסי של ניצול יחסי מרות, כי המציאות קצת יותר מורכבת מזה, אבל בטח לא סיפור רומנטי של התאהבות הדדית, כי המציאות הרבה יותר מורכבת מזה. וכששואלים למה לא התלוננתי אני עונה שכולנו אנשים מבוגרים. וביני לבין עצמי חושבת שרגע לפני סיום התואר בהצטיינות הדבר האחרון שהייתי צריכה זה תסבוכת סוג א'".

החשש מלהתלונן עלה בכינוס, כשגורביץ' ואלאור שאלו את הסטודנטים מדוע שתקו עד עכשיו. רק אז העז אחד הסטודנטים לדבר על תרבות הפחד השלטת במחלקה. "איך יכול להיות שחינכתם אותנו פה לחשיבה ביקורתית ולשוויון בין המינים", תקף את סגל המרצים שלו, "וכשזה מגיע לפסים מעשיים, שום דבר מזה לא מתקיים?" גורביץ' השיב לו ש"מרצה לסוציולוגיה הוא כמו מורה לגיאוגרפיה. הוא לא חייב להיות מזוהה בחייו הפרטיים עם המסרים והערכים שמעביר החוג. אבל אולי זה רעיון לא רע לרענן נהלים ולפרסם שוב את עקרונות המינהל התקין". מעבר לזה, לא נראה היה שראש החוג מתכוון לעשות הרבה. הוא הסביר לבאי הכנס כי הנושא עבר לטיפול הרשויות הרלוונטיות באוניברסיטה, וכבר אינו בתחום אחריותו".

את תגובתו של א', השוהה בחו"ל, לא ניתן היה להשיג. דוברת האוניברסיטה, אורית סוליציאנו, מסרה בתגובה: "האוניברסיטה רואה בחומרה ומטפלת במלוא חומרת הדין בכל מקרה שבו יש חשד של הטרדה מינית או התנהגות שאינה הולמת. האוניברסיטה רואה את תפקידה להגן על הסטודנטים ועל הסטודנטיות שלה.

"מאחר שהנושא טרם התברר וטרם ניתנה החלטה על-ידי הממונה על הטרדה מינית, לא ניתן לאשר את זהות המרצים. ניתן לומר כי בשני המקרים שהיו בשנה האחרונה פעלה האוניברסיטה באופן מיידי. מרגע היוודע הנושא לראש החוג, אשר סבר כי יש בדברים חשד לעבירה, לניצול או להטרדה מינית, הוא העביר את המידע לטיפול רשויות האוניברסיטה.

"במקרה אחד, לא התקבלה ברשויות האוניברסיטה כל תלונה רשמית של סטודנטיות ולכן לא ניתן היה להעמיד את המרצה לדין משמעתי. במקרה השני, בהמשך לתלונה של הסטודנטית, פנתה אליה נציבת הטיפול בתלונות על הטרדה מינית, פרופ' אסתי שהמי, לקבל פרטים נוספים על המקרה. בשלב זה נערך תחקיר ולפי ממצאיו יוחלט על המשך הטיפול".**

Chen-s@globes.co.il

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב מפנה עובדים מלבנון; לאור יום: הסלמה במחאות באיראן

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

יתרון לגודל, עלייה בחוב: בשוק מנסים לעכל את עסקת השנה בנדל"ן

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תנודתיות בת"א; הבנקים עולים ב-1%, מניית משק אנרגיה מזנקת ב-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● איי.בי.איי: אפסייד של 56% למניית הכשרת היישוב ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה