איך קוראים לך?
אצל הירקן. מישהו בוהה בי. אני רגיל למבטים האלה. ישראלים רואים אדם גבוה ולא מסוגלים להתאפק. הם מסתכלים עליי טוב טוב, מנסים לחבר שם לפנים, אבל לא מזהים את הפנים. "אתה משחק כדורסל?". כן. "איפה?" ברמת גן. "הפועל רמת גן? איזה ליגה זה?" עירוני ר"ג. ליגת על. "ארז אדלשטיין אימן שם השנה, לא?" לא. "אז מי?" בלינקו. "מי?" רובי בלינקו. "ואיך קוראים לך?" דורון. "דורון מה?" קרמר. "לא מכיר". את מי אתה מכיר? "מיקי ברקוביץ' היה שחקן גדול. תגיד, מה יהיה עם מכבי?" לא יודע.
עיצוב מעודכן (נוסח 1995)
אזור התעשייה של ראשל"צ, מקום בו עדיין קיים, והייתי חייב למצמץ כדי לראות שזה אמיתי, סניף של "נאפיס". אני וגברת קרמר נכנסים למסעדת "סוהו". כל העונה אני שומע בחדר ההלבשה שזה המקום בו שחקני ליגת העל בכדורסל מקבלים חמישים אחוז הנחה. לא טרחתי במשך כל העונה. סושי, וסליחה על הפרובינציאליות, אף פעם לא עשה לי את זה. וראשל"צ נראית מרחוק כמו אוסף ענק של בניינים משותפים שמישהו החליט לקרוא להם עיר.
התיישבנו על הבר. העיצוב ניסה להיות מעודכן והתכתב עם תל אביב של 1995. התפריט היה בעובי של דו"ח מבקר המדינה. על פי כל הסימנים הפטאי חומם במיקרוגל. הסושי, כך דווח מגזרת גברת קרמר, היה דווקא מוצלח. כוס יין אדום. פיג'לינג סאוור. דיאט קולה. טלפון מהבייביסיטר.
אה, (כחכוח בגרון), אפשר חשבון בבקשה?
מיד.
אה, סליחה, (הסמקה, מצמוץ נבוך) שמענו שיש הנחה לשחקנים מליגת העל.
שתיקה. מבט תוהה. ניסיון לזהות את הפנים. אני אבדוק.
לא נראה לי שנקבל.
כן, הא.
אולי יש להם רשימת שמות והם תכף ישאלו מה השם. וחוצמיזה הדיג'יי בא ללחוץ לי את היד מקודם, ואמר לי שיהיה לכם ערב טוב.
אולי.
מצטערים, המנהל אומר שהעונה נגמרה.
אה, אוקיי...
ספיישל טלוויזיה
היורו התחיל. כל אירוע מסדר גודל שכזה גורר אחריו שלל ביקורות והתבטאויות כלפי הגוף שמעביר את השידורים, כולל האולפן, המגישים, השדרים וכו'. אבל זה לא התחיל ונגמר שם. דומה שהצרכן הכבד של ספורט טלוויזיוני לא יכול כך סתם לפתוח טלוויזיה. כמי שחצה את המדבר של ערוץ 1 וגדל על התלתלים של אורלי יניב והשפם של אורי לוי, או להיפך, נישק את הטלוויזיה עם פרוץ הכבלים וכמעט זרק אותה מהחלון בעידן הפיי-פר-גרידי, יש צורך בסדרת חוקים בסיסיים על מנת לצלוח את השידורים:
1. אין צורך להתחבר לצ'רלטון. כנסו לאינטרנט, התחברו לערוץ סיני, חברו את המחשב לטלוויזיה, הרימו רגל על רגל, ותהנו. אולי השדרים והפרשנים מדברים שטויות אבל היי, זה בסינית. וחוצמיזה לסינים אין תסביכים של מלחמת העולם השנייה, לפחות לא עם מדינות אירופאיות.
2. באירועים אחרים, אם משחק משודר ביורוספורט ובערוץ נוסף, יורוספורט תמיד יועדף, בגלל השדרים, הנינוחות, ומשום מה, אולי זה רק אצלי בטלוויזיה, גם איכות התמונה.
3. לזייף מרשם לשימוש במריחואנה לצרכים רפואיים לפני משחק המשודר בערוץ 2. רק נאחל למי שמפיק את המשחקים המשודרים בערוץ הזה שבכל פעם שיפתח את המקרר בבית יקפוץ מולו פרומו לרוקדים עם כוכבים. להתפלל שמי שהעלה את הרעיון של פרסומות העולות על קולם של השדרים, יגלה שנגמר לו נייר הטואלט בכל פעם שיסיים לשבת בשירותים. לקוות שמי שחתך את השידור בסוף משחק ליגת האלופות ולכן לא ראינו את הדרמה האנושית על כר הדשא, יסבול מהפסקת חשמל בחתונתו ובחתונת בנו, וכשבתו תגיע לגיל העשרה יזכה לראות בכל ערב נער אחר עם חצ'קונים נכנס לחדר שלה, סוגר את הדלת ויוצא משם אחרי שעתיים כדי להגיד לו "אבאל'ה, תדליק את הדוד".
4. ערוץ 10 דווקא בסדר.
5. לרכוש את זכויות היוצרים של הספר הבא של "הוצא מהקשרו" ולהקדיש את כולו להופעותיו של איציק זוהר באולפן ליגת האלופות. או לחילופין, להיזכר בדבריה של אחות בית הספר בנותנה את זריקת הטטנוס: "זה תכף יעבור". להינות מאבי מלר מתכווץ בכיסאו כשהוא צופה בזוהר מנסה להישמע קוהרנטי כמו מכונת כביסה בשלב הסחיטה ולדמיין אותו מנתר ממושבו, מעיף את המשקפיים, חונק את זוהר עד שילחש מבין זרועותיו של האנגלופיל "נכנע".
6. להתכווץ בכל פעם שמודי בר און מופיע בפרסומת לבנק.
7. לא להבין איך שלמה שרף, הפרשן שלא מסוגל לתת תובנת כדורגל מעמיקה שעולה ברמתה מפרשנותה של כל יישות אחרת שנמצא מול המסך או ביציעים, כולל קליפות גרעינים ובקבוקי בירה, היה מאמן הנבחרת. להיזכר שמדובר בנבחרת ישראל ולהבין הכל.
8. לצחוק על כל הפראיירים ששילמו לערוצים בתשלום בשידור החוזר השמיני של מכבי חיפה נגד קרית שמונה.
9. לדרוש מהערוצים המשדרים NBA באמצע הלילה לחתום על הסכם שיתוף תוכן לפסקי הזמן עם ערוץ פלייבוי. רק זה ישאיר אותנו ערים.
10. לתהות מתי כבר תתבטל החלטת בג"צ להחשיך ערוצים זרים כשערוץ ישראלי משדר את אותו משחק. מישהו מתנדב לעתור?
11. לקנות ב-eBay את המסיכה המקורית של חניבעל לקטר ולשלוח אותה לשלמה צורף לפני משחקי גביע דייויס/פדרציה. לשדרג את המסיכה על מנת שלא יוכל גם לדבר. אחר כך אפשר ליהנות מהשידור של קיציס.
12. לנצל את הפרי גיים לפור פליי.
* דורון קרמר, 35, שיחק העונה בעירוני ר"ג