גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באפילוג לחוברת האוסף המשולש של יונתן גפן, מהפזמונאים והמשוררים הגדולים שידענו, הוא כותב: "השירים שלי ושל כותבי השירים האחרים הם תראפיה ונשק יעיל נגד הבדידות האנושית והמצב הקיומי/ לא פעם השירה ניחמה אותי יותר מאשר כל אהבת בשר ודם וטיפול פסיכולוגי ממושך". כמה יפה, כמה יהונתן גפן, כמה הולם את השיר שמופיע כמובן באלבום - "שיר בין ערביים" בביצוע "קצת אחרת" - "מבדידות האנשים הופכים קשים/ מעטים יוצאים ממנה נשכרים". בפרולוג של החוברת כותב אביב גפן: "אבא שלי היה חלוץ של מילים/ הוא המציא סגנון ושיחק בשפה העברית מבלי לפגוע ביופיה/ משנותיו המוקדמות בנהלל/ המעבר לעיר הגדולה/ ומשם לעולם הגדול סיפקו לו רגעים וסיפורים עליהם הוא ביסס את שירתו".

והמבחר אכן עושה רק טוב לעשייתו של גפן לאורך כל השנים - מ"הבלדה על חדוה ושלומיק" בביצוע מירי אלוני, דרך "אופליה" בביצוע דני ליטני, כשברקע מתנגנים להם "מקום לדאגה" בביצוע מתי כספי וריקי גל, "ערב של יום בהיר" בביצוע אפרים שמיר, וקצרה היריעה מלהכיל את הכול. תענוג לראות שמצאו מקום באוסף גם לשירים שפחות התפרסמו, כמו "שרוכים" ו"בליבך" בביצוע דיוויד ברוזה, ו"גשם כבד עומד ליפול" בביצוע המרגש של אביב גפן.

הדבר המיותר היחיד הוא הדיסק השלישי. אכן, גפן העלה מופעים בלתי-נשכחים לאורך השנים, אבל לשמוע את המונולוגים של גפן אחרי שני דיסקים מרגשים, עם 40 שירים מהיפים שהיו, קצת מוריד מערך המוצר המוגמר. אם צריך לסכם את האוסף במילים מתוך שיר של גפן, הרי אין יותר מתאים מ"אתם זוכרים את השירים", שמסמל משהו מהרומנטיקה ומהתוגה שיש אצל גפן וכבר אין להשיג היום: "הכול קרה כל-כך מהר וקצת קשה להיזכר/ איך פעם זה היה פשוט לשיר לחיות - ולא למות". *