ההסתדרות וארגוני המעסיקים יחתמו הערב (ד') על הסכם קיבוצי חסר תקדים אך גם שנוי במחלוקת, שאמור לעגן לראשונה את הכללים שלפיהם מעסיקים רשאים לחדור אל תיבת הדואר האלקטרוני של עובדיהם. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, מתכוונים לפנות אל שר התמ"ת כדי שיוציא צו הרחבה להסכם, כך שיחול על כלל המעסיקים והעובדים במשק ויהיה לו מעמד של חוק.
על פי ההסכם, מעסיק רשאי לחדור אל תיבת הדואר שסופקה לעובד במקום העבודה בלי לבקש את הסכמתו לכך, כל עוד התקיים הכלל הבא: "בהתקיים נסיבות שמקימות למעסיק סביר סיבה להניח בתום לב כי העובד עושה במחשב שימוש בלתי חוקי או שימוש החושף את המעסיק לתביעות צד שלישי או שימוש שיש בו כדי לפגוע בכסף" - כך על פי טיוטת ההסכם שהגיעה לידי "גלובס".
אם התקיים הכלל שצוין, רשאי המעסיק לבצע פעולות לבדיקת שימוש העובד במחשב, באינטרנט או בדואר אלקטרוני, "והכל במידה ראויה וסבירה בפרק זמן סביר ותוך צמידות למטרה" - לשון ההסכם.
מעסיק יוכל להיכנס אפילו אל תיבת דואר פרטית של עובד שלא מקום העבודה סיפק לו (כדוגמת gmail) ואף אל קבצים אישיים במחשבו, אולם במקרה זה יהיה מחויב המעסיק לקבל את הסכמתו של העובד. בדיקה זו תיעשה רק אם מתעורר חשד שנעשה שימוש המנוגד לחוק או שיש בו כדי לפגוע בעסק. אף שהדבר מותנה בהסכמת העובד, מדובר בסיטואציה בעייתית ביותר עבור העובד, שעשוי להתפטר במקרה כזה או להיות חשוף לפיטורים בשלב מאוחר יותר אם יסרב לבדיקה.
ההסכם מגביל לראשונה גם את יכולתו של העובד לשלוח מיילים פרטיים בזמן עבודתו: "העובד ישתמש במחשב לצורכי עבודתו ורשאי בהתאם להסכם זה בהיקף מידתי ובזמן סביר להשתמש בו גם לצורך פעולות אישיות שלו, שחל עליהן עיקרון צנעת הפרט ושאינם קשורות לעבודתו". עד היום לא היה כלל או חוק ברור בעניין, אם כי מעסיקים לא רואים בעין יפה שליחת מיילים פרטיים בזמן העבודה.
ההסתדרות וארגוני המעסיקים החלו במו"מ על ההסכם שגובש בעקבות בקשת ביניים של עובדת, שהוגשה במסגרת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בת"א. המבקשת עתרה לפסילת העתקי הודעות דואר אלקטרוני שלה, שהמעסיק צירף לצורך הוכחת הגנתו. בית הדין האזורי פסק נגד העובדת בבקשת ביניים זו בטענה כי זכות הקניין של המעסיק גוברת על פרטיותו של העובד. העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים; ההסתדרות והמעסיקים, כל גוף בנפרד, הצטרפו לתביעה כידידי בית המשפט ואף הודיעו במהלך הדיונים על נכונותם להגיע להסכם בעניין זה. ביה"ד נעתר לבקשה ודחה את המשך הדיון.
באגודה לזכויות האזרח אמרו היום ל"גלובס" כי הם מביעים חשש כבד להשלכות שיהיו להסכם. "אנו חוששים כי במקום הגנה על פרטיות העובד, ההסכם יסדיר באופן חוקי פלישה לפרטיות העובד מצד המעסיק. גם פלישה לפרטיות בהסכמה במקרה של דוא"ל פרטי מדאיגה במיוחד, כי ברור שעובד שירצה לשמור על מקום העבודה שלו עלול לתת את הסכמתו לפלישה זו. אם מתעורר חשד למעשה לא חוקי, אז בבקשה לכו למשטרה. גם בתי המשפט קבעו שבחשש למעשים פליליים המעסיק צריך לפנות למשטרה".
עיני וברוש, באופן טבעי, בירכו היום על גיבוש ההסכם: "כל מי שיעיין בהסכם בנושא מורכב זה ישתכנע כי הסכמה שהגיעו אליה הצדדים ליחסי העבודה עדיפה על חקיקה ולרוב גם על פסיקה. היא מאוזנת יותר, וסיכויי אכיפתה גבוהים יותר", אמר ברוש. עיני אמר כי "זהו עוד הסכם במסגרת שיתוף הפעולה בשלוש השנים האחרונות בין ההסתדרות למעסיקים".