הלכידות הטכנולוגית (convergence) הוא המושג או ה-buzz word המרכזי מהשנים האחרונות, אם תרצו - שמתאר את הטשטוש בין הפלפורמות המשדרות, שיטות השידור ואמצעי הקליטה. ביטויו המוחשי ביותר הוא שידורי טלוויזיה באמצעות תשתית אינטרנט או IPTV. אולם עד אשר דבר זה יקרה בישראל, ראוי להקדיש דיון לתפיסת הפלטפורמות המרובות של ארגוני מדיה.
על-פי תפישת ה-multi platform, ארגוני מדיה צריכים להרחיב את אחיזתם בקהל המשתמשים שלהם, ולמצוא אותם בכל מקום בו הם נמצאים - אם בבית מול המחשב, הטלוויזיה או העיתון/מדריך/ספר, אם ברחוב, במכשיר הסלולר או בשילוט אלקטרוני, ואם במקומות אחרים. וזאת, בלי תלות בשאלת שיטת השידור או תווך השידור.
בבסיסה של התפיסה הזו עומדת ההבנה כי בסוף היום, הצרכן הוא אחד, בין אם הוא מצוי בעבודה, בין אם נמצא בחוץ ובין אם שוהה בביתו. הטעמים וההעדפות שלו לא משתנים, משתנה רק הסביבה והנגישות לתוכן.
כך, מאמצי שיווק, ההשקעה בתכנים ויצירת מודל מסחרי, לא חייבים להסתיים בפלטפורמה אחת, או בפלטפורמה בה הם נהגו, אלא יכולים להמשיך לחיות בפלטפורמות נוספות, ולהקיף את הצרכן או המשתמש באשר הוא. וכמובן שבעלים של פלטפורמות מרובות יכול להשתמש בכל אחת מהן כדי לתמוך באחרת - אם שיווקית, אם תוכנית ואם מסחרית.
לכן, אך מתבקש הוא לחברת טלוויזיה רב-ערוצית להציע את תכניה למשתמשיה (וגם לאלה שלא) דרך האינטרנט. כך yes באמצעות וואלה, וכך hot באמצעות ynet. אנו גם עדים לחיבור של ערוץ טלוויזיה ערוץ 10 עם פורטל אינטרנט, נענע, עד כדי מיזוג משפטי. כרגע החיבור מאפשר קבלת תכנים טלוויזיוניים באתר האינטרנט, וסביר שקברניטי החברה בוחנים גם שיתוף הפוך. רבים מאיתנו עושים שימוש באינטרנט הסלולרי על בסיס קבוע כדי לצרוך תכנים ושירותים, וכבר התרגלנו מזמן לראות בשלטי חוצות אלקטרוניים דיווחים מאתרי חדשות, ספורט ובידור.
שימוש מקבילי
האתגר הניהולי הגדול הוא איך שומרים על ההתמחות המקצועית המאפיינת כל פלטפורמה מחד, ומאידך רואים את הדברים דרך עיני המשתמש.
האתגר גדול אף יותר, אם רואים את אופני השימוש במדיה בקרב משתמשים צעירים: שימוש מקבילי. לדור הצעיר יותר, בוודאי זה שהתבגר לתוך מציאות האינטרנט, היכולת להיות "multi tasking" - לבצע בו זמנית כמה משימות, היא טריוויאלית.
כך, בשעה אחת ניתן (במקביל) לנהל דו שיח בתוכנת מסרים מיידים, לקרוא מיילים, לענות להודעות טקסט בסלולר, לראות וידיאו באתר אחד, ובזמן שהוא נטען כבר לפתוח כתבה באתר אחר ומיד אחר כך לבצע חיפוש באתר שלישי. וכל זה כאשר ברקע פתוחה הטלוויזיה או מתנגנת מוסיקה, שגם היא נצרכת במקביל אצל המשתמש.
ברור אפוא, שגוף שיהיה מצוי בכמה שיותר מקומות מסביבו של המשתמש יגדיל את הסבירות להצרך על-ידו, גם אם לא יהיה זה בבלעדיות, אלא במקביל.
גם קבוצת דפי זהב אימצה את התפיסה הזו, והיא היום פעילה בחמש פלטפורמות - האינטרנט (באמצעות האתרים d.co.il ואתרים נוספים בבעלותה כמו זאפ, רסט, מתחתנים, דוקטורס ואחרים), המדריכים המודפסים (שמצויים על-פי סקר עדכני בשימוש ב-88% מבתי האב בישראל), הסלולר (באמצעות אתרים סלולריים וכן באמצעות שירות החיפוש הסלולרי 2580 דרך SMS), הטלוויזיה (באמצעות ערוץ 38 בשיתוף-פעולה עם ענני תקשורת, וכן במדיה סנטר של מיקרוסופט) ולאחרונה גם ב-GPS (בשיתוף-פעולה עם חברת נאב אנד גו).
הפלטפורמות מאפשרות למשתמש למצוא את מבוקשו כמעט בכל סיטואציה, כמעט בכל מקום, תוך ניצול הדדי ליצירת ערכים נוספים. לטעמי, לתפיסה זו היתה חשיבות קריטית בהצלחתה של דפי זהב בשנים האחרונות, והיא חשובה לא פחות בעידן התחרותי העדכני בו אנו פועלים.
* הכותב, מנכ"ל קבוצת דפי זהב, השתתף בצוות החשיבה של ועידת תקשורת ונתח שוק 2008.