המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה החליטה להעמיד לדין את החשודים המרכזיים בפרשת רשות המסים, ובראשם מנהל הרשות לשעבר ג'קי מצא, באשמת שוחד. מטיוטות האישום עולה שמצא היה מריונטה של העסקנים יורם קארשי (אחיה של שולה זקן) וקובי בן-גור, ביטל את שיקול-דעתו מפניהם והפך לעושה דברם. ההחלטה הסופית באשר להעמדה לדין תתקבל לאחר שימוע שייערך לשמונת החשודים.
לפי טיוטות האישום מצא יואשם בלקיחת שוחד, סיוע למתן שוחד ומספר עבירות של הפרת אמונים. שולה זקן, מנהלת לשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט, תואשם במרמה והפרת אמונים. שמואל בוברוב, סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש ברשות, יואשם בלקיחת שוחד ומספר מעשים של הפרת אמונים.
גידי בר-זכאי, הסמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות, יואשם בלקיחת שוחד. יגאל סער, נציג רשות המסים בארה"ב, יואשם בלקיחת שוחד ובסיוע במתן שוחד לעובדים נוספים ברשות. יוסי שטיינמץ, מנהל תחום יבוא אישי ורכב במכס, יואשם בלקיחת שוחד ובמספר עבירות של הפרת אמונים.
קובי בן-גור, לשעבר יו"ר פלאפון וממקימי חברת הלוויין yes, ויורם קארשי, חבר הליכוד ומועצת עיריית ירושלים ובעל עסק למוצרי יודאיקה, יואשמו במתן שוחד לג'קי מצא ולעובדים נוספים ברשות. לגבי שאר החשודים בפרשה טרם התקבלה החלטה.
הפרקליטות טוענת שבידיה ראיות לכך שבן-גור וקארשי שיחדו עובדים ברשות, בעיקר בדרך של הפעלת השפעתם העצומה לקידום העובדים. הם הבטיחו לעובדים בכירים וזוטרים שיסייעו בקידומם ובתמורה רתמו העובדים את השפעתם לקידום עובדים נוספים, לפי דרישתם של בן-גור וקארשי, וכך סייעו להם לצבור כוח והשפעה נוספים ברשות.
חלק מהעובדים אף פעלו כדי לסייע ולקדם את ענייניהם האישיים של בן-גור, קארשי ומקורביהם ברשויות המס. לטענת הפרקליטות, לג'קי מצא היה חלק מהותי ביצירת מצב זה.
מחומר הראיות עולה לכאורה שהשפעתם העצומה של קארשי ובן-גור נבעה, בין היתר, ממחויבותו של מצא כלפיהם בשל הבטחתם לפעול לבחירתו למנהל הרשות, ובשל היותו של קארשי אחיה של שולה זקן, מנהלת לשכתו של אולמרט בתפקידיו השונים.
600 נחקרים
לטענת המדינה, בסוף 2005 הפגיש בן-גור את מצא עם קארשי כדי לקדם את מינויו למנהל הרשות, באמצעות זקן. מאחר שמצא היה משוכנע שלבן-גור וקארשי היתה תרומה מהותית למינויו, הוא פעל לקידום ענייניהם בניגוד לאינטרס הציבורי עליו היה מופקד: הוא מינה וקידם עובדים ברשות בהתאם לדרישותיהם של בן-גור וקארשי; הוא שיתף אותם בקבלת החלטות באשר למינוי ולקידום עובדים ברשות; כשלא מילא את דרישותיהם, הוא פעל להפיס את דעתם בהסברים, בשכנוע, ואף בהתנצלויות ובהבטחות לפיצוי.
מצא התערב, לבקשתם של בן-גור וקארשי, באופן פסול בתהליכי מינוי ובהליכי מכרזים. בין היתר, הוא העביר מסרים למועמדים שסיכנו את בחירת המועמדים של קארשי ובן-גור, שעליהם להסיר את מועמדותם. הוא גם איפשר לשני העסקנים להודיע לעובדים על קידומם או אי-קידומם הצפוי לפני שקיבלו הודעה רשמית על כך, וזאת כדי שיוכלו להפגין בפני העובדים את השפעתם ברשות או את מעורבותם במינוי.
מצא אף איפשר לבן-גור לראיין עובדת ברשות שהיתה מועמדת לקידום. בן-גור יצר בפניה בראיון מצג שהוא האחראי לקידומה לתפקיד, ובכך ניסה ליצור מחויבות שלה כלפיו. העובדות אכן התמנתה לתפקיד שהיתה בו השפעה על החלטות בענייני שומת המס של בן-גור עצמו.
מחומר הראיות גם עולה לכאורה ששני הסמנכ"לים (בוברוב ובר-זכאי), סער ושטיינמץ, לקחו שוחד מקארשי או בן-גור, ובתמורה הפעילו את השפעתם ברשות לטובת האינטרסים של שני העסקנים.
החשדות הראשונים בפרשה התגלו בזכות האזנות סתר ובחומר החקירה נכללות שיחות רבות שהוקלטו בשלב הסמוי של החקירה. החומר הרב שנאסף בחקירה כולל גם כ-600 הודעות שנגבו מחשודים ומנחקרים אחרים; נתפסו מאות תיקים העוסקים בקידום עובדים ברשות, תיקים אישיים, תיקי מכרזים ועוד.
את הטיפול בפרקליטות הובילה מנהלת המחלקה הכלכלית, אביה אלף, ואנשי המחלקה דן אלדד, יוחאי בן-שמואל, יוסי אלון ועמרי קופלר. את עבודתם ליווה היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, והמשנה לפרקליט המדינה, שוקי למברגר. פרקליט המדינה, משה לדור, נמנע מטיפול בתיק משום שייצג את גידי בר-זכאי כעו"ד פרטי.
זקן לא תואשם בשוחד אלא רק במרמה והפרת אמונים
שולה זקן, האשה שעובדת בצמוד לאהוד אולמרט מזה כ-30 שנה ונחשבת מקורבת מאוד אליו, לא תואשם בשוחד אלא "רק" במרמה והפרת אמונים. על-פי החשד, התנהלותם של קובי בן-גור ויורם קארשי (אחיה) ומעורבותם במינויים התאפשרו, בין היתר, באמצעות שימוש בכוחה ובהשפעתה של זקן כמנהלת לשכתו של שר האוצר, ובהמשך כמנהלת לשכת ראש הממשלה.
מחומר הראיות עולה לכאורה, שזקן הנחתה את ג'קי מצא שעליו לפנות לאחיה בכל הנוגע לאיוש תפקידי סמנכ"ל ברשות המסים. זקן הבהירה למצא שעד שלא "יסגור" את עניין המינויים לשביעות רצונו של אחיה, היא לא תאפשר לו להיפגש עם השר אולמרט וכך גם יתר המינויים לתפקידי סמנכ"ל ברשות המסים לא יקודמו.
אולמרט עצמו מסר עדות בפרשה (כעד ולא כחשוד), במסגרתה נשאל לגבי מינויו של מצא למנהל הרשות ולגבי התנהלותה של זקן.
זקן חשודה גם בפרשת אולמרט-טלנסקי, בסיוע להעברת הכספים מטלנסקי אל אולמרט ואל עו"ד אורי מסר. היא נחקרה 4 פעמים ושמרה על זכות השתיקה.
פרקליטי מצא: "הטענה שמינוי הוא מתן שוחד היא אבסורד משפטי"
פרקליטיו של ג'קי מצא, עוה"ד פרופ' דוד ליבאי ונבות תל-צור: "מצא מונה למנהל הרשות על-ידי נציבות שירות המדינה והממשלה. הטענה שמינויו הוא מתן שוחד היא אבסורד משפטי. אין בסיס בחוק גם לטענת הפרקליטות שאדם הממליץ על עובד מדינה כדי לסייע לו בקידומו, עובר עבירה על מתן שוחד. אם יש ממש בטענה, כי אז זה פשע להמליץ על קידומו של שופט או עובד מדינה. במסגרת תפקידו כמנהל הרשות, מצא המליץ על מינוי מועמדים ראויים, משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד, ולא בגלל ה'בחישות' שהיו לעתים מאחורי גבו. המלצותיו נבחנו ואושרו על-ידי ועדות מכרזים של הנציבות, שלהן סמכות המינוי".
פרקליטה של שולה זקן, עו"ד מיכה פטמן: "היום הוכח שזקן לא פעלה בשם טובת הנאה אישית. אין שחר גם לחשדות המיוחסים לה, לפיהם עיכבה ואחר כך קידמה פגישה בין מצא לבין השר. אם היה עיכוב בלו"ז, הוא נבע רק מאילוצי השר ולא ממניע פסול כלשהו. מקומם של הדברים בדין משמעתי".
פרקליטיו של קובי בן-גור, עוה"ד משה ישראל ואייל בסרגליק: "כל החשדות נוגעים לעניין המינויים בלבד, אין שמץ של טענה לקבלת או מתן תמורה כספית או אחרת. אנו מניחים שגם הפרקליטות ערה לבעייתיות שבביסוס אשמת שוחד, כשזו נשענת רק על הטענה שפעלו למנות מישהו לתפקיד מסוים, בציפייה שיעזור במינויים של אחרים בתוך הרשות".
פרקליטו של יורם קארשי, עו"ד יאיר גולן: "אין בפי הפרקליטות אף טענה של שוחד כספי. הפרקליטות מתבססת על פרשנות, להבנתנו שגויה מבחינה עובדתית ומשפטית, של פעולות לא חריגות שלא נבעו ממניעים מושחתים ושלא נתבקשה או נתקבלה בגינה טובת הנאה כלשהי. זו לא פרשה של הטבות מס או שוחד כספי, אלא מתיחה מקסימלית של פרשת סיוע בקידום מינויים".