אחרי גלות של כמעט שנה באיסטנבול, שם חבר לגיסו דייויד בלאט כעוזרו באפס פילזן, אין דבר שדני גוט (43) רצה יותר מאשר לחזור לישראל כמאמן ראשי. "איפה שאני רציתי לאמן היה כבר תפוס, ואיפה שרצו אותי זה לא הסתדר עם הכסף", מספר גוט בשיחה מרוסיה, שם הוא נמצא עם הנבחרת הלאומית במחנה אימונים לקראת האולימפיאדה באוגוסט. גוט אולי לא מצא קבוצה בארץ כמאמן ראשי, אבל הוא כן מצא את הדרך חזרה למקום שבו הוא פיתח את המיומנות הכי גדולה שלו: איסוף מידע על שחקנים. או במילה אחת - סקאוט.
בלאט. "סוגר חשבון בבית"
התפקיד החדש הזה במכבי לא זר לגוט, יליד אורוגוואי שהעביר קריירה שלמה כשחקן פעיל מחוץ למכבי, כולל ביריבתה המרה הפועל ירושלים. מאז שנת 2000, ובמשך שבע שנים רצופות, זה היה עיקר עיסוקו אצל סגנית האלופה, עד שנאבן ספאחיה פוטר וקטש את שרף החליטו לוותר עליו.
למרות הפרידה הלא סימפטית, גוט חוזר עכשיו למכבי בראש מורם. זה לא רק בגלל שהוא סייע בקיץ שעבר למיקי דורסמן לבנות את הפועל חולון שפירקה את מכבי אחרי שעזב לטורקיה, או בגלל שזכה עם נבחרת רוסיה באליפות אירופה כעוזרו של בלאט. זה בעיקר בגלל שהוא חתם עם מכבי על חוזה ארוך טווח כראש מערך הסקאוט החדש שהיא הקימה. מה שאומר שהוא יתרכז באיתור דור שחקני העתיד של הקבוצה, וישאיר את העבודה הסזיפית של הכנת דפי הסטטיסטיקה לעוזר המאמן אבי אבן. החתימה עם מכבי היא לארבע שנים, עם אופציה לשני הצדדים לצאת אחרי שנתיים.
* אם כל כך רצית לאמן, למה בכל זאת החלטת לחזור להיות סקאוט?
"כי בראש סדר העדיפויות שלי עמדה החזרה לארץ. בשנה האחרונה הייתי רחוק מאשתי ושלושת ילדי, והחלטתי שבינתיים זה מספיק לי. היו לי גם הצעות לאמן קבוצות ברוסיה, פולין ואוקראינה שדחיתי בגלל זה. כשראיתי שהשנה מאמן ראשי בארץ אני כבר לא אהיה, הגיעה ההצעה ממכבי שמאפשרת לי להמשיך להיות בתוך הכדורסל בתפקיד שונה מהקדנציה הקודמת שלי. תפקיד שכנראה חושבים שאני טוב בו".
* במה תהיה שונה הקדנציה הזאת מהקודמת?
"שונה לגמרי. כראש מערך הסקאוט עיקר העיסוק שלי יהיה באיתור שחקנים פוטנציאלים לקבוצה, ולא בהכנת דפי סקאוט על שחקני הקבוצה היריבה. זה עבודה עם מרווח נשימה גדול יותר, כי שחקן לא מחליפים כל יומיים".
* איך בונים בעצם מערך סקאוט כזה שמאתר שחקנים
"יש כמה שלבים. זה מתחיל משמות של שחקנים שאתה שומע עליהם ממאמנים, עמיתים למקצוע, סוכנים, או אפילו משחקנים שהיו אצלך פעם בקבוצה ועכשיו משחקים במקום אחר. מאגר השמות תמיד מתמלא מעצמו. השלב הבא הוא מעקב קבוע. את זה אני עושה בעזרת תוכנה שאוספת את הנתונים הסטטיסטים של השחקנים, ומנתחת את הביצועים. ככה למשל אפשר לראות אם שחקן נמצא במגמת שיפור או ירידה. במקביל אני גם נוסע לטורנירים ולמשחקים, בעיקר בגילאי נוער ועתודה, שבהם השחקן משתתף, כדי לעקוב אחריו מקרוב. מהרגע הזה אני בעיקר מחפש 'בעיות'. כלומר מנסה לבדוק מה לא בסדר אצלו. אם הוא נוטה להיפצע, אם הוא לא מסתדר חברתית, אם יש לו הרבה חיכוכים עם המאמן. זה מצריך לא מעט זמן".
* וגם כסף.
"בקבוצות גדולות כמו ב-NBA ההשקעה בסקאוט גוזלת 3%-4% מהתקציב".
* ובמכבי?
"מוקדם לדעת".
* השקעה של מאות אלפי דולרים בשנה בנושא הזה יכולה להחזיר את עצמה?
"היא בעיקר חוסכת. ככה אתה יכול להביא שחקנים מצוינים שעדיין לא פרצו בכמה מאות אלפי דולרים, במקום לשלם עליהם למעלה ממיליון דולר כשהם הופכים לשחקנים בשלים".
* אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמלאי הכישרונות בארץ הוא די מצומצם, ומארה"ב אפשר להביא רק בוגרי מכללות, אנחנו נשארים בעיקר עם אירופה ואולי עם דרום אמריקה. מכבי יכולה היום לאתר כישרון בחו"ל בגיל 12-13 ולהחתים אותו?
"קשה מאוד לעשות את זה, כי גם במדינות אחרות יש ציידי כישרונות שחוטפים אותם בגיל הזה. באיסטנבול למשל מביאים שחקנים מכל טורקיה בגילאים האלה, מסדרים למשפחה שלהם עבודה ומגורים, ודואגים לכל צרכי הילד. זה משהו שמכבי עדיין לא יכולה לעשות. בטח לא עם שחקנים צעירים מחו"ל. זאת שאיפה לעתיד, אבל זה יקח זמן".
* אתה עובד עם דייויד בלאט כבר שנים. בהתחלה במכבי, אחר כך בפילזן ועכשיו ברוסיה. איך זה לעבוד עם האיש שאתה אחר כך רואה בארוחות משפחתיות?
"(צוחק) כשאני עם דייויד בעבודה, אז הוא הבוס שאומר מה לעשות ואני לא מתווכח. אחר כך בבית אני מרביץ לו וסוגר חשבונות".