בית הדין האזורי לעבודה בנצרת חייב את מושב אלוני אבא שבעמק יזרעאל לפצות ב-35 אלף שקל עובדת שהתקבלה לעבודה, ומייד פוטרה לאחר שהודיעה על הריונה.
כרמל ברד התקבלה לעבודה כמטפלת בגן ילדים לאחר שעברה 3 ימי התנסות. באותו יום בו הודיעה לה מנהלת הגן על קבלתה לעבודה, התקשרה ברד בחזרה למנהלת וביקשה רק ליידע אותה שהיא בחודש השני להריונה. המנהלת הודיעה לה שבשל כך היא אינה יכולה לקבלה לעבודה, משום שבעוד 7 חודשים היא תיעדר מהעבודה ואילו הגן זקוק לעובדת לשנה שלמה.
באמצעות עו"ד חיה לזר-נוטקין תבעה ברד פיצוי בשל אפליה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. המושב טען, באמצעות עו"ד סלעית גדעון, כי ברד ניהלה משא-ומתן שלא בתום-לב כשהסתירה את עובדת היותה בהריון, וכי בחוק ישנו חריג כאשר האפליה מתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד/המשרה. ילדים זקוקים לצוות קבוע שיטפל בהם כל השנה ולכן ישנה אי-התאמה בסיסית לדרישות התפקיד, טענה.
עניין פרטי
השופטת עידית איצקוביץ קבעה כי ברד לא היתה מחויבת להודיע על הריונה משום שראתה בכך עניין פרטי לחלוטין, אותו העדיפה להשאיר בחיק משפחתה. "יתירה מזאת, אין הוראה בדין המחייבת עובדת בשלב זה של ההריון לדווח למעביד על היותה בהריון".
כן קבעה כי האפליה אינה מתחייבת ממהות התפקיד. "במסגרת האיזון בין השיקולים בעת קבלת אישה בהריון לעבודה, יש להעדיף את קבלת האישה לעבודה, שכן ספק אם לא ניתן לרפא את חסרונה ע"י מציאת פתרונות אחרים, לשם ההתמודדות עם יציאתה לחופשת לידה. לא הוכח שקבלתה של עובדת במקרה כגון דא עשויה להסב לילדי הגן נזק מוחשי וממשי שיהיה קשה לתקנו", נקבע. "להגנה בפני אפליה יש מחיר מסוים, שהחברה ככלל מוכנה וחייבת לספוג וייתכן שהמעביד הוא שצריך לשאת בו", סיכמה איצקוביץ. (עב' 2421/06).