בשעה שסניגוריו של ראש הממשלה חקרו את מוריס טלנסקי בחקירה נגדית, תקפה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, במרומז את הדרך בה הם מנהלים את המשפט: "נפרצו כל הגבולות. אנשי תקשורת, יחצ"נים והחמור מכל - עורכי דין מטעם הצדדים ומטעם העדים - בוחרים היום לנהל את המשפטים מעל מרקע הטלוויזיה, בעיתונות ובזירות ציבוריות". לדבריה, "עלול להיות בכך לא רק רצון להשיג דעת קהל אוהדת, אלא גם להשפיע על בתי המשפט ועל טוהר ההליך השיפוטי".
אפשר להניח שביניש, שדיברה בכנס הנשיא החמישי בנושא "הדמוקרטיה הישראלית במבחן השעה", התכוונה גם לאופן התנהלות משפט חיים רמון ומשה קצב. לדבריה, אחד הגורמים לפוטנציאל הסיכון למעמדו ולתפקידו של בית המשפט הוא השימוש האינטנסיבי שעושים מעצבי דעת קהל כדי להפוך את הדיון המשפטי, שמקומו בין כותלי בית המשפט, לדיון ציבורי ובלתי מקצועי במגמה להשפיע על ההליך השיפוטי.
"גורם הסיכון הנוסף האורב לפתחנו", הוסיפה, "הינו החשש מפני כרסום וזלזול של הרשויות בפסיקתו של העליון. לצערנו, אנו נתקלים ברטוריקה העלולה להוביל למחדלים בכל הנוגע לקיום צווים שיפוטיים; החשש הוא מפני יצירת דה-לגיטימציה מצד זרועות השלטון לפסיקת העליון".
בעבר, טענה ביניש, ידענו כי כיבוד צווים שיפוטיים הוא מובן מאליו, גם כשהפסיקה אינה לרוחה של הרשות. "לצערי אין היום ביטחון בכך שלא נעמוד בקרוב בפני מדרון חלקלק, שעלול להתבטא חלילה באי-כיבוד צווים שיפוטיים".
ביניש מתחה ביקורת על התקשורת, שאמנם מבצעת גם תפקיד חיובי כשהיא חושפת, תורמת מידע וגם מבקרת, אולם "גם לא פעם מונעת מאינטרסים, תומכת בבעלי עניין אלה ואחרים, ועושה שימוש ביצירת דעת קהל, כשהציבור נותר ללא כלי ביקורת ביחס למידע הזורם אליו ממקורות שונים ומתקשה להעריך את רצינותו ומידת האובייקטיביות שלו".