בג"ץ מתח היום (א') ביקורת נוקבת על המדינה, שהתעלמה מפסק דין קודם שלו ולא יישמה את תוכנית הליבה בחינוך העל-יסודי החרדי. "מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה ברצותה, מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה וברצותה מתעלמת ממנו, היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה, ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון כוח ושרירות", קבעה השופטת אילה פרוקצ'יה.
תוכניות ליבה של ידע בסיסי
תוכנית הליבה כוללת את הידע הפדגוגי הבסיסי שלדעת משרד החינוך על כל תלמיד במדינה לרכוש, ובו מקצועות כמו חשבון, אנגלית, מדעים ואזרחות. ב-2004 קיבל בג"ץ את עתירת ארגון המורים העל-יסודיים וקבע שלפי דיני החינוך ומכוח עיקרון השוויון בחלוקת תקציבים ממשלתיים, אין סמכות למשרד החינוך להעביר תקציבים ממשלתיים למוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים, שאינם מקיימים את תוכנית הליבה.
עם זאת, בג"ץ נעתר אז לבקשת המדינה לתת ארכה בת שלוש שנים כדי ליישם ולהטמיע את התוכנית בכל מגזרי החינוך, לרבות במוסדות המוכרים של המגזר החרדי. אלא שאחרי שלוש שנים התברר שהתוכנית יושמה בחלקים מהמגזר החרדי הייחודי, אך לא הוטמעה בחינוך העל-יסודי לבנים במוסדות המוכרים שאינם רשמיים ("ישיבות קטנות") ובמוסדות הפטור (תלמודי תורה).
המרכז לפלורליזם יהודי וארגון המורים עתרו לבג"ץ נגד משרד החינוך, ובאמצעות עוה"ד עינת הורביץ, יונית שליין בן-אור וסיגל פעיל, ביקשו לכפות את פסק הדין על המדינה. משרד החינוך השיב שאין מצידו מחויבות מגובשת להטמיע את התוכנית בתוך פרק זמן נראה לעין. הוא אף יזם מדיניות של הסבת המוסדות המוכרים ל"מוסדות פטור" באופן זמני כדי שניתן יהיה לוותר על יישום תוכנית הליבה תוך המשך זכייה במימון ממשלתי בשיעור של 55%.
השופטים פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן ועוזי פוגלמן קבעו שמשרד החינוך פעל שוב בניגוד לחוקים השונים, לעיקרון השוויון ולפסק הדין הראשון בנושא. כן נמתחה ביקורת על מדיניותו המאפשרת להסב את המוסדות ל"מוסדות פטור".
השופטים עמדו להוציא צו המורה למשרד ולשרת החינוך, יולי תמיר, לפעול לאלתר להטמעת התוכנית במוסדות אלה ולהימנע מתקצוב מוסדות שאינם מקיימים אותה. כן עמדו להורות שמשרד החינוך מחויב לקיים מנגנון פיקוח יעיל בחינוך היסודי והעל-יסודי במגזר החרדי, שיבדוק באורח סדיר את יישום תוכנית הליבה ושיפסיק או יקטין תקצוב מוסד שיפר את התנאים.
ואולם, לאחר כתיבת פסק הדין ובטרם הקראתו, קיבלה הכנסת במחטף חוק הפוטר את הישיבות הקטנות מלימודי הליבה ומאפשר להן לקבל תקצוב בהיקף של 60% מזה של מוסד רגיל. "התפתחות חקיקתית חדשה זו אינה ידועה לנו לפרטיה", כתבו השופטים. "מטבע הדברים, ההליך החקיקתי החדש לא עמד לדיון בפנינו, ולא נבחן במסגרת העתירות הנדונות.
"משכך, לא יינתנו כל צווים אופרטיביים, ולא ננקוט כל עמדה באשר ליחס בין הליך חקיקה זה לבין המצב הנורמטיבי שקדם לו. מקומה של שאלה זו להתברר במסגרת משפטית אחרת". (בג"ץ 4805/07).