גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שולטים בפטפוטים

רשות ני"ע מעדנת את עמדתה: בעלי שליטה שאינם נושאי משרה רשאים להתראיין בלי לדווח על המידע במגנ"א

בשבוע שעבר הנפיקה רשות ניירות ערך מסמך המגבש את עמדתה בנוגע להתבטאויות של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברות ציבוריות. חשיבותו של המסמך אינה רק בתוכנו, אלא גם, ואולי בעיקר, בשינוי שהוא מבשר באשר לאופן שבו הרשות מביעה את עמדתה.

התבטאות הרשות

הרשות הנפיקה כבר בעבר 3 ניירות עמדה באותו נושא. בדומה לניירות עמדה אחרים שהנפיקה הרשות בעבר, גם 3 ניירות אלה נכתבו בתגובה לאירוע שהתרחש בשוק.

כך למשל, נייר העמדה הקודם, שכותרתו "פרסום מידע באופן העלול להוות הנעה בדרכי תרמית", נכתב באפריל 2007, בעקבות התבטאותו של לב לבייב על שוויה של חברת אפריקה-ישראל. על אף שמובן מאליו רצונה של הרשות להכות בברזל בעודו חם, חסרונה של תגובה מיידית כזו הינו בכך שקשה מאד לייצר תגובה שקולה ומבוססת מבחינה משפטית בפרק זמן כה קצר. על כן, לעיתים קרובות, במקום להבהיר את עמדת הרשות, תגובה מיידית כזו אך מגדילה את המבוכה בשוק.

נייר העמדה הנוכחי הוא שונה. בניגוד לניירות העמדה הקודמים, הוא לא מונפק בעקבות אירוע מסוים, וניכר שהושקעו בו זמן, מחשבה ותשומת-לב של עובדי הרשות.

כמו כן, בניגוד לניירות הקודמים שהסתפקו בציון עמדת הרשות, הוא כולל ניתוח מעמיק, הן של המסגרת החוקית שעל בסיסה מביעה הרשות את עמדתה, והן של שיקולי המדיניות המנחים אותה. התוצאה היא, נייר עמדה שקול ומאוזן, המבהיר לשחקנים בשוק טוב יותר את עמדת הרשות.

התבטאות נושאי משרה

עמדת סגל הרשות היא, שכל התבטאות של נושא משרה בחברה, גם אם היא בנושא שלא היה חייב דיווח מראש, חייבת להתבצע באמצעות המגנ"א (אמצעי הדיווח האלקטרוני לרשות). כך למשל, מנכ"ל של חברה ציבורית, המעוניין למסור לעיתונות תחזית על רווחי החברה או הערכה על שוויה, חייב למסור מידע זה במגנ"א לפני פרסומו בעיתונות.

עמדה זו של הרשות אינה חדשה, וגם עמדתי החולקת נשארה על כנה. סעיף 44ב לחוק ניירות ערך קובע, כי רק מידע שאותו חייבת החברה לדווח על-פי דרישות החוק חייב להיות מדווח באמצעות המגנ"א. לגישתי, מכאן נובע שמידע וולונטרי, שאינו חייב בגילוי (דוגמת תחזית רווחים), גם אינו חייב להתבצע באמצעות המגנ"א.

הרשות מודעת לקושי זה שמציב בפניה ס' 44ב לחוק, ובנייר העמדה היא מסבירה כיצד היא מתגברת עליו. לטענתה, מרגע שנושא משרה של חברה התבטא בעניין מהותי לחברה, הרי שעצם ההתבטאות הזו מהווה אירוע מהותי החייב גילוי מכוח החוק, ומכיוון שהוא חייב גילוי, הוא גם כפוף לסעיף 44ב הנ"ל, המחייב את דיווחו במגנ"א.

על אף שבגישה זו של הרשות יש התחכמות מסוימת עם לשון החוק, איני יכול לומר שהיא בלתי סבירה. לעמדת הרשות יש גם יתרון מסוים, בכך שהיא מבטיחה שכל המידע המהותי שמוסרת החברה לציבור יהא נגיש לציבור במקום אחד (אם כי, ניתן היה להבטיח זאת גם על-ידי דרישה שכל ההתבטאויות הללו יהיו נגישות באתר האינטרנט של החברה).

אך חשוב להבין, שמאחורי הוויכוח בין שתי הגישות לא עומדת רק השאלה הטכנית של אמצעי התקשורת שבאמצעותו עובר המידע לציבור. הוויכוח האמיתי הוא על האחריות המשפטית של נושאי המשרה בגין התבטאויות אלו. לפי גישתי, התבטאויות וולונטריות כאלו כפופות אך ורק לאיסור על תרמית.

לעומת זאת, לגישת הרשות, מכיוון שהתבטאויות אלו חייבות בדיווח, הן גם כפופות לאחריות המשפטית, הפלילית והאזרחית, שמטיל חוק ניירות ערך על התבטאויות בנושאים החייבים דיווח. לכן, לגישת הרשות, במקרים בהם התברר שהדיווח היה מטעה, יהא נושא המשרה כפוף לאחריות אזרחית ופלילית חמורה, אפילו אם ההטעיה נוצרה בשגגה וללא אשם מצד הדובר.

כלומר, הכלל שיוצרת הרשות מעדיף את מי ששותק על פני מי שגילה מידע לציבור באופן וולונטרי, ובדיעבד התברר שטעה. לכן, ניתן לצפות שעמדת הרשות תרתיע נושאי משרה בחברה, ותפגע בנכונותם לשתף את הציבור במידע שאותו אינם חייבים לגלות.

התבטאות בעלי שליטה

החידוש בעמדת הרשות נוגע דווקא לבעלי שליטה. בעוד שבעבר אימצה הרשות קו אחיד בכל הנוגע להתבטאויות של נושאי משרה ושל בעלי שליטה, עמדתה עתה יוצרת, ובצדק, אבחנה בין השניים. בעלי שליטה, שאינם מכהנים במקביל כנושאי משרה בחברה, הם אינם אורגנים של החברה. לכן, כל עוד בעלי השליטה אינם מתבטאים באופן המתואם עם החברה, מסכימה הרשות כי בעלי שליטה אלו רשאים להתבטא בענייני החברה בחופשיות, ולא למסור את דיווחיהם במגנ"א.

אך במקרים שבהם בעל השליטה מפרסם מידע שקיבל מהחברה באופן קונפידנטיאלי, או במקרים שבהם בעל השליטה מפרסם תוכניות עתידיות שלו לגבי החברה, או לגבי שליטתו בחברה (כמו מכירת השליטה), לפי גישת הרשות חייבת החברה להתייחס להתבטאות של בעל השליטה בדיווח מיידי.

גם בעניין זה ניתן להתווכח עם עמדת הרשות. כך למשל, לטעמי אין סיבה שהחברה תגיב בדרך כלשהי להצהרה של בעל השליטה על כוונתו למכור את השליטה. אך ברור שעמדה זו של הרשות מאוזנת יותר מעמדתה הקודמת, וניתן ליישבה עם לשון החוק.

לסיכום, בנייר העמדה הנוכחי מעדנת הרשות את עמדתה כלפי בעלי שליטה, אשר אינם מכהנים בד בבד כנושאי משרה בחברה. בניגוד לנושאי משרה, בעלי שליטה כאלו רשאים להתראיין באופן חופשי בלי לדווח על המידע במגנ"א. במשתמע, נובע מכך שהאחריות המשפטית של בעלי שליטה (שאינם מכהנים כנושאי משרה), במקרה שהתבטאותם התגלתה כמטעה, תחול רק אם פעלו בתרמית ולא תחול אם פעלו ברשלנות בלבד.

נייר העמדה גם מבהיר יפה את עמדת הרשות בסוגיה נוספת המטרידה רבים בשוק, ואשר בה לא עסקתי ברשימה זו - התבטאויות של נושאי משרה ובעלי שליטה ערב פרסומו של תשקיף, וסמכותה של הרשות להטיל סנקציה על התבטאויות כאלו, לרבות דחיית ההנפקה.

אך כאמור, לטעמי, השינוי החשוב יותר הוא באופן שבו הרשות מבטאת את עמדתה. הציניקנים יאמרו, שהשינוי בדרך העבודה של הרשות נובע משורת הזיכויים של נאשמים על-פי חוק ניירות ערך, שהבהירה לאנשיה כי בתי המשפט כבר אינם מאמצים כרובוטים את עמדתם, ולכן נדרשת הרשות לתת ביסוס רציונלי ומשכנע יותר לעמדתה.

אחרים יאמרו, שהשינוי נובע מהתחלופה בסגל הרשות והעומדים בראשה. כך או כך, אם צודק אני שהנייר הזה משקף שינוי אמיתי באופן שבו מנהלת הרשות את ענייניה ואת מגעיה עם הציבור, זהו שינוי מבורך.

* הכותב הוא מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק