הממשלה אישרה בישיבתה הבוקר (א') הצעת חוק להקמת מאגר ממשלתי שיכלול טביעות אצבעות ומידע ביומטרי על אזרחים. על-פי הצעת החוק של שר הפנים, מאיר שטרית, יידרש כל אזרח להצטלם ולתת שתי טביעות וסריקה של פניו למשרד הפנים, שיחזיק ברשותו את מאגר המידע ממנו יונפקו דרכונים ותעודות זהות שעליהן יופיעו טביעות האצבעות.
ההצעה קובעת כי אדם שיסרב לספק למשרד הפנים את האמצעים הביומטריים, צפוי לשנת מאסר והוא לא יהיה זכאי לתעודת זהות או לדרכון.
במשרד הפנים מסבירים כי חקיקת החוק נועדה לצמצם את תופעת זיופי תעודות הזהות והדרכונים הישראלים. מנתוני המשרד עולה כי בשנים 2005-2007 נופקו כ-150 אלף תעודות חדשות בשנה בגין אובדן, גניבה או השחתה של מסמכים.
על-פי הצעת החוק, משרד הפנים יקיים רשות ייעודית מיוחדת בתוך רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, שתפקידה לרכז ולטפל במאגר הנתונים הביומטריים. במשרד אומרים כי המועסקים בה יהיו בעלי הסיווג הביטחוני ביותר. בנוסף, לדבריהם, יהיה המאגר הביומטרי מנותק ממאגר מרשם האוכלוסין הקיים.
מנכ"ל משרד הפנים, אריה בר, ציין כי החלטת הממשלה מהווה אות ירוק להתחלת הליך הנפקת הדרכון הביומטרי הראשון בישראל יאפשר לסיים את תהליך הנפקת תעודת הזהות החכמה שתכלול בתוכה מרכיבים שלא יאפשרו זיוף ובכלל זה נתונים שיאפשרו זיהוי חד ערכי של האנשים "יוסר המכשול לביצוע הנפקת הדרכון".
השר שטרית דחה את הביקורת כי מדובר בפגיעה בפרטיות. לדבריו, החוק נועד דווקא להגן על אזרחי ישראל. "לא ייתכן שבגלל העדר אמצעים טכניים הקיימים במרבית המדינות המערביות, תושבי ישראל יהיו חשופים לגניבת זהותם או מסמכיהם האישיים. לגניבת דרכון או תעודת זהות ישנה משמעות נרחבת והשלכות רבות, כולל ביטחוניות", אמר.
"כיום, זיהוי ביומטרי הוא די נפוץ בעיקר במקומות עבודה, כאשר לצורך זיהוי העובד הוא נדרש לתת טביעת אצבע". ההבדל, כפי שמסביר ל"גלובס" יקי פיפקביץ, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת סינאל מלל פייוויי, העוסקת בזיהוי ביומטרי, הוא שבמקומות העבודה בדרך כלל לא נשמרת טביעת האצבע במאגרים אלא מוטבעת מקודדת והופכת למעין אלגוריתם מוצפן, כך שאי אפשר להשיג אותה לצרכי זיהוי.
מאגר המידע הביומטרי העתידי של משרד הפנים יהיה שונה מכך ויחזיק במאגר את טביעת האצבע של שתי האצבעות המורות. הנקודה היא שכאשר מאגר כזה ייפרץ מי שיחזיק במידע לא ידע רק את הנתונים הדמוגרפיים עלינו אלא גם את הביומטריים.
זאב שטח, מנכ"ל חברת אבטחת המידע קומדע, טוען כי "אם האצבעות והפנים שלי (על כרטיס) התגלגלו לידיו של גנב או פושע, הוא עלול לשים מחר בזירת פשע כלשהי את הנתונים האלה. ואחר כך, איך יכול האזרח להכחיש או להוכיח שלא הוא היה שם?" שואל שטח.
מיכה שפיר, המדען הראשי בחברת Innovia הפועלת בתחום הזיהוי הביומטרי, טוען כי מדובר בצעד הרסני בכל הקשור להגנה על הפרטיות: "ביומטריה שנחשפת אין לה פיצוי. האזרח לא יכול להחליף את הנתונים הביומטריים שלו כשאלו יחשפו על מנת להתגונן".
במדינות רבות, מציין שפיר, אסור לקחת טביעות אצבע מאזרחי המדינה. "בנוסף, שיטת הזיהוי בשדות התעופה היא זיהוי באמצעות גב היד ולא באמצעות טביעות אצבע. אלו סימנים שאתה לא משאיר בכל מקום. למאגר מידע כזה תוכל להיות השפעה על ביטחון המדינה. "מה יקרה אם המאגר ייחשף ובאמצעותו יוכלו לאתר טביעות אצבע של לוחמי צה"ל במדינות אויב? יוכלו לדעת ברמת דיוק גבוהה מאוד מי הלוחם שהיה במדינה", אומר שפיר.
במשרד הפנים מציינים כי יקימו רשות ייעודית מיוחדת בתוך רשות האוכלוסין, שתפקידה לרכז ולטפל במאגר הנתונים הביומטריים, שהמועסקים בה יהיו בעלי הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר ובנוסף אומרים כי המאגר הביומטרי יהיה מנותק ממאגר מרשם האוכלוסין הקיים.