גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ד"ר גד אריוביץ הוא אסטרטג להשקעות בינלאומיות בבית ההשקעות אלטשולר שחם

למשקיע הישראלי, כמו לכל המשקיעים הגלובליים, אין סיבה להחזיק את כל או את רוב רכושו בנכסים פיננסים מקומיים. אזרחי שוויץ והולנד, הנחשבות למדינות הבטוחות בעולם, משקיעים יותר ממחצית מנכסיהם הפיננסים מחוץ למדינתם. כמובן שלמשקיע הישראלי, החי במדינה המסוכנת שבעתיים מהולנד ומשוויץ, אין סיבה לנהוג אחרת.

אחד הסיכונים הגדולים המאיימים על השקעות בינלאומיות הן התנודות הגדולות בשערי החליפין. למשקיע הישראלי, בדומה לעמיתיו בכל העולם, יש בעיה. במקרים רבים שערי החליפין עולים ויורדים בתנודות חדות ובכיוונים לא צפויים. מתחילת השנה, למשל, התחזק השקל באופן בלתי צפוי בקרוב ל-10% כנגד הדולר. בעבר היותר רחוק , לעומת זאת, סבל השקל מפיחותים גדולים.

ייתכן שההשקעה הבינלאומית תניב פירות יפים במטבע מדינת היעד, אבל התחזקות המטבע המקומי יכולה בסופו של דבר לגרום להפסדים. כמובן קיים גם המצב ההפוך, שבו היחלשות המטבע המקומי מביאה לתשואות יותר טובות של ההשקעות בחו"ל.

הטבלה הבאה מציגה את השפעות המטבע על הביצועים של מדדי מניות בארצות שונות מתחילת השנה. בטור ראשון מופיעות התשואות במטבע מקומי ובטור שני התשואות בדולר אמריקאי (ואירו לארה"ב).

הדוגמה הקיצונית ביותר היא ונצואלה. במטבע מקומי משקיעים ונוצווליאנים השיגו תשואה חיובית בשיעור 3.1% מתחילת השנה. בדולרים, זו השקעה גרועה מאד ומשקיעי החוץ הפסידו באותו הזמן כ-34% מכספם במונחים דולרים.

בברזיל המצב הפוך: משקיעים ברזילאים הפסידו 7% מתחילת השנה מכספם במטבע מקומי ואילו משקיעים זרים בבורסה שלה, הרוויחו בתקופה קשה זו של שוק דובי כלל עולמי 4.6% בדולרים.

הדוגמא הישראלית

גם בישראל יש הבדל משמעותי בביצועי מדד המניות מתחילת השנה במטבע המקומי לעומת דולרים אמריקנים. למשל, המשקיע האמריקני הפסיד בישראל כ 9% על מדד המניות של ת"א בעוד שתיק השקעות אמריקני המיצג את המדד של סטנדרד & פור הפסיד באותו זמן כמעט .13%.

המשתנים המשפיעים על שערי החליפין ידועים לנו מתורת הכלכלה, ממחקרים אמפיריים ואפילו ממעקב פשוט אחר ביצועי השקל לאורך זמן.

האינפלציה היחסית, שיעורי הריבית הקצרה בהשוואה למטבעות אחרים, שיעור הצמיחה הכלכלית היחסי, מצב סחר החוץ, בעיקר הישתנות מחירי היצוא כנגד מחירי היבוא, כולם בעלי השפעה חשובה על שערי החליפין.

גם גורמים כמלחמות, יציבות פוליטית, חברתית ואפילו מסורת והיסטוריה של המדינה משפיעים על התנהגות המטבע. למשל, המטבע השוויצי נוטה להיות חזק מהצפוי אם מתחשבים רק בכוחות הכלכליים וזה מפני הניטראליות בינלאומית הידוע של מדינה זו והמסורת הארוכה של יציבות פיננסית, הפוליטית וחברתית.

למרות שאנו מסוגלים, בדרך כלל, להסביר את התנהגות המטבע, בעיקר על פני הטווח הבינוני והארוך, היכולת לנבא את כיוון השינוי במטבעות, בעיתוי הנכון, אם בכלל קיימת, היא מצומצמת למדי.

מה שלא מספרים על ג'ורג' סורוס

נהוג להזכיר לפעמים את הצלחתו האגדית של ג'ורג' סורוס שהרוויח כמיליארד ליש:"ט בספקולציה כנגד הבנק המרכזי של אנגליה. מה, שלא מוזכר באותו הקשר הוא שמאז הפסיד אותו אינטלקטואל שלוש פעמים סכומים גבוהים בספקולציות אחרות של שערי חליפין שלא התפתחו כפי שציפה.

מרבית אנשי המקצוע הנבונים והאחראיים, ובפרט בניהול תיקי השקעות שמרניים ללקוחות מוסדיים ופרטיים, יכולים לקחת לפעמים הגנות, שכמובן עולות בכסף ונוטים בטווח הארוך להקטין תשואות.

הדרך האלטרנטיבית

דרך אלטרנטיבית, שכנראה טובה יותר ברוב המקרים, היא לגוון את תיק ההשקעות הבינלאומי ע"י חשיפה לארצות רבות ושונות, כך מקבל תיק ההשקעות הגנה סבירה מפני התנודות החריפות של מטבעות ספציפיים, וזאת מבלי להוציא כסף על ביטוחי שער יקרים.

בישראל פעילות קרנות גלובליות רבות של אג"ח וגם של מניות, המספקות הגנה ממשית בפני התנודות החזקות של שערי החליפין. לחברת אלטשולר שחם, בדומה לבתי השקעות אחרים, יש קרנות של אג"ח ומניות גלובליים.

מובן שלחשיפה גלובלית גיאוגרפית יש יתרונות בולטים נוספים, מעל ומעבר לנטרול השפעות של תנודות בשערי החליפין.

פיזור השקעות והפחתה של סכנות הטמונות במדינות ספציפיות (ובייחוד מדינה מסוכנת כישראל), חשיפה למשקים שיש בהם תעשיות שאינן מצויות בארץ כמו נורווגיה המשופעת בנפט, אוסטרליה במחצבי עפרות ברזל, פחם, זהב ומינרלים בסיסים אחרים, וייטנאם, אינדונזיה והודו בעלות כוח עבודה זול וכולי.