דר' גד אריוביץ, אסטרטג להשקעות בינלאומיות, בית ההשקעות אלטשולר-שחם
הנתונים שהתפרסמו לאחרונה על הכלכלה האמריקנית מאשרים שהמשק שם מדשדש ונוסע באיטיות בהילוך נמוך, גם אם אמנם טרם גלש להגדרה המקובלת של מיתון.
הצד האפל
החדשות הרעות הן ששיעור האבטלה ביולי עלה ל-5.7%, שהוא הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות. מספר השעות הממוצע לעובד לשבוע גם הוא ירד בחודש האחרון מ- 33.7 ל-.33.6. הנתון העדכני ביותר למחירי הבתים לחודש מאי מצביע על נפילה בשיעור 15% בהשוואה לאותו חודש בשנה שעברה.
המשבר בסקטור הבניה מפחית את הצמיחה הכלכלית באמריקה ב-0.5%. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני ב5% בהשוואה ליוני 2007, וזאת בהשוואה לשיעור אינפלציה נסבל ומקובל על ידי הבנקים המרכזיים בעולם המפותח של 2% ופחות. גם ירידה ברווחיות החברות ומדדי המניות לחודש יולי מוסיפים להרגשה של רבים, שהמשק האמריקני בצרות.
הצד המואר
יש נתונים אחרים שמציירים תמונה הרבה פחות שלילית על הכלכלה האמריקנית: ברבעון השני עלה התמ"ג האמריקני ב-1.9% לאחר 0.9% ברבעון הראשון. צריך לציין שברבעון השני ירד המלאי במידה משמעותית, ואם מנטרלים את השפעת השינוי במלאי בסקטור הפרטי, המשק האמריקני צמח ברבעון האחרון ב-3.9%.
חלק חשוב מהגידול בפעילות הכלכלית בארה"ב נובע מסחר החוץ שמתבטא בגידול ביצוא והקטנת היבוא וזה תרם ברבעון השני לגידול של כ-2% בתמ"ג האמריקני.
עודף דירות ובתים
המשבר בשוק הבניה חמור ויש בשוק מלאי בתים מיד שנייה ובתים חדשים. על מנת לנקות את השוק מעודפי ההיצע, נדרש זמן ומחירים נמוכים יותר, ולכן סביר להניח ששוק המגורים בארה"ב יתאושש לכל המוקדם ב-2009 וגם אין לשלול מועד יותר מאוחר של 2010.
בסך הכול, הדיאגנוזה לכלכלה הריאלית של אמריקה היא של מחלה הניתנת לריפוי. באנלוגיה שלנו זוהי מחלה החמורה משפעת וכנראה בקטגוריה של דלקת ריאות אבל לא שחפת ובוודאי לא סרטן.
היבטים מדאיגים
הצד המדאיג בכלכלה האמריקנית הוא הסקטור הפיננסי. בעוד שמצב הכלכלה הריאלית נמצא תחת מעקב וניתן למדידה הן על ידי סקרים איכותיים והן על ידי סטטיסטיקה רשמית, גם אם האחרון נוטה להתפרסם באחור, מצבו של הסקטור הפיננסי הרבה פחות ברור.
כתוצאה מחשיפה גדולה לסקטור הנדל"ן המדמם והירידה בפעילות הכלכלית נפגעו מאד מוסדות פיננסים שלהם מינוף מימון גבוה. ומאז אוגוסט בשנה שעברה "התפשטה האש" כמעט לכל הסקטור הפיננסי אבל הלהבה החזקה ביותר והמסוכנת ביותר פוגעת במוסדות הפיננסים המעורבים מאד במימון הנדל"ן וסחר במשכנתאות.
לפני כשנה הוערכו הפסדי הסאב פריים ב-200 מיליארד דולר, בתחילת השנה הנוכחית ב-400 מיליארד וכיום מוערכים סך כל ההפסדים והמחיקות ב-600 מיליארד, ויש כבר הערכות פסימיות שמרקיעות ל-1.2 טריליון דולר.
רשימת הבנקים והמוסדות הפיננסים "המדממים עסקית" כתוצאה ממשבר זה, ארוכה וכוללת את המוסדות שעד לפני שנה נשאו את המוניטין והדירוג הגבוה ביותר שנתן לארגונים עסקיים: סיטי בנק, בנק אוף אמריקה, מורגן סטנלי צס, יו בי ס, קרדיט סויס, דויטשה בנק, מריל לינץ, לימן ברזר ועוד רשימה ארוכה ביותר של 'האצולה' הפיננסית העולמית, שאיבדו במשבר זה כסף, דרוג ומוניטין באופן משמעותי.
אירועים שחיזקו את ההבחנה
בחודש יולי היו כמה מאורעות מיוחדים בסקטור הפיננסי בארה"ב המחזקים את הדעה שהמשבר עדיין בעיצומו. היתה לנו בחודש זה התקפה (RUN ON THE BANK) על בנק בקליפורניה מלקוחות הבנק שמשכו 1.3 מיליארד דולר בתקופה קצרה - תוך 11 יום, עד כדי כך שביטוח הבנקים הממשלתי (FDIC) נאלץ להתערב ולהשתלט על בנק אינדימק (סימול: IDMC.PK), כדי להרגיע את החוסכים.
חשוב לאין ערוך, מכל בעיות הנזילות ופשיטות הרגל של בנקים מסחריים, הוא המשבר שפקד לאחרונה את שני עמודי הטווח של הסקטור הפיננסי בארה"ב. פאני מיי ופרדי מק , שמשרד האוצר האמריקני נרתם לעזרתם והכריז שיבקש אישור מהקונגרס לתמוך באופן ישיר בשני המוסדות ולקנות, אם יהיה צורך, חלק מהמניות שלהם.
מפרה את האיזון בין סיכון לתשואה
ההתערבות הממשלתית שבה נוקטת הממשלה האמריקנית מעוותת את היחס הרגיש בין סיכון לתשואה. בנקאים, משקיעים והציבור עלולים להניח שהממשלה תציל מדי פעם מוסדות פיננסים, בעיקר את הגדולים שבהם ולכן אפשר ניתן לנקוט פחות זהירות בהערכת הסיכון בפעולתם העסקית.
גם המוסדות הפיננסים עצמם ייקחו סיכונים יותר גדולים ויאמצו הערכות חסר לסיכוני השוק.
התערבות הממשלה במהלכי הצלה מורידה את עלויות ההון למוסדות פיננסיים, וזאת אגב, על חשבון משלם המיסים.
יש כבר קולות השואלים האם ההתחייבויות הגדולות שהממשלה האמריקנית נוטלת על עצמה, אינן חותרות תחת דרוג האג"ח הממשלתי, שעד כה נחשב לחסר סיכון לחלוטין. שווקים נוטים לתמחר מייד סיכון, ועלית התשואה של אג"ח ממשלתי אמריקני ואפילו במספר נקודות מצומצם יכול לגבות מחיר משמעותי מאד בסכום הסופי.