גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החיזור אחרי הכסף הגדול בענף הקמעונאות הפיננסית

סקירה מיוחדת של גלובס מחקרים בשיתוף קסלמן וקסלמן, PwC ישראל, בחנה את המגמות העיקריות בתחום הקמעונאות הפיננסית להורדת הסקירה המלאה

אחד הפרדוקסים הגדולים המלווים את תהליכי הרפורמות של השווקים הפיננסיים בישראל - בין אם מדובר ביישום המלצות ועדת בכר ובין אם ביישום הרפורמה בפנסיה - הוא העובדה שהצרכן הבודד לא נהנה עד כה מפירות התחרות הגוברת. במילים אחרות, הרפורמות טרם תורגמו לעלויות נמוכות יותר עבור הצרכנים הפרטיים, כך שמשקי הבית לא נהנו מהיתרונות הפוטנציאליים הטמונים בשינויים המבניים בשווקים הפיננסיים.
יתר על כן, כפי שהוכיחה פרשת העמלות הבנקאיות, מנגנון השוק בישראל לכשעצמו עדיין לא הצליח להביא להורדת מחירים ולהגברת היעילות בתחום הקמעונאות הפיננסית, והיה צורך בהתערבות ממשלתית כדי להבטיח את האינטרס של הצרכן הבודד. מצב עניינים זה יצר את הצורך בסדרת שינויים נוספת, הפעם מתוך כוונה להביא להגברת התחרות בשוק השירותים הפיננסיים למשקי בית. השינויים, אם כן, הינם חלק מסדר יומה של ועדת אריאב, אשר אמורה לעצב את הגל הבא של שינויים מבניים בשוקי ההון והכסף.

הסקירה מגלה, כי מהלכים יזומים של מערכת ההסדרה, בשילוב מגמות מסתמנות בתוך המגזר העסקי עצמו, יביאו לגל של שינויים גם בתחום הקמעונאות הפיננסית. כדי לבחון שינויים אלה, מתרכזת הסקירה החדשה בשלושה תחומים עיקריים:

**התפתחות שוק האשראי הצרכני

**צמיחת שוק הקרנות הכספיות

**פיתוח ערוצי הפצה חדשים של מכשירים ושירותים פיננסיים

באמצעות שלוש זוויות אלה מבקשת סקירת עומק זו לבחון את עתיד היחסים בין הלקוח לבין המערכת הבנקאית, ובין אותו לקוח לבין השחקנים החוץ בנקאיים. ברקע הסקירה, יש לזכור כמובן את כוח השוק העצום שבידי הבנקים ברוב רובם של המקטעים בשוק הקמעונאי, ואת רצונה של מערכת ההסדרה להביא לתחרות מוגברת.

חשבון הבנק משנה פניו

כאמור, במהלך 2007 על רקע הוויכוח בנוגע לעמלות הבנקים, ולאחר שהתברר כי דמי הניהול שנגבים מלקוחות פרטיים עבור ניהול נכסים עולים, ולא יורדים, החלו ראשי גופי ההסדרה לבחון צעדים שיביאו את פירות הרפורמות הפיננסיות לחיק הלקוחות הפרטיים. התוצאה הייתה סדרת מהלכים שכבר נמצאים בביצוע - השקת קרנות כספיות, הקמת מערכות שיווק מקוונות לקרנות נאמנות, אישור להקמת מיזמים חדשים בתחום כרטיסי אשראי, וכן מהלכים שנמצאים בקנה התכנון, כגון הנהגת קרנות כספיות לתשלומים, הנהגת ערוצי הפצה חוץ בנקאיים ורפורמה בסליקה בכרטיסי אשראי. מכלול השינויים, אלה שכבר בוצעו ואלה המוצעים, נועד לאפשר למתחרים חדשים להיכנס לשוק, לעמוד בתחרות מול מערכת הבנקאות ולהעניק לצרכנים פרטיים את האפשרות לעבור מספק לספק בקלות יחסית.

ברקע ההתהוות של מגמות אלה, מניע אותן החזון שהולך ומתגבש במערכת ההסדרה - הפיקוח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, רשות ניירות ערך והממונה על ההגבלים העסקיים - לגבי טיב היחסים בין הלקוח והבנק. על פי חזון זה, חשבון הבנק של כל לקוח לא יהיה בעתיד כלי שקושר אותו לבנק באופן מוחלט, אלא יהפוך להיות פלטפורמה אותה יוכל בעל החשבון לנצל כדי לקבל שירותי אשראי או לבצע השקעות, מחוץ לבנק עצמו. המשמעות היא, שחשבון הבנק של הלקוח יהיה פלטפורמה אשר תאפשר לו ליהנות משירותים פיננסיים מגורמים חוץ-בנקאיים. חשבון הבנק ישמש לביצוע תשלומים שונים ולזיהוי הלקוח, והוא יהיה, באופן פרדוקסלי משהו, כלי חשוב באסטרטגיה של הגברת התחרות מול הבנקים. הדגש ששמים גורמי ההסדרה על המרכזיות של חשבון הבנק, נובע מחשיבותו בניטור זרמי כסף ובמאמצים למנוע הלבנת הון בישראל.

מהלכי מערכת ההסדרה בשנים האחרונות שנועדו להביא לשינויים בתחומים כמו קרנות נאמנות או שוק החיסכון ארוך הטווח, עוררו שורה של תהליכים עסקיים מצד תאגידי ביטוח ומשקיעים מוסדיים, עם השלכות ישירות גם לתחום הקמעונאות הפיננסית. מדובר בעיקר בכניסה איטית לתחום האשראי הצרכני ובחינת דרכים להיכנס לשוק זה, וגם בכניסה של חברות המנהלות קרנות נאמנות לשוק הקרנות הכספיות, החל מינואר השנה.

האשראי הצרכני בחיתוליו

בהקשר זה, יש לשאול האם ההתפתחויות שתוארו לעיל יביאו לעלייה בהיקפי האשראי הצרכני בישראל ולהוזלתו. אם משווים את המשק הישראלי למשקים מפותחים אחרים, מגלים כי במשק המקומי ישנו היקף נמוך יחסית של אשראי צרכני, וכי משק הבית הטיפוסי בישראל אינו נוהג למנף את הכנסתו השוטפת לשם קבלת אשראי. אמנם בארה"ב ובמדינות אחרות תחום האשראי עובר בימים אלה משבר של ממש, אך גם לאחר שזה יחלוף, וגם אם היקף האשראי הצרכני יהיה נמוך מזה שב-2007, סביר להניח כי כלים שונים שנועדו למנף הכנסה שוטפת ימשיכו להניע את התחום הקמעונאי בשווקים אלה.

שאלות אלה מעניינות בעיקר בגלל הרקע המאקרו כלכלי הנוח יחסית לצמיחה מהירה יותר של היקף האשראי הצרכני בישראל. אשראי זה גדל אמנם בשנים האחרונות, אבל קצב הגידול עדיין נמוך בהשוואה למתרחש בחו"ל גם בשנים "נורמליות", וזאת למרות הירידה באינפלציה ובריביות הריאליות והעלייה בחיסכון של הממשלה. למעשה, ניתן לזהות מספר גורמים מסבירים להיקף הנמוך של אשראי צרכני בישראל. בראשם, התלות הגדולה של הלקוח הפרטי באשראי בנקאי, בהיעדר תשתית משפטית נאותה, ובמיוחד בהיעדר חוק שירותי נתוני אשראי עד ל-2004, וקיומו של חוק עם ליקויים לא מעטים מאותה שנה.

חוק שירותי נתוני אשראי במתכונתו הנוכחית אינו מעודד צרכנים לעשות שימוש בהיסטוריה חיובית שצברו בנוגע להחזרי הלוואות, ועל כן לא ברור אם רמת האשראי המוענקת לצרכנים המקומיים היא אופטימלית. בהקשר זה חייבים לשאול, האם חלק מהאוכלוסייה סובלת מתופעה של גישה חסומה למקורות אשראי, אשר מגבילה מאוד את יכולתם לגשר בין צריכה בהווה לבין הכנסה בעתיד.

פיתרון לסוגיית ה"צרכן החסום" ניתן למצוא במגמות עסקיות אשר כבר מסתמנות, ויביאו בשנים הקרובות לפיתוח האשראי החוץ בנקאי, בעיקר בתחום כרטיסי האשראי המציעים אשראי מתגלגל (Revolving). יחד עם זאת, לגבי הרוב המכריע של אזרחי ישראל, האשראי הבנקאי ימשיך להיות המקור העיקרי של מימון שלא ממקורות עצמיים. האשראי החוץ בנקאי יהווה בפועל איום תחרותי על הבנקים, ולגבי חלק ממשקי הבית בישראל הוא אף ישמש חלופה אפשרית.

בדיוק בגלל סיבה זו יש עדיין צורך בצעדי מדיניות מפורשים, אשר בלעדיהם אותו איום תחרותי לא יתפתח. מדובר בתיקונים מהותיים בחוק נתוני שירותי אשראי, בשינויים בהוראות מערכת ההסדרה שתאפשר מימון זמין לפעולות אשראי חוץ בנקאי, ופיתוח שוק תחרותי של אגרות חוב מגובות בהלוואות צרכנים.

נראה שהמאמצים להגברת התחרות התקדמו מהר יותר בצד של ניהול נכסי הלקוחות, בהשוואה לצד האשראי הקמעונאי. אחד הכלים המרכזיים שמערכת ההסדרה מנסה לקדם, כדי להקטין את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בשוק הכסף, הוא הקרנות הכספיות.

הנהגת הקרנות הכספיות מסייעת להגברת התחרות מול המערכת הבנקאית בשתי חזיתות: האשראי לטווח קצר לקונצרנים מחד, וחזית ההשקעות לטווח קצר של משקי בית, מאידך. שתי אלה הן יעדים אסטרטגיים של מערכת ההסדרה בשנים האחרונות. ההנחה היא, שהופעת הקרנות תביא לחדירת מכשירים מתחרים דומים, בין אם פקדונות נושאי ריבית או מכשירים חוץ בנקאיים אחרים, אשר יהיו מבוססים אף הם על סיכון יחסית נמוך ונזילות גבוהה.

אחת התוכניות העתידיות של מערכת ההסדרה, המגלמת בתוכה את התפיסות השונות ביחס לתחרות בתחום הקמעונאות הפיננסית, היא של הנהגת קרנות כספיות מסוג מיוחד בשם 'קרנות כספיות משלמות'. מה שאמור להפוך את הקרנות המשלמות למושכות הוא העובדה שהן יהיו קשורות לכרטיס אשראי, שיהיה למעשה כרטיס לתשלומים נדחים. כך תקום תחרות לא רק לפיקדון לזמן קצוב של לקוחות בבנקים, אלא גם לחשבון העו"ש עצמו.

כלי הפצה עתידיים

הסקירה החדשה דנה גם במערכת ההפצה, אשר אף היא תתפתח בחלקה מחוץ לבנקים. נדונות יוזמות שונות, כמו הנהגת פלטפורמה אינטרנטית לשיווק קרנות נאמנות והפיכת בנק הדואר לגורם מרכזי בהפצה של מכשירי חוב ומכשירים פיננסיים. המסקנה העיקרית היא שמאמצים אלה ודומיהם יתגברו בעתיד, ככל שקובעי המדיניות והמגזר העסקי יחפשו חלופות אפשרויות לשליטת הבנקים גם במערכות הפצה.

בהקשר זה חייבים להדגיש את הפיכתו ההדרגתית של בנק הדואר לכלי מרכזי של הפצת שירותים ומכשירים פיננסיים. הדבר מתאפשר בגלל הפריסה הרחבה של שירותי הדואר בישראל, אך גם בגלל היכולת הטכנולוגית של מערכות תשתית לקשור את ההפצה הזו לחשבון הבנק של הלקוח. יש בכך כדי לרמוז על התפתחויות עתידיות, כאשר גורמים נוספים ינסו גם הם לבנות יכולות בתחום ההפצה. *

להורדת הסקירה המלאה PDF קובץ PDF להורדה

עוד כתבות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"