עשרות מוסדות פיננסיים זרים פועלים היום בישראל, בתחומים שונים ומגוונים, הכוללים בין היתר בנקאות רגילה, בנקאות להשקעות, ניהול נכסים עבור בודדים ומוסדות, חיתום, פעילות בשוק המט"ח, פעילות בחוזים על הריבית השקלית, ברוקראג', משמורת ניירות ערך ועשיית שוק באיגרות חוב ממשלתיות. בכל אחד מתחומים אלה לא מדובר בפעילות זניחה, או לא מהותית. נהפוך הוא, המוסדות הזרים מרכזים בכל תחום נתח משמעותי של השוק, ובכמה מהם, בעיקר בנקאות להשקעות, יש להם עמדה של שליטה.
מחקר חדש של גלובס מחקרים בשיתוף PwC קסלמן וקסלמן אודות הפעילות הזרה בשווקים הפיננסיים הישראליים, ממפה את חדירתם של המוסדות הפיננסיים הזרים למשק הישראלי, ומשרטט תמונה עדכנית על ידי בחינה במסגרת אחת של מכלול פעילות השחקנים הזרים. רק כאשר מעמידים פעילות ליד פעילות, ומקשרים ביניהן, ניתן להעריך בצורה טובה יותר את המשקל העצום, וההשפעה הרבה, שיש לזרים בחיים הכלכליים המקומיים.
מהממצאים עולה, שלמוסדות הזרים ישנה נוכחות מרשימה וחזקה מאוד בישראל, זאת בניגוד להערכת-חסר ביחס לעוצמת הנוכחות שלהם בשוק ההון ובשוק הכסף המקומי. המחקר מוצא עוד, כי כניסת הזרים לישראל עדיין רחוקה ממיצוי, ובתחומי הבנקאות העסקית, ניהול הנכסים והשירותים הפיננסיים הנוכחות הזרה תגבר בשנים הקרובות.
הנוכחות הזרה החזקה הניבה למשק עד כה לא מעט יתרונות, ובראשם גישה לשוק ההון בעולם, במינון גבוה בהרבה מאשר משקלו של המשק הישראלי בכלכלה העולמית. קשה לדמיין את מהפכת ההיי-טק בישראל בלי הנוכחות של בנקים זרים במשק הישראלי. מדובר במגוון שירותים רב, כמו ייעוץ, חיתום או ליווי של הנפקות, ייעוץ במיזוגים ורכישות, או במכירת חברות ישראליות לתאגידים מחו"ל. מצד שני, קשה לראות את ההתרחבות של הנוכחות הזרה ללא צמיחת ענף ההיי-טק המקומי.
תחום נוסף בו הבנקאות הזרה תורמת תרומה של ממש הוא בניהול נכסים, ובהעמדה של כלים שמסייעים למגזר העסקי הישראלי למדוד את הסיכונים של מיזמים.
המחקר, המתבסס על ראיונות עם בכירי המוסדות הזרים בישראל, ועם בכירים בחברות ישראליות, מעלה כמה תנאים אשר יכולים להסביר את כניסתם של מוסדות מחו"ל לשווקים המקומיים. מדובר בארבעה תנאים אשר יכולים להביא לפעילות זרה בשוק מסוים: ראשית, נדרש "מרחב פעולה", או במילים אחרות, שלא תהיה נוכחות דומיננטית של גורמי הבנקאות הישראלית בשוק זה. שנית, נדרשת חקיקה אשר תתאים את התשתית החוקית בשוק למה שמוכר לבנקים זרים. שלישית, נדרשת בנייה של תשתית תפעולית - מסלקות והסדרי מסחר - אשר מוכרים למוסדות הזרים מחו"ל. התנאי האחרון הוא יתרון מובהק של הגוף מחו"ל על פני מתחרים מקומיים.
כאשר בוחנים כל אחד מהתנאים האלה, המחקר חושף תמונה דינמית של חדירת הזרים לשווקים הפיננסיים בישראל. בנקים וגורמים פיננסיים מחו"ל פגשו, פעמים רבות, את הפעילות של חברות ויזמים מישראל במדינות אחרות, והקשרים אשר נוצרו הביאו אותם לישראל. עם הזמן, קשרים אלה התעצמו, והיום ניתן לזהות תאגידים ישראליים גדולים עם מוסדות מסוימים, אשר מלווים אותם בעסקאות שונות, על פני זמן רב.
נכון להיום, פועלים בישראל ארבעה בנקים עם רישיון לפעול בצורה מלאה בישראל - סיטיבנק, HSBC, BNP Paribas וסטייט בנק אוף אינדיה. כל אחד מהם פעיל בתחומים שונים, על פי היתרון היחסי שלהם, וכל אחד מהם מאפשר גישה נוחה לפעילות ישראלית באזור גיאוגרפי אחר בעולם. בנוסף לכך קיימים עשרות גופים נוספים אשר פעילים באמצעות נציגות מקומית, ושניים מהם -UBS ודויטשה בנק - חברים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
תחום בנקאות ההשקעות היה הראשון בו נרשמה פעילות של זרים בישראל - עוד בשנות השישים פעל בישראל גלגול מוקדם של ליהמן ברדרס - וכיום תחום זה נמצא בשליטה של זרים. מדובר לא רק בפעילות של הנפקות בחו"ל, אלא בפעילות מקומית של תאגידים ישראליים, בין אם מדובר בהנפקה או במיזוגים ורכישות. המומחיות של בנקים גלובליים בתחומים ספציפיים אפשרה להם להיות כלי שהקל על ביצוען של עסקאות גדולות. ספק רב אם הארגון מחדש של ענף התקשורת בישראל היה יכול להתבצע בשנים האחרונות ללא הליווי הצמוד והייעוץ של הבנקים הזרים.
הזרים נעדרים מפעילות קמעונאית
על פי המחקר, תחום בנקאות ההשקעות הוא אחד התחומים הבולטים בהם עוד תתרחב הנוכחות הפיננסית הזרה. יחד עם זאת, ספק אם בעתיד הקרוב יחלו בנקים זרים לפעול בקרב משקי הבית בישראל, זאת בגלל היתרונות הגדולים שעדיין יש לבנקאות המקומית בתחום הבנקאות הקמעונאית, בעיקר הפריסה הרחבה שכבר קיימת, אך גם מגוון ואיכות השירותים המוענקים לאוכלוסייה כמעט בכל יישוב בישראל. מבחינה זאת, המחקר מגיע למסקנה שאין לתלות תקוות גדולות בהגדלת התחרות בתחום הקמעונאי באמצעות חדירה של בנקים זרים לשוק זה.
אולם, אין להסיק מתיאור זה שהתחום הקמעונאי כולו לא יהיה נתון בתחרות. אחת השאלות המעניינות, עליה אין תשובה ברורה עדיין, היא עד כמה ירצו בנקים זרים להיכנס לתחום הייעוץ הפיננסי, לפחות במקרה של משקי בית בעלי אמצעים. אם הם יעשו זאת, התמונה הקיימת בתחום הייעוץ וההפצה של מכשירים פיננסיים יכולה להשתנות באופן ניכר, תוך פרק זמן קצר.
מנקודת ראות של המוסדות הזרים, השינויים אשר עוברים על המשק הישראלי מייצרים הזדמנויות עסקיות לא מעטות. מדובר בצמיחה המהירה של המשק הישראלי, בפתיחת השווקים שלו לתחרות מחו"ל, בשילובה של ישראל בתהליך הגלובליזציה וברפורמות הגדולות המיושמות בשנים האחרונות בשוק ההון.
אם בעבר נהגו המוסדות הזרים לרכז את מאמציהם בתחום בנקאות ההשקעות, הרי שבעתיד הקרוב סביר להניח שתהיה הרחבה ניכרת של פעילותם אל עבר ניהול נכסים. רכישתה של קופת הגמל גדיש על ידי קרן פליינפילד האמריקנית, ולאחר מכן שילובה בפסגות אופק - אשר בעצמה נשלטת על ידי קרן יורק - מסמנות את תחילתו של תהליך הכניסה של זרים לשוק ניהול הנכסים.
צריך לציין כי, כבר היום הבנקים הזרים מהווים חלק חשוב משוק ניהול הנכסים, במיוחד באמצעות הקשרים שלהם עם משקיעים מוסדיים ישראליים. חברות ביטוח וקרנות פנסיה משקיעות חלק ממשאביהן בחו"ל או רוכשים מוצרים פיננסיים מנציגיהם של בנקים זרים בישראל. יתר על כן, מוסדות זרים הם אלה שמספקים לבנקים המקומיים את כל אותם מכשירים מובנים אשר משווקים לציבור בישראל, לאחר שהם עוברים חלוקה ליחידות קטנות יותר. אין לשכוח גם את העובדה שבנקים זרים מספקים, כבר עשרות שנים, שירותים של בנקאות פרטית לקבוצה של עשירי ישראל. שירותים אלה התרחבו במהלך השנים האחרונות, ככל שהתרבו מספר האנשים האמידים מאוד במשק הישראלי.
בכל התהליכים האלה, למדיניות הממשלתית ולמהלכיה של הממשלה תהיה חשיבות ניכרת. אין לתאר את תהליך השינוי המבני והגברת התחרות בשווקים בישראל ללא הנוכחות הזרה. הכניסה האפשרית של גופים פיננסיים זרים למשק הישראלי הייתה בין הגורמים אשר עודדו את ממשלות ישראל לבצע רפורמות מבניות. גם לאחר שהייתה נוכחות זרה, היה צורך לבצע שינויים מבניים נוספים, בעלי אופי מיקרו כלכלי, כדי להתאימם למה שמקובל במשקים מתועשים אחרים. התוצאה של כל השינויים האלה, כאשר אנחנו מסתכלים עליהם במכלול אחד, היא שינוי מוחלט, מן המסד אל הטפחות, של שוק ההון והכסף בישראל, תוך התאמתו לכללי המשחק הקיימים בחו"ל. כאמור, הגופים הזרים היו לאחד הזרזים העיקריים של התהליך.
למעשה, בישראל נוטים להתעלם לא פעם מהמשקל המכריע שיש לעיצוב המדיניות הממשלתית על הרצון להתאים מערכות של תקנות וחוקים לאלה בחו"ל. המחקר כולל ניתוח סדרת שינויים בעלי אופי מיקרו כלכלי, אשר תכליתם, במקרים רבים, הייתה להתאים את דרך פעולת השווקים הפיננסיים המקומיים למה שנהוג במדינות אחרות. חלק משינויים אלה היו פועל יוצא מצרכים שנוצרו עם יישומן של רפורמות קודמות, כך שנוצרה דינמיקה של תמורות מבניות. רפורמה יצרה צורך ברפורמה משלימה, שינוי מבני אחד הניח את התשתית לשינוי מבני נוסף, ותהליכים שונים שנערכו במקביל מזינים אחד את השני כדי להעצים את ההשפעה של כל אחד מהם.
לצד הברכה שהביאה למשק, עוררה כניסתם של גופים זרים גם בעיות אשר קובעי המדיניות חייבים להתמודד איתן. הבעיה הקשה ביותר היא חיזוק התופעה של סגמנטציה של שווקים, כאשר הגישה לשירותיהם הייתה חסומה בפני חלק מהאוכלוסייה. לא כל חברה ישראלית יכולה ליהנות משירותי החיתום של בנק זר, ולא כל פרט יכול לקבל שירותים של ניהול נכסים. תופעות של "Cherry Picking" (בחירת מניות בצורה סלקטיבית) ליוו את הכניסה של זרים לישראל. לאמיתו של דבר, לא כל האחריות למצב זה חלה על המוסדות הזרים. היו גם לא מעט חסמים חוקיים בישראל, אשר מנעו את הגישה של אזרחים שונים לשירותים שהם יכלו לספק. הדבר לא מקטין את הבעייתיות שיש בקיומם של מקטעים נפרדים לחברות גדולות או קטנות, או מקטעים שונים של ניהול נכסים לבעלי יכולת ולאנשים בעלי הכנסה בינונית או מטה. "
