בשבועות האחרונים שוב חווה הציבור הישראלי באזז סביב נושא הקרינה, לאחר שהמשרד להגנת הסביבה הנחה את הציבור להרחיק מהראש בזמן השינה מטענים של מכשירי סלולר ומכשירי חשמל אחרים, מחשש לחשיפה מוגזמת לקרינה, ומשרד הבריאות הזהיר מפני השפעות ארוכות טווח של הקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולריים, בעיקר על ילדים.
בהלת הקרינה הצמיחה בשנים האחרונות חברות שונות המתמחות במדידות קרינה, במתן חוות דעת בנושא, ובהצעת פתרונות כאלה ואחרים לבעיות קרינה מקווי מתח גבוה, קווי מתח עליון ושנאים, מכשירי חשמל, או ציוד מחשוב.
באתר המשרד להגנת הסביבה מופיעה רשימה של עשרות מודדים מוסמכים לביצוע בדיקות קרינה. מבדיקת "גלובס" עולה כי עלות בדיקת קרינה, כולל דו"ח חתום והצעות לפתרון הבעיה, היא 500-700 שקל.
לכך יש להוסיף את עלות פתרונות המיגון מפני קרינה, שעלותם עשויה להגיע לאלפי ואף לעשרות אלפי שקלים נוספים.
ככלל, מתחלקת הקרינה לשני סוגים: הסוג הראשון הוא קרינה מייננת הנובעת מחומרים רדיואקטיביים, ממכשירי רנטגן ומאיצים, מגז ראדון טבעי ומחומרים רדיואקטיביים בחומרי בניין. הסוג השני הוא קרינה בלתי מייננת הנובעת מתדרי רדיו, רשת החשמל וגורמים נוספים. רוב הקרינה האופפת אותנו שייכת לסוג השני, אלא שגם כאן ישנה אבחנה בין שלושה סוגי הקרינה: אלקטרומגנטית, רדיו וסלולר.
איציק זאביחי, מנכ"ל חברת המדידה ראד טסט, טוען כי במקרים רבים הבדיקות מצביעות על קרינה הגבוהה מהמומלץ. "לעיתים הציבור כלל לא מודע לרמות הקרינה אליהן הוא נחשף. לא פעם אנשים ביטלו תוכנית לרכישת דירה לאחר שהסתבר שבדירה המיועדת לקנייה ישנה רמת קרינה גבוהה. גם הבנקאים למשכנתאות מסתמכים על תוצאות מדידות קרינה לקביעת ערך הדירה לצורך אישור משכנתא, כשרמת קרינה גבוהה נקבעה כמורידה את ערך הדירה.
זאביחי ממליץ לבדוק את רמת הקרינה בדירות הסמוכות לקווי מתח גבוה ובדירות שמתחתיהן שנאים. כמו כן כדאי לדבריו לבדוק את רמת הקרינה מארון חשמל המשותף לקומה במידה וזה פונה לחדר ילדים הנמצא מעבר לקיר, או לאזורים בבית בהם שוהים זמן ממושך. קרינה מוגברת יכולה להגיע גם מחדר טרנספורמציה, אולם זו הופכת למסוכנת פחות כשהמרחק ממנה עולה על חמישה מטר.
בין הפתרונות: מיסוך, ציפוי וצביעה
לבעיות הקרינה האלקטרומגנטית קיימים כמה פתרונות, וביניהם פנייה לגורם המפעיל את מקור הקרינה, דוגמת חברת החשמל, ולבקש ממנו לפתור את הבעיה, או במקרים קיצוניים למשרד להגנת הסביבה. אלא שמשיחות עם חברות העוסקות בתחום עולה כי לרוב חברת החשמל אינה נוטה לשנות מיקום מתקני חשמל. הפתרונות המוצעים כיום בשוק להתמודדות עם בעיות קרינה אלקטרומגנטית מצומצמים, ועלותם, כאמור, יקרה.
חברת דולב טכנולוגיה והנדסה, לדוגמה, מציעה מיסוך באמצעות חומר המיוצר בטכנולוגית ננו, ומיובא לישראל בלעדית על ידה. עלות החומר: 1,600-3,000 שקל למ"ר.
חברת ד.ג.ש מדידות מציעה פתרונות לחשיפה מוגברת לקרינה דוגמת ציפוי קירות או רצפה בחומרים מיוחדים המפחיתים את רמת הקרינה הנפלטת, מחיר המיגון נגזר מרמת הקרינה ומרמת ההגנה אליה שואפים להגיע. עלות מיגון חלונות באמצעות חומר ציפוי שקוף למחצה, המכיל בתוכו מתכות ומשמש הן להפחתה מרבית של קרינה שמקורה באתרי שידור רדיו/סלולאר והן להפחתה של קרינת השמש. המחיר: 150-300 שקל למ"ר.
אפשרות נוספת למיגון נגד תדרי רדיו/סלולאר היא ציפוי הקירות בצבע אקרילי ייחודי הכולל רכיבים מוליכים ולא רעילים (בעלות של 15-300 שקל למ"ר), או מיגון באמצעות בדים ייחודיים, המכילים חוטי מתכת. הבדים פותחו כמגינים פעילים המסננים קרינה בשיעור משמעותי - של 50%-99% מבדים אלה ניתן ליצור וילונות, שמיכות ובגדים מסנני קרינה. מחירי מיגון כזה משתנים, ומתחילים ממאות שקלים למ"ר בד.
בתחום תדר החשמל מציעה החברה פתרונות דוגמת ציפוי מקור הקרינה בלוחות מחומרים ההודפים או מפחיתים את רמות השדות המגנטיים. מחירם של אלה: 1,800-3,500 שקל למ"ר.
לתכנן נכון את הבית
לדברי ד"ר רונן הראובני, ראש תחום אלקטרומגנטיות בקריה למחקר גרעיני בנחל שורק, קווי מתח של חברת החשמל יוצרים בד"כ שדות אלקטרומגנטיים לא גבוהים במיוחד אך הם מתפרסים על פני שטח גדול יחסית, וכך הסיכון שבחשיפה אליהם גבוה פחות. לדבריו, רוב החשיפות לשדות אלקטרומגנטיים מגיעות דווקא ממכשירים ביתיים כמו שנאי קיר, מקררים, מתנורי אפיה וכו'. אפילו משאבה באקווריום בחדר הילדים פולטת שדות מגנטיים, ובמידה וזו סמוכה לראשו של ילד כשהוא ישן מדובר על שדות שעשויים להיות גבוהים מאוד. גם מקרר המוצב בצידו השני של קיר חדר הילדים, בסמוך למקום בו מוצבת המיטה, יכול להוות מוקד קרינה לא רצוי.
טיפ נוסף: המטענים החשמליים ושנאי הקיר הפשוטים מהסוג המשמש לטלפונים אלחוטיים או שעונים חשמליים הם המקורות החזקים ביותר לשדות (הכוונה ל"שנאי ליבה" הכבדים יותר ומשמיעים זמזום קל). הראובני ממליץ להשתדל להימנע משהיה קבועה במרחק הקטן מכחצי מטר מהשנאי, ומדגיש כי כדי למנוע את יצירת השדות יש לנתק את השנאי מהמתח החשמלי.
הראובני מדגיש כי פעמים רבות אין טעם לבצע בדיקות קרינה בבתים פרטיים, שכן התוצאות שלהן עשויות להכניס את הצרכנים ללחץ מיותר, לא בהכרח מוצדק, שבד"כ אין לו פתרונות מעשיים. במקום זאת כדאי לסדר את הבית מראש בצורה "מתחשבת קרינה", ולהקפיד להימנע משהייה ממושכת בקרבת מכשירים חשמליים ביתיים פשוטים".
תגובות: "פועלים לפי עקרון הזהירות"
חברת חשמל: "מדיניות החברה בכל הקשור לשדות מגנטיים ממתקניה מבוססת על יישום "עקרון הזהירות", שמשמעותו שימוש באמצעים תכנוניים וטכנולוגיים לצורך צמצום רמות השדה המגנטי ממתקני חברת החשמל, למרות שלא הוכח קיום השלכות בריאותיות עקב שהייה ממושכת בשדה מגנטי. צוות בראשות האגף לתכנון, פיתוח וטכנולוגיה ויחידת הרשת הארצית נותן הנחיות תכנוניות, מטמיע אותן ומבצע בקרה בנושא יישום עקרון הזהירות בהקשר להקטנת השדה המגנטי ממתקני החברה. במסגרת זו, הצוות מטפל מול המשרד להגנת הסביבה וגורמים אחרים במטרה לקבל היתרי קרינה למתקני החשמל בהתאם לדרישות החוק. ואכן עד כה התקבלו ההיתרים הדרושים לרשת הקיימת והרוב המכריע של ההיתרים למתקנים החדשים.
"התוכנה שבאמצעותה אנו מחשבים את השדות המגנטיים מקובלת על המשרד להגנת הסביבה, העושה בה שימוש בעצמו. מדידות המעבדה מבוצעות בהתאם לפרוטוקול שפרסם המשרד להגנת הסביבה. עוד נמסר כי החברה אינה מערערת על ממצאי מדידות של גורמים חיצוניים. עם זאת, החברה מתייחסת רק לממצאים שנאספו בהתאם לפרוטוקול שהוזכר לעיל, ואשר יש להם רלוונטיות לשהייה ממושכת של אנשים".
המשרד להגנת הסביבה: "המשרד ממליץ לבדוק לפני כל השכרת דירה או רכישת דירה את רמות הקרינה בה, כפי שנהוג במדינות מתפתחות, לדוגמה, בארה"ב. דובר המשרד ביקש להדגיש כי גופים כמו חברת
"במקרה בו מתגלית חריגה יש לפנות למשרד להגנת הסביבה".
המחקרים טרם הניבו מסקנות חד-משמעיות
האם אותן בדיקות מחויבות המציאות? לא ברור. יש מומחים, דוגמת ד"ר רונן הראובני מהקריה למחקר גרעיני בנחל שורק, הגורסים כי גם כאשר יש מקום לדאגה, הרי שבד"כ הבהלה מוגזמת, וחלק ניכר מהמדידות מיותרות כיוון שבלאו הכי במקרים רבים אין פתרון סביר להפחתת השדות. זאת לאור העמימות הגדולה, וכיוון שבפועל עד כה לא נוסח תקן בינלאומי מחייב בתחום: "רוב המתקנים בישראל עומדים בתקן האגודה הבינ"ל להגנה מקרינה. עיקר הוויכוח בין המומחים נסוב סביב השאלה האם התקן הזה הוא התקן הנכון בריאותית. מחקרים בתחום נערכים כל הזמן, ובכל זאת, ברוב העולם המערבי לא קבעו תקן מחייב חדש. יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שההוכחות שהתקבלו עד כה לנזקים בריאותיים מצטברים אינן חותכות מספיק, והשנייה, שאולי חשובה יותר, היא שבתנאים הנוכחיים יהיה זה כמעט בלתי אפשרי לעמוד בתקנים מחמירים של 2-3 מיליגאוס, ולכן אנחנו ממליצים לחשוב היטב לפני שמחליטים לבצע בדיקות כאלה ולהיכנס ללחץ מיותר.
"30 שנה חוקרים באינטנסיביות את ההשפעה של שדות מגנטיים. חשוב לדעת שמחקרים אפידמיולוגיים מצאו עלייה בשכיחות של סרטן הדם בקרב ילדים שנחשפו לאורך זמן לשדות של 3-4 מיליגאוס, אך מעבר לכך לא נמצאו עד כה תימוכין חד משמעיים לקיומה של בעיה גורפת". לדבריו, המדיניות בישראל דומה למדיניות במדינות רבות בעולם: "האגודה הבינלאומית לחקר הסרטן קבעה שחשיפה ממושכת לקרינה אלקטרומגנטית גבוהה היא "מסרטן אפשרי", אלא שחייבים לראות את התמונה הכוללת ולזכור שאותה אגודה קבעה את אותה הגדרה גם לחשיפה לעופרת, ולשתיית קפה".
הקרינה האלקטרומגנטית אופפת אותנו מכל עבר, אלא שקשה לדעת מתי הצטברותה והחשיפה הממושכת אליה עלולות לגרום לנזק, מכיוון שלשאלה זו אין עדיין תשובה חד משמעית.
המשרד להגנת הסביבה, בהתבסס על עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO), קבע "סף חשיפה בריאותי" לחשיפה קצרת מועד (רמת חשיפה מומלצת לקרינה בזמן קצר). לאחר שארגון הבריאות העולמי בחן את מגוון המחקרים בנושא אפקטים ארוכי טווח בחשיפה לקרינה (כגון מחלות ממאירות), וקבע כי אין משום עדות מספקת לקיומם של אפקטים אלה בבני אדם ו/או מידע מספיק המאפשר קביעת ערכי סף לחשיפת הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי. לפיכך, החליט ארגון הבריאות הבריאות העולמי שלא לתמוך בקביעת ערכי סף מספריים מתחת ל- 1,000 מיליגאוס לגבי חשיפה ארוכת טווח. המשרד להגנת הסביבה אימץ גם המלצה זו.
מאידך, הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעה בשנת 2001 כי חשיפה מתמשכת לשדות מגנטיים ממתקני חשמל היא "גורם אפשרי לסרטן".
רק מדינות מעטות בעולם (וביניהן רוסיה, איטליה ושוויץ) החליטו לקבוע ערכי סף נמוכים מ-1,000 מיליגאוס.