שוק קרנות ההשקעה הפרטית בישראל סוער וגועש, כאשר בשבועיים האחרונים בלבד התבשרנו על שורה של מהלכים שביצעו הקרנות, ואשר מערבים מאות מיליוני דולרים. סקירה חדשה - "משחק פרטי" - מבית גלובס מחקרים בשיתוף PwC קסלמן וקסלמן מנתחת את עולם הפרייבט אקוויטי ואת משולש קשרי הגומלין: קרנות-פירמות-גופים מוסדיים. הסקירה משרטטת תוואי להתפתחות מגזר הקרנות הפרטיות בישראל בשנים הקרובות ותרחישים שונים באשר לרמת ההקצאה המוסדית לאפיק.
סכום מצרפי של כ-11.5 מיליארד שקל מתיק הנכסים של הגופים המוסדיים בישראל מושקעים באפיק הפרייבט אקוויטי. נכון למאי 2008, מדובר ב-5.5 מיליארד שקל של חברות הביטוח, 4 מיליארד שקל של קופות הגמל וכ-2 מיליארד שקל של קרנות הפנסיה. תחת מתווה "אופטימי", המוצג בסקירה, אפשר שהסכום יגיע ללא פחות מ-40 מיליארד שקל באמצע העשור הבא.
בעיצומה של תקופה בה הבורסה אינה מאירה פנים ללא מעט חברות המבקשות לגייס באקוויטי או בחוב, חשוב לציין, שבדומה לגיוסים בבורסה גם בעסקאות הגיוס, ההשתלטות והמימון באמצעות הקרנות הפרטיות שותף ציבור החוסכים בישראל, בעקיפין, באמצעות הגופים המוסדיים. נשאלת השאלה כמה אנו, העמיתים והחוסכים, מכירים את פעילותן הנחבאת לפעמים מהעין של הקרנות.
בסקירה נידונה השאלה - האם הקרנות הן המקור המיוחל לייצור התשואה העודפת אחריה תרים כל גופי החיסכון לטווח ארוך? זאת על רקע העובדה שהתשואה השנתית הממוצעת לה ניתן לצפות מהשקעה בקרנות, על סמך הניסיון ב-30 השנים האחרונות, היא 15%-20%. מדובר בתשואה עודפת על פני השקעה באפיק המנייתי, באפיק האג"חי ובוודאי בהשוואה לאפיק של אג"ח מדינה. מצד שני, מדובר באפיק "מסוכן" יותר, עם עלויות ניהול לא מבוטלות.
נראה, כי לתעשיית ה-PE תהיה בשנים הקרובות השפעה עמוקה על המשק המקומי, ובעיקר על שוק ההון ומבנה המגזר העסקי. ניתן, לשם המחשה, להתבונן בשינוי אשר חוללה תעשיית ההון סיכון, אחות לתעשיית קרנות הרכישה, במגזר הטכנולוגיה, ולא בו בלבד, בכדי להבין את גודל פוטנציאל השינוי.
הטענה המרכזית של סקירה זו היא, שהפעילות של קרנות השקעה, בעיקר קרנות רכישה, עומדת להתגבר בצורה ניכרת בתקופה הקרובה. מדובר בדרך בה שורה ארוכה של חברות בינוניות - לא טבע ולא כי"ל - רובן בבעלות משפחתית או קיבוצית, יעלו על רדאר ההשקעות של הקרנות, בין אם הן ישראליות ובין אם זרות, וימצאו מבחינתן מקור לא אכזב למימון.
