נמרוד קמר הוא כתב מגזין "פירמה" וכיהן בעבר כחבר הנהלת איגוד במאי הקולנוע
איך קורה שחברה אשר הביאה את הסרטים הדוקומנטריים המצליחים בעשור האחרון כמו "ילדי השמש" ו"סובנירים" ורבים אחרים, נכנעת ללחצים ולאיומים של האחים עופר. לאור יום ולבסוף ללא היסוסים גנזה יס סרט שאותו הזמינה ועליו עמל הבמאי והעיתונאי מיקי רוזנטל, וזאת בשל איום בתביעות, מצד האחים עופר, שבהם עוסק הסרט.
מעניין כיצד יסביר מנהל הפקות המקור של יס, גיורא יהלום, את ההחלטה האומללה ואיך יצדיק אותה יונה ויזנטל מנהל התוכניות. האם היתה זו הוראה ישירה של המנכ"ל רון אילון? האם בעלי המניות קיבלו את גזר הדין מעורכי הדין של עופר בפרלמנט יום שישי כדוגמת הפרלמנט של אולמרט ודנקנר או ברק וחבריו, במסעדת רפאל? מחברת יס נמסר שהסרט לא שודר, בשל אי הסכמה עם רוזנטל לגבי התכנים והם סירבו לפרט מה היו אותן "אי הסכמות". כמו כן, נמסר שאמנם הגיע פנייה לביטול השידור מעורכי הדין של האחים עופר, אך הדבר קרה אחרי שהתקבלה ההחלטה שלא לשדר.
זה הרגע להיזכר בגעגוע בתקרית אילנה דיין ומוזי ורטהיים, הבעלים של שידורי קשת. במקרה ההוא קיבל מוזי מחברו נוחי דנקנר בעלי "ישראייר" בקשה לבטל את התחקיר של דיין על החברה. דיין נעמדה על הרגליים האחוריות, התעקשה להביאו לצופים, ועשתה זאת חרף כל האיומים בתביעות דיבה.
מקרה דומה קרה לסרט "שביתה" של הבמאי והצלם אסף סודרי, שניסו לעכב את שידורו בערוץ 1, אך לא צלחו. ובכן, לראשונה אנו עדים לתוצאות שילוב הכוחות בין הון ותקשורת ולתנובתו - פירות ביאושים. כן, אם אתם שואלים, הסרט לא ישודר.
אמנם מדובר בכסף פרטי של חברת בשליטה פרטית, אך אי אפשר להתעלם מהמחויבות שלה כלפי המחוקק וכלפי הציבור: זכיינים מקבלים תמורת הפקה של תוכנית מסוגה עלית (ז'אנר איכותי של הפקות כמו סרטו של רוזנטל) - הקלות גדולות ביותר שמשמעותן היא - כסף, עוד כסף. וזה כסף ציבורי, שלכם ושלי.
מה שקרה כאן הוא מקרה מבחן המלמד שעלינו להשתלט סופית על המימון ציבורי ולקבוע בחוק את החופש האמנותי, כדי שיהיה חופש מלא. כמובן שתמיד אפשר להחליט שהאינטרסים הפרטיים צריכים להכריע, וצריך לבטל את התמיכה הציבורית כליל.
איפה אפשר לצפות בסרט העוסק באחים עופר?
לסרט נגד האחים עופר מראש אין סיכוי להיות מוצג בערוץ 2. רשת שייכת, בין היתר, לאחים עופר וערוץ 2 לא העז אפילו לדגדג אותם עד כה. כולם מפחדים מהפעלת יכולותיהם המשפטיות של האחים. רוזנטל פנה לערוצים אחרים, אך לא קיבל מענה.
הערכה גדולה שמורה לחברת יס על כך שהחזיקה מעמד מול משפחת עופר ותמכה בסרט של רוזנטל במשך ארבע שנות הכנתו והשלימה את חלקה התקציבי בהפקה. אך מה כל זה שווה אם בסופו של יום, יס מרימה ידיים, ומסירה מסדר יומה ומלוח השידורים את הפרויקט כולו, על כל גילוייו.
רוזנטל הכין סרט שאינו מסע אישי או דיוקן עצמי, כמו רבים מסרטי הדוקומנטריים שנעשו כאן. הוא צילם, חקר וערך תחקיר עיתונאי במלוא מובן המילה, סרט דוקומנטרי שהוא עבודת שטח נטו, ז'אנר שלא קיים כמעט בארץ - והוא מהות הז'אנר - כזה שיכול לשנות את המצב המציאות ולא רק לתארם.
הוא יוכל לשנות מציאות, רק אם יתנו לו להופיע בגרסתו המלאה, על מסקנותיו המרות לגבי ותרנות המדינה, וכניעתה לכוחה האדיר של משפחת עופר.