הריב המתוקשר בין משרד האוצר למשרד התקשורת סביב חוק ההסדרים כבר מוצה ברובו ואפשר לומר שאנו חווים את סופו, כשכל מה שנשאר הוא עקיצות הדדיות. הפעם, ובניגוד לשנים קודמות בהן משרד התקשורת גרר רגליים בביצוע רפורמות, קשה שלא להסכים עם משרד התקשורת והמאבק שהוא מנהל נגד משרד האוצר בנושאים שאותם מוביל שר התקשורת, אריאל אטיאס, ושהאוצר היה שותף להם.
לצורך ההמחשה, נציגי האוצר ישבו בוועדת גרונאו וחתמו על ההמלצות - אותן המלצות שאטיאס מוביל ועובד עליהם היום. אז נכון, אנחנו יודעים שלא תמיד המשרד מסוגל גם להוציא לפועל את מה שהוא החליט, אבל אם הצוות במשרד התקשורת לא מסוגל לספק את הסחורה, אז החלטת ממשלה בחוק ההסדרים תוכל? בשוק התקשורת לפחות רובנו יודעים שהחלטות רבות מספור שהתקבלו בחוק ההסדרים לא בוצעו, אז מדוע המשחק הזה נחוץ?
ובכל זאת, הפעם, בנקודה אחת חשובה, האוצר יוזם ונוגע בנקודה כואבת במיוחד שאינה מטופלת שנים במשרד התקשורת - פתיחת שוק יבוא הטלפונים הסלולרים. הנקודה כואבת, משום שמדובר בכישלון צורב של המדינה להוביל רפורמה בנושא, אחרי שנים רבות של ניסיונות עקרים.
בלי להיכנס לפרטי הרפורמות אותן היו ניסיונות להעביר, נאמר שבשלוש השנים האחרונות מונחת עבודה של יועץ חיצוני ששכר משרד התקשורת ואשר המליץ על מודל מסודר של פתיחת השוק ליבוא חופשי. אלא שבאופן מפתיע, דווקא מנכ"ל משרד התקשורת סבור שהרפורמה שמוצעת אינה מספיק טובה ודורש להכניס בה שינויים לטובת פתיחת השוק בצורה הרבה יותר רצינית. דווקא כעת, כאשר המנכ"ל מרדכי מרדכי נמצא בישורת האחרונה להוצאת הרפורמה, מתייאש משרד האוצר ומנסה לכפות אותה דרך חוק ההסדרים.
למה הנושא חשוב? מחזור המכירות בשוק מכשירי הקצה בתחום הסלולר נאמד במיליארד שקל בשנה, ומרבית המכשירים היום בישראל נמכרים על ידי החברות הסלולריות.
אחד מהחסמים לייבוא ולמכירה של מכשירים באופן עצמאי נפרד מחברות הסלולר הוא העובדה שעל מנת לקבל אישור סוג ממשרד התקשורת לייבוא ולהפצת המכשירים בישראל, צריך לקבל אישור מקדים מחברות הסלולר לפיו המכשיר מותאם לרשת התקשורת של החברה.
בהתאם לכך, הן בישראל והן בעולם נקבע כי מכשירים בעלי תו תקן בינלאומי מקובל יקבלו אישור ליבוא ולהפצת המכשירים ללא צורך בבדיקות נוספות של מכשירי הקצה.
מעבר לכך, בהתאם להסכמי נדידה בין חברות הסלולר השונות, מכשירי קצה המובאים לישראל באופן פרטי על ידי אזרחים זרים עושים שימוש באופן אוטומטי ברשתות הקיימות של חברות הסלולר המקומיות, וזאת ללא צורך באישורים מיוחדים של חברות הסלולר או גורמים אחרים. לאור זאת, מציע האוצר ששר התקשורת יפעיל את סמכותו כך שיינתן פטור מאישור סוג למכשירי קצה סלולריים אשר עומדים בדרישות הרשויות האירופיות בתחום זה, כפי שמקובל בכל מדינות העולם.
והיכן עומדות חברות הסלולר? הן מצידן מעוניינות ליישם את הרפורמה עליה המליץ משרד התקשורת ושאותה עדיין לא קיבל מרדכי. אלא שהן סבורות שמדובר ברפורמה הישנה ולא החדשה שאמורה להיות יותר מרחיקת לכת ולפתוח את השוק באמת.
בעיקר חוששות החברות מיבוא זול של מכשירים מסין שלא עומדים בתקנים (שגם האוצר, אגב, לא הגדיר מהם) ומזהירות מפני נפילות ברשתות. החברות אומרות: אם אנחנו מחויבות לתקני איכות מחמירים ברשתות, ואנחנו עומדים בהם, איך מצפים מאיתנו לשמור על אותה רמת איכות כאשר מאפשרים לכל אחד להכניס אפילו מכשירים עם סוללות לא בטוחות? באירופה ובכל שאר חלקי העולם, שיטת השוק הפתוח, הסיטונאי, עובדת, ושם הרשתות לא קורסות. מדוע שדווקא אצלנו יהיו בעיות?
לא לשידור חוזר של גרונאו
בשבוע שעבר, כאשר השר אטיאס קיבל את המלצות ועדת גרונאו ואימץ את מסקנות הדו"ח בשינויים, לא היה ברור הסטטוס: האם הוא קיבל את כל ההמלצות, או שרק את התיקונים. בסופו של דבר התברר שאטיאס אכן אימץ את כל מסקנות הדו"ח, אבל הדגש במסיבת העיתונאים היה על התיקונים שהוא הכניס. כל יתר ההמלצות לגבי השירות האוניברסלי, הסוגיות הצרכניות, ונושא תגבור האכיפה, נדחקו לשוליים.
הסיבה נעוצה בכך שאטיאס לא רצה להתעמק בנושאים הנוספים כיוון שידע מראש שהתעסקות איתם תביא לכך שהוא לא יבוא על סיפוקו, ואולי יתאכזב, כפי שאמר במספר אירועים לגבי התוצאות שהביאה הוועדה לאחר למעלה משנה של עבודה.
לכן, העדיף להתמקד ולהדגיש את הדברים שאותם תיקן והם החשובים יותר בעיניו. תרשו לנו להמר: אם אטיאס היה צריך לקבל את ההחלטה מחדש על הקמת הוועדה, ספק אם היא הייתה קמה. ואם כן, זה לא היה באותה המתכונת ולא עם אותם חברים.