אייבי נתן גיבור מקומי ומה השאיר לנו?
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, שר שלמה ארצי, ואני מניח כי התכוון לאייבי נתן פעיל השלום הישראלי שקנה את פרסומו ב-1966, עת טס למצריים במטוסו הפרטי ובאמתחתו עצומה לשלום אותה ביקש למסור לנשיא מצריים עבד אל נאצר. אייבי גורש בחזרה לישראל ובישראל נעצר אמנם על ידי השלטונות, אך נהפך לאישיות ידועה בעולם.
המעניין הוא כי אז, בשנות השישים, על־אף שכלי התקשורת הממסדיים בישראל מתחו ביקורת על פעולותיו, בציבור היא קנתה אהדה מסוימת. כיום, פעילי זכויות מקבלים אהדה בתקשורת אבל בציבור הרבה פחות. מה קרה לחברה הישראלית? ומה גורלה של מורשתו של אייבי נתן?
פעילי השלום שבעים
נדמה כי מרבית פעילי זכויות האדם שבעים היום. בשונה מאייבי נתן הם בוחרים לפעול בדרך הקלה, הדרך המהירה. דרך שתאפשר להם גם להתפרנס, ואפילו בכבוד, מפעילותם. האמת אין רע בזה אבל לאורך זמן הפעילות הופכת להיות קצרת טווח כזו שאינה יוצאת נגד הממסד אלא משתפת איתו פעולה. יש שיכנו זאת 'לוחמים צרים' למען זכויות אדם כדברי הפרופ' רות גביזון ויש שיכנו זאת 'משתפים' של ממסד שמשתמש בפעילי הזכויות כעלה תאנה לקידום העוולות שהוא יוצר.
אייבי נתן היה לוחם אמיתי, לוחם שמוכן לשאת בכל העלויות של הפעילות שלו. אמת, גם הוא כמו רבים מאיתנו פעל על הגבול האפור - תרצו לומר הסמי חוקי - כדי לקדם את הרעיונות שלו.
פורע חוק
אייבי נתן, יחד עם אנשי גוש אמונים, גיבשו את הגישה לפיה בישראל 'דרך המלך' היא המלצה בלבד וכי כדי לקדם את הרצונות שלנו עלינו אזרחי ישראל המקופחים לפעול לבדנו בצורה בלתי חוקית. הפעילות של אייבי נתן פגעה בטווח הארוך בביסוס נורמות אמיתיות של זכויות אדם. אבל כלום אפשר אחרת - ברומא תנהג כמו רומאי, ובישראל - כמו נורבגי?
אייבי נתן, כמו רבים מפעילי זכויות האדם כיום, הבין כי שבלא תקשורת לא ניתן לקדם מסרים הומאניים. במדינה רבת שסעים המצויה באי יציבות פוליטית בטחונית וכלכלית הציבור לא ממש מתעניין בערכים נאורים אלא ב"לגמור את החודש".
שוטף מוח
שטיפת המוח צריכה להיות מסיבית ויומיומית. כבר ב-1973 רכש אייבי נתן אונייה, וקרא לה "ספינת השלום" והחל לשדר מן האונייה, שעגנה מול תל אביב, מחוץ לתחומי המים הטריטוריאלים של מדינת ישראל, מוזיקה ושידורי רדיו הקוראים לשלום.
תחנת הרדיו נקראה "קול השלום" והייתה תחנת הרדיו הפיראטית הראשונה בישראל. הבעיה היא שעד היום היא משמשת נימוק להכשרתם החוקית של שידורים פיראטיים על רקע אידאולוגי, בעיקר של ערוצים דתיים. ואלה רבים יותר מערוצי השלום.
אייבי נתן עוד הרבה לפני יוסי ביילין והסכם אוסלו נפגש עם אנשי אש"ף. פגישותיו האסורות הובילו למעצרו ולחקיקת חוק נגד מפגשים אלו. כיום פעילי הזכויות נפגשים באופן לגיטימי בתמיכת הממשל ומנהלים מדיניות כפולה ומזגזגת. את הפגישות האלה למדו גם ערביי ישראל שנציגיהם החלו להיפגש עם נציגי מדינות ערב למגינת ליבם של פעילי זכויות שלא מבינים איך ערביי ישראל לאחר כל מה שהשקיעו בהם פונים להם עורף ונועצים להם סכין בגב.
המורשת
האם מורשתו של אייבי נתן היא פעילות בלתי לגלית, לחימה ללא חת, טקטיקות של תקשורת ושטיפת מוח ומוכנות לשאת במחירים כואבים בגין פעילויות אלה. לא נשמע טוב? כל אלה חסרים היום לפעילי הזכויות שיונקים את חלב הממסד עד בלי די.
לוחמים צרים אמרנו? הגיעה העת להרחיב את הטריטוריות.
הכותב הוא דוקטור לממשל וחברה במכללה האקדמית של תל אביב יפו