כמו אנטון צ'כוב הרוסי, אקסל מונטה השבדי ושאול טשרניחובסקי הישראלי, גם ארתור שניצלר האוסטרי היה רופא וסופר. שניצלר (1862=1931) שהיה חברו של זיגמונד פרויד, טיפל בתהליכים נפשיים של גיבורי ספריו ומחזותיו.
הוא עסק רבות בוינה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, בבורגנות המנוונת והמשועממת המחפשת לעצמה ריגושים. קצינים, רופאים ונשים יפות וסוערות מככבים ביצירותיו. הוא עצמו למד רפואה (כמו אביו) כדי שיוכל להתפרנס בכבוד, אבל הספרות היתה אהבת חייו. סיפוריו ומחזותיו הממו את קהל קוראי הגרמנית של זמנו, מפני שהיה בהם עיסוק ישיר ונועז מאוד בסקס, בתאוות מיניות ואף ב(מה שנתפס אז כ) סטיות.
128 העמודים של הנובלה המפורסמת "סיפור חלום" Traumnovelle הודפסו ב-1926 ועד היום נחשבת היצירה לאחת מיצירות הספרות הפסיכולוגיות החשובות של המאה ה-20. גיבורי הנובלה הם בני הזוג פרידולין ואלברטינה, זוג וינאי אמיד והורים לילדה, שמשבר פתאומי מטריד את נישואיהם השלווים בעקבות בילוי בנשף מסיכות. הבילוי מביא אותם לעיסוק קדחתני בדחפיהם המיניים המודחקים, ובפנטזיות מיניות לא ממומשות. פרידולין, הרופא הצעיר, עורך מסע פנימי ומחפש משמעות ומנוח לתאוותו.
שניצלר נפטר לפני מלחמת העולם השנייה ולא נרצח בידי הנאצים כסופרים יהודים אחרים בני התקופה (דויד פוגל, ברונו שולץ). בין ספריו שתורגמו לעברית נמצאים "המעגל", "שובו של קזנובה" ו"דוקטור גראסלר, רופא המרחצאות".
הבמאי האמריקני סטנלי קובריק חלם במשך שנים לעבד את "סיפור חלום" לסרט ובסופו של דבר הגשים את החלום. ב=1999 יצא הסרט "עיניים פקוחות לרווחה" למסכי הקולנוע בכיכובם של טום קרוז וניקול קידמן. זו הפעם הראשונה שהיצירה מתורגמת לעברית (תרגום: ניצה ואורי בן=ארי) והיא תראה אור בסוף השבוע בהוצאת "גוונים".