תהליך קבלת אשרת עבודה למומחה פיננסי זר המבקש לעבוד בישראל מטעם חברה בינלאומית יקוצר מ-120 יום ל-21 יום, תמורת תשלום אגרה נוספת לזירוז התהליך, כך קובע נייר עמדה שהוכן על ידי משרד עורכי הדין קן-תור & עכו, המתמחה בניוד מומחים לישראל. הנייר הוכן לבקשת מנכ''ל משרד האוצר, ירום אריאב, העומד בראש הוועדה על שמו.
אריאב טען כי כדי ליצור מסה קריטית של חברות זרות שיגיעו לישראל יש לתת להן הקלות, בין היתר הטבות מס. אך מסתבר כי גם הביורוקרטיה הכרוכה בהוצאת אשרות עבודה בישראל מהווה תמריץ שלילי לזרים להגיע לכאן, שכן היא מקשה עליהם מאוד להביא את אנשיהם לארץ. תעשיית הפיננסים מורכבת ממספר רב של מקצועות כגון כלכלנים, רואי חשבון, משפטנים, ברוקרים, אנליסטים ועוד. "בכנס של מרכזים פיננסים עולמיים הוצג מחקר שבדק מדוע ניו יורק הולכת ומאבדת את מעמדה המרכזי בזירה הפיננסית הגלובלית. המחקר גילה כי הסיבה מספר אחת היא הקשיים שמציבה ממשלת ארצות הברית בקבלת היתרי עבודה בארצות הברית למומחים זרים. בלי שינוי אמיתי בנהלים ובתקנות, לא יהיה אפשרי להקים בישראל מרכז פיננסי עולמי", הסביר ל"גלובס" עו''ד קן-תור, ממשרד עוה"ד קן-תור & עכו.
"מסלול ירוק"
כעת מציעה ועדת אריאב ליצור "מסלול ירוק, כנהוג בעולם, שיאפשר לחברות המבקשות היתר עבודה למומחים, כנגד תשלום אגרה נוספת אשר תכסה את העלות הריאלית של התהליך, ליהנות מהליך מזורז אשר במסגרתו ניתן יהיה להשלים את כלל התהליך עד להנפקת האשרה במשרד הפנים, בתוך 21 יום ממועד ההגשה, במקום כ-120 יום כפי שנהוג היום".
המלצה נוספת מתמקדת באופן חישוב התקופה המותרת למומחה זר לעבוד בישראל. כיום מחשבים את התקופה המרבית המותרת (חמש שנים ושלושה חודשים) מיום קבלת ההיתר הראשון, ללא תלות בניצול בפועל. כלומר מומחה זר שקיבל היתר עבודה לכמה חודשים, ובהמשך לא ביקר בישראל חמש שנים, יהיה מנוע לעולם מלעבוד בישראל. קן-תור מציע להוסיף הערה מפורשת בתקנות, לפיה אופן חישוב התקופה של אשרה למומחה זר תיעשה על בסיס מצטבר, ובסך הכל לא יינתן היתר ליותר מחמש שנים ושלושה חודשים.
בעיה נוספת קשורה בבני/בנות הזוג של המומחים. במקרים רבים מעוניינים גם בני הזוג לעבוד בתקופת השליחות. אם הם אינם עובדים לעתים מתגברת נטייתם לשכנע את בן הזוג לקצר את השליחות. כדי לפתור בעיה זו הוצע לאפשר לבן/בת הזוג לעבוד בישראל כעובדים זרים או מיומנים. זאת כאשר תוקף האשרה שלהם נובע ומותנה הן בקיום אשרת המומחה הזר של בן הזוג והן בהמשך הזוגיות.
בעיה נוספת קשורה לאשרות עבודה למשתלמים ולמתמחים (סטאז'רים). ההנחה היא כי חברות פיננסיות זרות רבות יחליטו לשלוח לישראל משתלמים ומתמחים. "זוהי תופעה מבורכת אשר בצדה רווח גדול למשק הישראלי", מסביר קן-תור. על פי התקנות הקיימות, כדי שעובד יוכר כ"מומחה זר" עליו להשתכר לפחות כפול מהשכר הממוצע במשק הישראלי. אולם משתלמים ומתמחים משתכרים, במקרים רבים, פחות מכך. עקב כך לא ניתן לקבל בעבורם אשרת עבודה של מומחה. ועדת אריאב מציעה להנפיק אשרה במסלול של משתלם, אשר יצטרך לעמוד בקריטריונים מתאימים אך יהיה פטור מדרישת כפל השכר הממוצע. האשרה תהיה בתוקף לשנה, ללא אפשרות להארכה במסלול זה.
בעיה נוספת שנדונה בנייר העמדה היא נוהל כניסה דחופה של מומחים זרים לעבודה בישראל לתקופה קצרה, למשל במקרה של הנפקה תוך שעות או ימים בודדים. במצב הקיים, זמן התגובה והנוהלים הנוכחיים אינם מאפשרים את הגעת המומחים בזמן.
קן-תור מסביר כי השינויים שהציע קלים לביצוע שכן הם אינם דורשים את אישור הכנסת, אלא מדובר בשינויים בנהלים ובתקנות אשר מטופלים על ידי שני גופים - יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ''ת ורשות האוכלוסין במשרד הפנים - דבר שיקל משמעותית על יישום השינויים.