גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גדר ההפרדה

התופעה בה יו"ר פעיל הופך ל"מנכ"ל-על" מקשה על היחסים בין שני האורגנים בחברה

ויכוח ציבורי ניטש לאחרונה בעקבות דיוני דירקטוריון בנק הפועלים בפרשת איגרות-החוב מסוג MBS שהחזיק הבנק בתיקו. לא ברור כיצד לא ניתן ביטוי במועד אישור הדוחות הכספיים, לירידת ערך של 168 מיליון דולר בשווי התיק וכיצד המנכ"ל לא יידע את הדירקטוריון. הדיון נסב בשאלה מה ידע הדירקטוריון, מה ידע היושב-ראש, וכיצד התנהל קשר המידע בין המנכ"ל, צבי זיו, ליו"ר הדירקטוריון, דני דנקנר. המקרה הציף את השאלה העולה בדירקטוריונים, והיא מערכת היחסים בין המנכ"ל ליו"ר הדירקטוריון, ובמיוחד במקרה של יו"ר פעיל, מושג שאינו מוכר בחוק. שאלה זו היא מהמורכבות בנושא הממשל התאגידי, וטרם מצאה את פתרונה.

ההפרדה בין האורגנים המרכזיים בחברה משמשת סלע מחלוקת בין המנכ"ל וההנהלה ליו"ר. המחלוקת נעוצה בממשקים שבין התפקידים ובחפיפה התפקודית ביניהם, בדגש על היקף הסמכויות והאחריות , נטילת סמכויות הדדית, מעורבות היו"ר בנושאים מהותיים (כדוגמת בנק הפועלים) והיעדר תיחום סמכויות.

לכאורה, ניתן היה למנוע חיכוכים בין המנכ"ל ליו"ר הדירקטוריון, שהגבול ביניהם אינו ברור על-ידי איחוד הפונקציות. ואכן, בארה"ב בכ-70% מהחברות הציבוריות ב-2006 לא היתה הפרדה ביניהם..

אולם נראה שאיחוד תפקידי היו"ר והמנכ"ל בממשל התאגידי בארה"ב, נעוץ בתפיסת היסוד של תפקיד היו"ר לעומת המנכ"ל. המנכ"ל, איננו מושג מקובל בארה"ב שבה יש לחברה, בדרך-כלל, נשיא שמעמדו משמעותי מהיו"ר. זאת, בדומה למי שעומד בארה"ב בראש המדינה כנשיא. על-פי מחקר של חברת מקינזי מ-2004 תפקיד היו"ר נחשב בארה"ב כנחות משל הנשיא, כאשר גם כל נושאי המשרה הבכירה, הם סגני-נשיא (V-P).

להפריד בין התפקידים

הוועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, שניסחה את חוק החברות החדש, ניסתה לתחום ולהפריד בין שני התפקידים במשפט הישראלי. המנכ"ל הוכר בחוק החדש כאורגן בחברה (בנוסף לבעלי המניות ולדירקטוריון), והוענקו לו סמכויות ביצוע נרחבות בשונה מהפקודה שקדמה לחוק החדש. גם מעמד הדירקטוריון קיבל תפנית, הדירקטוריון אינו אמור עוד לנהל את החברה, אלא להתוות את מדיניותה ולפקח על המנכ"ל.

הוועדה ביקשה להפריד בין התפקידים. לפיכך, כיצד יעלה על הדעת שבראש הגוף המפקח על המנכ"ל יעמוד המפוקח הראשי, דהיינו המנכ"ל עצמו?

בדיוני ועדת חוקה חוק ומשפט בנושא חוק החברות החדש, בהם השתתפתי, לא היה נושא כה שנוי במחלוקת כפיצול התפקידים. משלחות הופיעו, לרבות איגוד החברות הציבוריות, והתנגדו להפרדה. הנימוק העיקרי היה - מדוע בארה"ב הדבר אפשרי. יו"ר ועדת החוקה דאז הציע כפשרה כי ניתן יהיה למנות את המנכ"ל גם ליו"ר לתקופה של 3 שנים, ברוב של שני-שלישים מבעלי המניות שאינם נמנים עם בעלי השליטה.

חלפו שלוש שנים, וחברות המשיכו באיחוד התפקידים, הכוונה בניגוד לכוונת המחוקק. בהמשך, ועקב לחצים נוספים, בתיקון 3 לחוק החברות הונצחה האפשרות למנות לתקופות של שלוש שנים את המנכ"ל כיו"ר התאגיד, כאשר תקופת שלוש השנים, נשארה כספיח העבר.

המודל האמריקני אינו יכול לשמש דוגמה, בשל הפיזור של בעלי המניות בארה"ב, אך כיום גובר שם הלחץ להפריד בין התפקידים, במיוחד בשל קריסת חברות ענק בארה"ב, שתחילתה בהתמוטטות אנרון ו-וורלדקום. הקונגרס המבוהל התקין תקנות חדשות בממשל תאגידי, במסגרת חוק ניירות ערך האמריקני (סרביינס-אוקסלי), כשנושא ההפרדה הודגש במיוחד.

ועדה מכובדת פרסמה ב-2003 את מסקנותיה בנוגע לפגמים במערכת הפיקוח על היו"ר והמנכ"ל, וזאת בשל איחוד הפונקציות. הוועדה התמקדה במעמד הנשיא (המנכ"ל) לעומת היו"ר, כאשר הנשיא, לאור מעמדו הבכיר מנטרל לא אחת את פיקוח הדירקטוריון. הוועדה הצביעה על הצורך במערכת לזרימת מידע מהמנכ"ל לדירקטוריון, ועל הפגמים שבאיחוד התפקידים. בנוסף, ממליצה הוועדה שכיו"ר יכהן דירקטור-חיצוני ולא בעל שליטה, וכן שהיו"ר החיצוני לא יהיה חלק מההנהלה.

החוק בארה"ב אינו מונע איחוד תפקידים, אך המשקיעים המוסדיים דורשים הפרדה ברוח המלצות הוועדה. כך קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב, קלפרס, מתנה השקעתה בהפרדה בין התפקידים, כאשר כיו"ר יכהן דירקטור-חיצוני. להדגשת עצמאות הדירקטוריון דורשת הקרן רוב של דח"צים (דירקטורים-חיצוניים), וכי מנכ"ל פורש לא יתמנה ליו"ר (תופעה נפוצה בישראל). הקרן אף דורשת שהמנכ"ל לא יכהן כחבר ועדת התגמול (ע"ע מקרה בזק בישראל), וחלק ניכר מהמוסדיים הולכים בעקבות קלפרס.

גם באנגליה, ממנה ירשנו את דיני החברות, החוק אינו אוסר איחוד תפקידים, אולם לאור המלצותיהן של מספר ועדות ממלכתיות, רוב החברות הציבוריות מפרידות היום בין התפקידים. המומחים בסוגיה, משווים אותה למצב הנוהג בארה"ב, ומכאן הנטייה לטעון שמה שטוב לדלאוור טוב לישראל, ולא היא. שהרי להבדיל מארה"ב, בישראל יש רוב כמעט מוחלט לבעלי החברה המחזיקים בכמות מניות גדולה, המקנה להם שליטה, ולכן לא ייאותו לוותר על כיסא היו"ר על-ידי העברת השליטה לדירקטורים-חיצוניים.

תיקון מספר 10, המוצע כיום לחוק החברות, מדגיש את חשיבות ההפרדה בין התפקידים, אינו אוסר על קיומה, אך מרחיב ודורש אישור מיוחד של שני-שלישים גם למינוי יו"ר ומנכ"ל שהם קרובים מדרגה ראשונה. ההצעה מחזקת את הפרדת התפקידים באיסור למנות כיו"ר את מי שכפוף למנכ"ל במישרין או בעקיפין, ולא ניתן יהיה לאשר זאת על-פי החריג של שני-שלישים.

הסיבה לכך היא, שבניגוד למינוי יו"ר כמנכ"ל, שניתן לדברי ההצעה להצדיקו במקרים חריגים, הרי שמינויו ליו"ר של מי שכפוף למנכ"ל, יטשטש את הסמכויות ויפגע קשות בעצמאות הפיקוח. יש להצטער כי ההצעה אינה מחסלת את החריג שהושג כפשרה לפני מספר שנים, ובעידן הממשל התאגידי החדש, אין לו יותר מקום.

צמצום המאבקים

ככל שמגמת ההפרדה גוברת חשוב להתייחס לקווי ההפרדה בין התפקידים לצמצום המאבקים בין שני מוקדי הכוח בחברה. הנושא נבחן באנגליה על-ידי וועדת קדבורישהדגישה כי תפקידיו העיקריים של היו"ר, מעבר לניהול הישיבות והאחריות על הפרוטוקולים, הם:

* ניהול הדירקטוריון בדרך שתביא לשגשוג כלכלי בחברה, ולהשאת רכוש בעלי המניות.

* לדאוג שהרכב הדירקטוריון ישקף עמדות שונות מחד, ויהווה קבוצה מגובשת מאידך.

* לדאוג לתקשורת שוטפת בין הדירקטוריון למנכ"ל. על היו"ר להבהיר למנכ"ל את הפרדת התפקידים ואת סמכויות הפיקוח.

* ליידע את הדירקטורים בחקיקה חדשה המתייחסת לעקרונות ממשל תאגידי ולניהול חברות.

* לדאוג להשלמת הידע ולרענון הדירקטוריון, ולתדרך את חבריו בחידושים בחוק, בחשבונאות ((IFRS ובדרישות רשות ניירות ערך.

באנגליה יש גם דרישות מיוחדות לכשירותו של יושב-ראש. ועדת היגס שבחנה את הנושא ממליצה כי:

* היו"ר לא יהיה עובד החברה בחמש השנים האחרונות ולא יהיו לו קשרי מסחר עם החברה בשלוש השנים האחרונות.

* פרט לגמול כיו"ר, אסור ליו"ר לקבל כל גמול או שכר אחרים ולא יהיו לו קשרים משפחתיים עם יועצי החברה, דירקטורים ועובדיה הבכירים.

* היו"ר לא ייצג בעל מניות גדול בחברה.

* תיאסר כהונה צולבת בדירקטוריונים אחרים, שבהם מכהנים דירקטורים של החברה.

* הגבלת המינוי ל-10 שנים.

במקביל, כדי לקבוע גבולות לפעולות המנכ"ל, על-פי המלצת המכון לדירקטורים באנגליה, תפקידו של המנכ"ל הוא:

* לבצע ביעילות את מדיניות הדירקטוריון.

* אחראי לתפקידי הביצוע בחברה ודיווח על פעילות זו לדירקטוריון.

* יצירת תקשורת מתמדת עם הדירקטוריון באמצעות היו"ר.

* למנות ולפטר חברי הנהלה בכירה, ולוודא תפקוד נכון ודיווח מלא למנכ"ל.

* לבנות מערכות פיקוח ובקרה על הפעולות הפיננסיות.

מודעות היו"ר והמנכ"ל למגבלותיהם ותחימת הסמכויות ביניהם, תצמצם חילוקי הדעות ביניהם, שהינם כה שכיחים במחוזותינו. התופעה הייחודית לישראל, שבה היו"ר הפעיל הופך ל"מנכ"ל-על", מקשה על מערכת יחסים תקינה בין שני האורגנים המובילים בחברה. עם זאת חשוב לזכור, כי אין לנתק בין שתי הפונקציות. בין המנכ"ל לדירקטוריון חייבים להתקיים קשרי גומלין. אסור שבתקופות הרות גורל בעולם הפיננסי, הדירקטוריון יישאר פאסיבי. הדבר עלול להיחשב כהפרת חובותיו.

* הכותב הוא מומחה לדיני חברות.

עוד כתבות

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

מכונת האקזיטים של פורמולה מאטה: חתכה את מחיר מניית מיכפל ב-17% בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

אילוסטרציה: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

מטוס קאאן הטורקי / צילום: ap, Andreea Alexandru

העליונות הישראלית תיפגע? טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס מהדור החמישי

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת-האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות של הנשיא טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

נתניהו הסביר את "נאום ספרטה", ולא כל הנתונים היו מדויקים

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בבורסה בתל אביב; טאואר וקמטק מתחזקות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות שערים באירופה; הניקיי זינק לשיא של כל הזמנים

הדאקס מתקדם בכ-1% ● הניקיי קפץ בכ-1.2% ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● ירידות קלות במחירי הנפט ● הזהב יורד ומתרחק מהשיא ששבר מוקדם יותר השבוע ● הביטקוין קיבל רוח גבית מהורדת הריבית, ונסחר סביב 117 אלף דולר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה