בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת החלה חברת פורד בייצורה של סדרת המכוניות מדגם "פינטו". במהלך שיווקה התגלתה תקלה שחשפה את מיכל הדלק להתלקחות, בעת תאונה בחלק האחורי של הרכב. הבעיה הייתה ידועה למהנדסי ומנהלי פורד, אך הם סירבו לתקן על חשבונם את התקלה.
כמה שווים 27 הרוגים מהתלקחות מכונית
העלות שנדרשה לתיקון התקלה הוערכה בסך של 11 דולר בלבד עבור כל רכב, כאשר סך כל הייצור הסתכם ב-2 מיליון רכבים. החברה עשתה שיקול קר של תועלתנות במונחים כספיים, והעריכה כי תשלום פיצויים בגין הרוגים ונפגעים יהיה זול יותר. התוצאה הייתה 27 הרוגים מהתלקחויות של "פורד פינטו", ומספר לא מבוטל של פצועי כוויות וצלקות לכל החיים. פורד הואשמה באחריות פלילית, נתבעה בפיצוי נזיקין ונדרשה לתקן את התקלה בכל הרכבים. האירוע הוביל לפגיעה קשה במוניטין החברה, תשלום מיליוני דולרים כפיצויים, מיליונים נוספים לצורך תיקוני הרכבים, וכמובן לאובדן מיותר של חיי אדם.
דוגמה זו ממחישה את הקשר שבין עסקים, רווחים ואחריות עסקית, ואת הדילמות המעסיקות לא פעם מנהלים בבואם לקבל החלטות. פרשת "פורד פינטו", שזעזעה את אמריקה ונלמדת עד היום בבתי הספר למשפטים ולמנהל עסקים ברחבי העולם, הייתה יכולה להימנע אילו מערכת השיקולים של מנהלי פורד הייתה כוללת אחריות חברתית, והם לא היו פועלים רק למען מקסום רווחים.
החרם על נייקי
זמן רב חלף מאז, ובמהלכו היינו עדים לאירועים נוספים שהעצימו את הקשר בין פעילות עסקית לאחריות חברתית וסביבתית: חברת נייק, שזכתה לביקורת ולחרם צרכנים בשל סדנאות היזע שלה בדרום-מזרח אסיה; מקדונלד'ס, שהואשמה כגורם להשמנת היתר של אמריקה; וחברות הטבק, שהסתירו את תוצאות מחקריהן שהוכיחו את הקשר בין עישון למחלת הסרטן, ובעקבות כך נאלצו לשלם פיצויי ענק. אירועים אלו הוכיחו שחברות המתעלמות מהיבטים חברתיים וסביבתיים באסטרטגיה הניהולית שלהן, חושפות עצמן לתביעות פיצויים ופגיעה במוניטין, ובסופו של דבר להקטנת המכירות ושורת הרווח.
המושג "אחריות חברתית בעסקים" כולל בתוכו מגוון נושאים ופרמטרים, בהם: אתיקה בעסקים - פרמטר הבוחן קיום קוד אתי בארגון או קיום תוכנית אתיקה ארגונית; נושאי זכויות אדם וסביבת עבודה הוגנת השומרת על זכויות העובד; נבחנת גם מידת המעורבות של התאגיד בקהילה, גובה תרומות ביחס להכנסות, התנדבות עובדים לפרויקטים חברתיים וקיום מדיניות לגבי מעורבות הארגון בקהילה; וכן המדיניות הסביבתית של הארגון ומידת יישומה. קריטריון חדש שהתווסף לאחרונה הינו ממשל תאגידי, תחום המתייחס בין השאר להיקף ומידת המעורבות והפיקוח של הדירקטוריון בפעילות הארגון.
לאחריות חברתית יש פרמיה
הפעילות העסקית של חברות משפיעה על ביצועי מניותיהן הנסחרות בבורסה. לפיכך, קיומו של קשר בין האחריות התאגידית לנושאים חברתיים וסביבתיים לבין הפעילות העסקית של חברות, אמור להביא לכך שמניותיהן של חברות שהטמיעו בהתנהלותן ערכים אלו, יציגו לאורך זמן תשואה עודפת. על פי מחקר שפורסם בחודש שעבר על ידי בנק ההשקעות גולדמן זאקס, מניות של חברות שנחשבות למובילות במדיניות הסביבתית, החברתית ובממשל תאגידי (ESG), הניבו תשואה עודפת של 25% בממוצע מתשואת השוק.
המחקר כלל יותר מ-120 חברות מחמישה סקטורים שונים: אנרגיה, כרייה ומתכות, מזון, פרמצבטיקה ותקשורת. 72% מהחברות הציגו ביצועים טובים יותר מממוצע התעשייה שלהן, כשבכל המגזרים שנבחנו, פרט לפרמצבטיקה, הניבו החברות תשואה עודפת על מדד MSCI World מאז אוגוסט 2005.
מנתוני ארגון מעלה המקומי, הפועל לקידום אחריות חברתית בעסקים, עולה כי תחום "השקעות אחראיות חברתית" (SRI - Socially responsible investing) הינו הצומח ביותר בענף ניהול הכספים בארה"ב. היקף הכספים המנוהלים בפרמטרים אתיים צמח במאות אחוזים בעשור האחרון, מתעשייה של כ-650 מיליארד דולר מנוהלים בארה"ב ב-1995 לסך של 2.7 טריליון דולר ב-2007. בין השנים 2005 ל-2007 התחום צמח בכ-18%, לעומת צמיחה של כ-3% בכלל שוק ניהול הכספים. כיום, אחד מכל תשעה דולרים המנוהלים על ידי גופים מוסדיים בארה"ב או באירופה, מושקעים בהתייחס להיבטים אתיים בהשקעה.
איך משקיעים חברתית
"השקעה אחראית חברתית" משמעותה התחשבות בערכים חברתיים ובאיכות הסביבה בעת בחינה כלכלית של השקעה בחברה. משקיעים המעוניינים להכניס שיקולים אתיים בביצוע השקעות, יכולים להיעזר בפרמטרים אתיים של ארגונים בינלאומיים וארגון מעלה הישראלי לבחינת חברות. את מידת העמידה בפרמטרים השונים יכול המשקיע לבחון על פי הפרסומים בדו"חות הכספיים של החברות.
תו התקן
בנוסף, ניתן לבדוק את מדיניות הארגון במעורבות אצל ספקיו - האם תנאי העבודה והסביבה שלהם הולמים. פרמטר נוסף לבחינת השקעה אתית שהתפתח בשנים האחרונות הוא "סחר הוגן" (Fair Trade), אלטרנטיבה לשיטת ה"סחר החופשי" הנפוצה. עקרונות ה"סחר ההוגן" כוללים תנאי עבודה הולמים, שכר הוגן, שוויון מגדרי, שמירה על הסביבה ומתן הזדמנויות ליצרנים מעוטי יכולת כלכלית. בארה"ב זיהו מספר חברות את היתרון השיווקי של ההתנהלות החברתית, וכיום ניתן לזהות חברות הפועלות ב"סחר הוגן" באמצעות מדבקות עם הכיתוב "Fair Trade" על מוצריהן.
בסופו של דבר, כמובן שהשיקולים האתיים נעשים בד בבד עם בחינה כלכלית של החברה, וההשקעה תתבצע רק לאחר שהמשקיע הגיע למסקנה שאכן מדובר בהשקעה כדאית.
השקעות עם תו תקן חברתי - הגידול במודעות הגלובלית והתפתחות התחום האתי בהשקעות, הביאו ליצירת מספר מדדי השקעה על בסיס פרמטרים אתיים. בישראל, ארגון מעלה מפרסם את מדד מעלה, המכיל את 20 החברות הסחירות הממוקמות במקום הגבוה ביותר בדירוג מעלה, אשר עוברות את תנאי הסף של המדד והסכימו להיכלל בו. הקריטריון להכללה במדד מחייב השתייכות למדד ת"א 100, או מחזור עסקי הגבוה מ-100 מיליון דולר בשנה. במדד מעלה משקל השוק של כל חברה נקבע על פי שווי השוק של החברה, עד למקסימום של 6% במדד לחברה.
עבור אלו המבקשים להיחשף להשקעה חברתית חובקת עולם, חברת המדדים דאו ג'ונס מציגה את משפחת מדדי Dow Jones Sustainability Indices (DJSI). המדדים מסננים חברות על בסיס שלושה פרמטרים עיקריים: כלכלי, סביבתי וחברתי. בין היתר נבחנים נושאי ממשל תאגידי, מלחמה בשחיתות ושוחד וביצועים סביבתיים. גם נושאים כגון זכויות עובדים, מעורבות הארגון בקהילה ותרומות, זוכים למשקל בעת בחירת החברות הנכללות במדד. המדדים מכילים רק חברות הנסחרות בבורסה, כאשר משקל כל מניה באינדקס נקבע על פי שווי השוק שלה. המדדים מחולקים לפי פיזור גיאוגרפי-גלובלי, צפון אמריקה או אירופה.
חברת מדדים נוספת שהשיקה מדדי אחריות חברתית הינה FTSE. מדדי FTSE4GOOD פוסלים אוטומטית חברות הקשורות לתעשיית הטבק, יצרניות רכיבים למערכות נשק גרעיני, או הפקה ועיבוד של אורניום. הקריטריונים הנמדדים במדדים הינם בעלי דרישה רחבה מאוד, ופרט לנושאים חברתיים וסביבתיים כוללים גם זכויות אדם, מעורבות אצל ספקי הארגון וביעור שחיתות ושוחד. מדדי FTSE4GOOD מתמקדים גם בשוק היפני והבריטי, בנוסף לארה"ב ואירופה.
כיום, ניתן להשקיע במדדים באמצעות s'ETF הנסחרות בבורסות בחו"ל, כדוגמת Vanguard FTSE4Good Index Fund (VFTSX), העוקבת אחר המדד של FTSE. בנוסף, לחברת iShares יש 2 ETF: אחת היא KLD, הכוללת מעל 200 חברות גדולות הנכללות במדד Russel 1000, אשר זוכות למשקל רב יותר ככל שהן תורמות יותר לחברה ולסביבה (במדד לא נכללות חברות טבק ומוצריו). שנייה היא DSI, העוקבת אחר מדד Domini 400 Social, המשקיע ב-400 חברות מתוך Russel 3000 שאינן נמנות על תעשיות הטבק, האלכוהול, ההימורים או הנשק, ואינן בעלות קשר לתחום האנרגיה הגרעינית.
כמו כן, אפשרות נוספת היא השקעה באמצעות קרנות נאמנות ותעודות סל. קיימות בישראל מספר קרנות נאמנות אשר חרתו על דגלן, או באופן מדויק יותר - התחייבו על פי תשקיפן, שרוב ההשקעות בקרן יתבצעו במניות של חברות שיעמדו בקריטריונים של אחריות חברתית ו/או סביבתית.
אחריות חברתית כיתרון תחרותי
בשנים האחרונות אנו נמצאים בעיצומו של תהליך גלובליזציה, אשר מגביר את המודעות לזכויות העובדים ולשימור הטבע והסביבה. ההתחממות הגלובלית תורמת לקידום רגולציות בתחום האקולוגי, כשממשלות ותאגידים בינלאומיים מודעים להשלכות של זיהום סביבתי ופועלות לקידום טכנולוגיות נקיות יותר: שימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל, התפלת מי ים, פיתוח חומרים לא רעילים שניתנים למחזור וכן הלאה. חברות שיהיו מוכנות מראש לשינויים בחקיקה הסביבתית יזכו ליתרון תחרותי על פני אלו שימשיכו לזהם, וכתוצאה מכך יצטרכו לשלם מחיר כבד.
כמדיניות עסקית ובראייה ארוכת טווח, אנו בפסגות מאמינים כי אחריות חברתית משתלמת. התנהגות אתית תעניק על פי רוב יתרון תחרותי משמעותי לטווח הארוך, אשר ישפיע בסופו של דבר גם על ביצועי המניה. *
הכותב משמש כאנליסט בפסגות. פסגות עשויה להשקיע בני"ע ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות או תחליף לייעוץ / שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.