הוועדה המחוזית ירושלים תדון מחדש בעניין ייעודו של בית החולים לילדים מריאנשטיפט, בניין לשימור ברחוב הנביאים בירושלים. כך פסק השופט דוד חשין, בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בירושלים לפני שבועיים (עת"מ 1129/04).
קבוצה של רופאים בכירים, יחד עם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בייצוגה של עו"ד נעמי וייל, עתרו כנגד שר הפנים לשעבר אברהם פורז, הוועדות לתכנון ובנייה ירושלים (מקומית ומחוזית) וחברת ארלדן השקעות.
העותרים ביקשו מבית המשפט לקבוע כי החלטת הוועדה המחוזית מאפריל 2004 והחלטתו של שר הפנים דאז, לייעד את קומת הקרקע של הבניין לצרכי מסחר - אינן כדין, וכי יש לייעד את המבנה לשימוש ציבורי שיוקדש לתיעוד תולדות הרפואה בירושלים ובישראל, ולהנצחת פועלו של מייסד בית החולים, ד"ר מקס סנדרצקי הגרמני.
ביהמ"ש סקר את השיקולים הכלכליים והציבוריים שמאחורי הדיון. מחד, שימוש מסחרי מבטיח את כדאיות ההשקעה בשימור המבנה ותחזוקתו ע"י היזם, מול היעדר תקציב ציבורי לכך, ומאידך ההסכם בין העירייה ליזם, לפיו יבוצע רק שימור חיצוני ורק 16% משטח הבניין ישמש לייעוד ציבורי, בעוד רובו למגורים.
השופט חשין קבע בהחלטתו, כי המבנה ראוי לשימור ובעל חשיבות היסטורית וארכיטקטונית, ובשל טענת העותרים כי בידם חומר שיוכיח כי הפקעת המבנה לשימוש ציבורי לא תפגע בפרויקט השימור - החזיר את הדיון בדבר ייעוד המבנה ושימושו לדיון מחדש בוועדה המחוזית.
קבוצת העותרים, בראשות פרופ' שמואל ניסן ופרופ' רפאל יודסין, מתכוונת לצאת למאבק על ייעודו של המבנה והקמת המוזיאון, בתמיכת קרן ירושלים והדסה, המוכנות לעזור ולתרום מוצגים רפואיים למוזיאון.
לכל הדתות
מבנה בית החולים לילדים ברח' הנביאים, על-יד בית הבישוף, הוא אחד מהבתים הראשונים שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. המבנה מופיע כבר במפות ששרטט צ'ארלס ווילסון בביקורו בירושלים בשנת 1864.
בשנת 1872 נפתח בית החולים לילדים, לאחר שהמבנה הותאם לצרכים. בית החולים לילדים מריאנשטיפט (Marienstift) היה מהמוסדות הרפואיים הראשונים בארץ ישראל, ובין הראשונים מסוגו בעולם. הוא היה היחיד בכל המזרח התיכון שהוקדש לטיפול בילדים.
קביעתו של ד"ר סנדרצקי, אותה הגשים במשך כל 27 שנות פעילות בית החולים, היתה שבבית החולים יינתן טיפול לילדים מכל הדתות ומכל הלאומים, ושלא תותר פעילות מיסיונרית בין כתליו. בדוחות השנתיים שקיבץ פרופ' שמואל ניסן בעבודת המחקר הענפה שערך על תולדות בית החולים, מצויים דיווחים מפורטים על הניתוחים ועל פעילות רפואית מרשימה ביותר בתנאי הידע הרפואי של המאה ה-19. מבנה בית החולים נשמר כמות שהוא עד היום.
בשנות ה-30 שימש מבנה בית החולים כביתו של מתכנן העיר ירושלים, קליפורד הולידיי, ובו הוכנה תוכנית המתאר הראשונה של ירושלים (1929). במשך שנים שימש המבנה את האחים האדריכלים בן-דור, שפעלו בתקופת המנדט וראשית ימי המדינה. האחים בן-דור עסקו בתכנון, שימור ותוספות בנייה למבנים רבים בעיר.
תחילה היתה תוכנית להרוס את בניין בית החולים (תוכנית 2080א) לצורך הרחבת רח' הנביאים. תוכנית זו תוקנה (2080ב), ולאחר מכן נקבע כי יתווספו תוספות בנייה למבנה, כתמריץ ליזם לשמרו.
בישיבת הוועדה המחוזית ב-12.8.03 הוחלט כי בבניין המיועד לשימור בצפון התוכנית לא יותרו תוספות בנייה, והבניין ישוקם וישוחזר. בהחלטה זו תמכה המועצה לשימור אתרים. מאידך התנגדה המועצה להחלטת הוועדה שבית החולים לילדים יקבע בשימוש מסחרי: "בקומת הקרקע יקבע שימוש למסחר, ובו קיר תצוגה קטן להצגת ההיסטוריה של המבנה ותפקודו כבית חולים לילדים, בראשות ד"ר סנדרצקי".
במועצה לשימור טוענים כי מן הראוי לייעד את המבנה לפעילות ציבורית, כגון מוזיאון לתולדות רחוב הנביאים (שבו הוקמו בתי החולים הראשונים בעיר) או לתולדות הרפואה, ולהפקידו בידי עמותה ציבורית או אחד מבתי החולים (נשות הדסה) כדי לשמרו כהלכה. הפתרון הסטטוטורי המועדף הוא ייעוד הקרקע של הבניין לצרכי ציבור ובהתאם גם הבעלות - כל זאת ללא שינוי בזכויות הבנייה שיקבעו בסופו של עניין לפרויקט עצמו. *