בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בקשה לאשר תביעה ייצוגית בהיקף של 300 מיליון שקל נגד בנק לאומי בעניין גביית עמלה בפיקדונות מובנים (סטרקצ'רים). זאת, בטענה כי הבנק הפר את חובתו לגלות ללקוח את שיעור העמלה שהוא גובה עבור פיקדון מובנה ואת שיעור המרווח של הבנק על מכירתו.
בית המשפט קבע כי הבנק אינו חייב לגלות ללקוח מידע בדבר הרווח שהוא עושה או מקווה לעשות תוך שימוש בכספי הלקוח.
השופטת רות רונן קבעה כי הלקוח אינו אמור בדרך כלל לדעת באיזה אופן משתמש הבנק בכספים שהוא מפקיד ומהו השיעור הרווח על השימוש הזה. לדבריה, חריג לכלל זה מתייחס לעסקאות עתידיות, בהן חויב הבנק לגלות מספר עניינים ביחס אליהן, אך החריג אינו כולל מוצרים מובנים.
השופטת הדגישה כי כלל לא ברור מהו הגילוי שיצטרך הבנק לגלות ללקוח ביחס למוצר מובנה, ובלא הבהרה של הפירוט הנדרש, לא ניתן לקבוע כי קיימת חובת גילוי. "פירוט שכזה צריך להיעשות על-ידי מתקין הכללים ולא על-ידי בית המשפט", ציינה.
השופטת חייבה את התובע בהוצאות הבנק, שיוצג על-ידי עוה"ד יאיר לייבוביץ ועינב נהרי-סנדלר ממשרד ב. לוינבוק ושות', בסך 50 אלף שקל. (ת.א. 1200/06).