האי קפריסין הוא דוגמה מצוינת לחו"ל קרוב לבית. הוא די קרוב בכדי לא להשתרך יומיים בנתיבי תעופה ובמושבי מטוס צפופים, די רחוק בכדי לתת ניחוח חו"ל, עם שפה מרוחקת ומתנגנת בזרותה, נופי הרים נישאים, ים כחול ועמוק, כפרים צבעוניים, פעמוני כנסייה ואוכל טוב. אמנם לא ממש זול שם (בכל זאת, חלק מהאיחוד האירופי) אבל גם אי אפשר לקרוא לו יעד ממש יקר.
זה לא אי גדול. שטחו בסך הכול 9,250 קילומטרים רבועים (מעט פחות ממחצית ישראל), אבל הוא נחשב לאי השלישי בגודלו בים התיכון. שליש מהשטח, 3,355 קמ"ר בצפון האי, נתון לשליטה טורקית. לכן כמי ששורשיה ומורשתה נטועים בתרבות היוונית, ביקרתי רק בחלקו הדרומי, היווני. אבי שנולד וגדל ביוון והוא טייל פעיל ואוהב את רוב רובו של העולם, מעולם לא הסכים לבקר בטורקיה ובשלוחותיה. לא שוכח לא סולח.
ימיו היפים של האי הם בעונות המעבר, ממש כמו אצלנו. הכי יפה באביב - מראשית חודש מרץ ועד סוף מאי, אז מתכסים ההרים במרבדי פריחה מרהיבים, חגיגה לעין ולב. גם הסתיו יפה. אגב, בראשון באוקטובר חוגגים הקפריסאים את יום העצמאות שלהם. ומאחר שזכו בעצמאות רק בשנת 1960, יהיו השנה בני 48. אחד השרידים הפחות סימפטיים של המנדט הבריטי היא הנסיעה בצד שמאל של הכביש (איך הצלחנו לחמוק מזה בישראל המנדטורית?). זה לא קל ומעט מסוכן עבור ישראלים רבים, אבל מי שמתגבר על המכשול הזה מוצא שכדאי מאוד לדהור בשבילי האי ברכב שכור, ולמען אלה מובאות ההמלצות שלהלן:
מה לא להחמיץ
1. לגעת באולימפוס: טיפוס להר שהוא משכן האלים אינו דבר של מה בכך. עובדה שגם ביוון וגם בקפריסין יש הר באותו שם, וגם היוונים וגם הקפריסאים רואים בפסגה הפרטית שלהם את האולימפוס האמיתי, היחידי, זה שאין בלתו, מקום משכנם של זאוס וחבריו.
מתברר שהם לא לבד - יש בעולם 19 הרים שנושאים את השם והתואר הנכבד אולימפוס. חוץ מביוון ובקפריסין, יש אולימפוסים גם בארצות הברית (יוטה, טנסי, ושינגטון), בניו זילנד ואפילו על המאדים. כאן זכתה בשם זה הפסגה הגבוהה ביותר במערכת השמש. גובה האולימפוס על המאדים 27 ק"מ, פי שלושה מגובה האוורסט.
פסגת האולימפוס הקפריסאי נמצאת בגובה הצנוע של 1591 מטרים מעל פני הים (האולימפוס היווני מתנשא לגובה 2911 מטרים) והיא ראשו של רכס הרי הטרודוס (Troodos) . בחורף עטויה הפסגה מעטה שלג לבן, ובאביב, עם הפשרת השלגים, חוגגים כאן מאות מיני צמחים ופרחי בר. קפריסין כאי מנותק מסביבתו מארח בערך 1800 מיני צמחים, רבים מהם אנדמיים (ייחודיים) לאי הקטן.
הנסיעה לפסגה עוברת דרך העיירה טרודוס שאינה הרבה יותר ממרכז לתיירים. בפסגה עצמה שוכן בסיס צבאי ורק האנטנות צופות אל הנוף, אבל מסביב משתרעים יערות של אורן שחור - עצי ענק נפגעי סופות ושלגים, מעוותי גזע ורבי שנים. התצפית מכאן נפלאה לכל כיוון שפונים, וביום בהיר יש אומרים שאפשר לראות את קפריסין כולה (לא זכינו). כל אזור הפסגה מרושת בשבילי הליכה טובים ומסומנים מימי השלטון הבריטי. האנגלים, חובבי סדר ויערות קרירים, טרחו וסימנו מסלולים של שעה עד שלוש שעות, שחולפים בין גזעי האורן ונקודות התצפית. כדאי מאוד.
2. קקופטריה, כפר לשימור: קקופטריה (kakopetria) הוא כפר קטן ויפהפה, באזור הצפוני של הרי הטרודוס. הכפר מפורסם בדגי הפורל הגדלים בו ובמסעדות הדגים שלו. אבל גם למי שאינו רעב הכפר הוא מקום שאסור להחמיץ. יש כאן שפע של שכיות חמדה, רחובות אבן צרים ופתלתלים, אדני חלון צבועי הורטנזיה (צמח אדניות מפואר שהפך לסמל לאומי), גפנים מטפסות, עצי דובדבן ונוף מרהיב.
הכפר שוכן בשוליו הצפוניים של עמק סוליאה, שבו מכרות נחושת רבים. משמעות שמו של הכפר היא "האבן הרעה", ואגדת המקום מספרת על סלע שהידרדר והרג זוג מבני הכפר ביום חתונתו. קקופטריה הוא הישוב המרכזי בעמק השופע מים ופירות, בעיקר דובדבנים ותפוחים. את הכפר חוצה נהר שוצף ששמו כשם הכפר ולגדותיו נישאים עצי דולב ופרי. כמעט בכל פינה אפשר למצוא מסעדה מקומית משובחת.
קקופטריה על בתי האבן שלו הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר לשימור וכנכס עולמי, וככזה הוא נהנה מסטנדרטים נוקשים של שיפוץ ובנייה רק לפי האופי המקומי (התושבים, אין צורך להרחיב, סובלים). הקידמה אינה ניכרת ברחובותיו. כדי לשמור על אופי המקום גובים התושבים מחירים גבוהים למדי.
3. מנזר קיקוס, ציורי קיר עתיקים: מי שעולה אל רכס הרי הטרודוס, אינו יכול לוותר על ביקור במנזר קיקוס (Kykkos) המרשים וסביבותיו. בכפר הציורי פדולאס (Pedoulas), שסמטאותיו מעוטרות בעצי דובדבנים, כדאי לקפוץ אל*רחבת הכנסייה, מכאן, ליד עץ אשוח גדול, נגלה מבט מצוין על עמק מרתאסה והכפרים הפזורים בו.*מומלץ לעצור כאן להפסקת צהריים,*או לפחות לשתיית אוזו ליד המעיין.
*הכביש מתפתל מפדולאס מערבה, בין הרים ויערות, אל מנזר קיקוס, החשוב במנזרי האי.*המנזר עבר בשנים האחרונות שיפוץ רציני והוא מתהדר בפאר רב.*כדאי להיכנס ולהתרשם מציורי הקיר המרשימים.*גם היום עובדים במנזר אומנים שממשיכים את אמנות הפסיפס של המאה ה-15. הכנסייה מפוארת ביותר, הריצוף עשוי לוחות גרניט בוהק.*אסור לצלם בתוך המבנה ויש להסתפק בצילומי נוף ומבנה חיצוני.
במרחק 2 ק"מ מהמנזר נמצא קברו של הארכיבישוף מקאריוס, נשיאה הראשון של קפריסין.
באגף*שמחוץ למנזר*יש חדרים בהם עוברי אורח יכולים ללון ללא תשלום, למשך ימים ספורים.*
4. אקאמס, שמורת טבע פראית: אקאמס (Akamas), חבל הארץ המערבי של קפריסין נותר פראי וטבעי והוא מנוהל ממש כשמורת טבע. כאן, בין גבעות ירוקות עם אלונים וחורש ים תיכוני לים טורקיז, מסומנים הרבה מאוד שבילי טיול נוחים, אף הם כאמור שריד למורשת הבריטית. אפשר להלך בשבילים בין בריכת אפרודיטה (שלפי האגדה נולדה לחופי קפריסין) הקרירה ובין חופי הים הלבנים. בחוף לארה החולי מתקיים פרויקט הגנה על צבי ים שמעורר קנאה בלב כל חובב טבע ישראלי.
קצת ללכת ברגל
5. קניון אוואקס: לפעמים, בטיול בחו"ל, קצת נמאס להיות בין שמשות המכונית ולרדת רק לתצפיות ומסעדות. זה הזמן לצאת מהאוטו לטיול בקניון סלע גיר, Avakas Gorge. תביאו בחשבון כשלוש שעות של הליכה נהדרת בקניון תלול שקירותיו נישאים, מים זורמים והרבה ציוצי ציפורים. בקניון אוואקס שביל נעים ונוף נפלא, הטיול בצל והעונג מובטח.
6. פאפוס, ארכיאולוגיה נהדרת: פאפוס (Paphos) כולה הוכרזה כאתר מורשת לשימור על ידי אונסק"ו. העיר שוכנת בחוף המערבי של האי, והייתה בירתו בתקופות הרומית וההלניסטית. האתר היפה ביותר לביקור הוא פסיפסי פאפוס, מקבץ מרהיב של פסיפסים מהמאות ה-3 עד ה-5 לספירה, שנחשבים למרשימים במזרח הים התיכון. משערים כי הפסיפסים היו רצפות בתיהם של עשירי העיר, מעין שכונת יוקרה על חוף הים.
בפסיפסים מתוארים אירועים מהמיתולוגיה היוונית, צורות גיאומטריות, עונות השנה ועוד.
במכלול הפסיפסים מספר מבנים, כשהמפורסם ביותר הוא זה המכונה "הבית של דיוניסוס". השם ניתן לו בשל הפסיפס המרכזי המתאר את סצינת המשתה של דיוניסוס, אל היין, תיאור שנמצא גם בפסיפסים בישראל. מבנים נוספים באזור: הבית של זאוס, הבית של איון, הבית של ארבע העונות והבית של אורפיאוס.
אתר נוסף שאסור להחמיץ הוא אתר קברי המלכים (Tombs of the Kings): מכלול של קברים תת קרקעיים מרשימים המתוארכים למאה הרביעית לפני הספירה. הקברים נחצבו מהסלע המוצק וחלקם קושטו בעמודים. כנראה שהיו אלה קברים של קצינים בכירים ולא של מלכים והשם "קברות המלכים" נובע מהרושם שהשאיר המקום על המבקרים בו.
7. טבע, פלמינגו באגמי המלח: ליד שדה התעופה בלרנקה נמצא אגם מלח עונתי, ""Great Salt Lake שמתמלא בעונת הגשמים, ובקיץ נותר ממנו רק קרום מלח דק. מדי חורף מגיעים אל קפריסין במהלך הנדידה אלפי פלמינגו ומעבירים את החורף באגם הקטן. אגם המלח נמצא ממש ליד שדה התעופה של לרנקה וקל מאוד להתקרב ולהשקיף על היפהפיות הוורודות. בנוסף לפלמינגו, חורפות באגם גם ציפורי מים רבות, ומחודש אוקטובר ועד מרץ העופות הללו הם מוקד משיכה לצפרים ולאוהבי טבע. **