בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי להפרשי הצמדה, ריבית וקנס בגין איחור בתשלום, שהתווספו לחוב בגין מס רכוש של חברה בכינוס נכסים, יש מעמד של שעבוד ראשון ולכן הם קודמים לכל חוב אחר. הנשיאה בלהה גילאור ציינה כי היא אנוסה לפסוק כך למרות חוסר הצדק, משום שזו לשון החוק.
עו"ד שי גרנות, שמונה ככונס נכסים קבוע מטעם בנק הפועלים על נכס של חברת ב.ס. השקעות, מכר את הקרקע תמורת מיליון דולר. לחברה היה חוב עבר למס רכוש בגין הנכס בסך 355 אלף שקל, ששליש ממנו הוא קרן המס, שליש הצמדה וריבית ושליש קנס פיגור בתשלום.
חוק מס רכוש קובע כי על גביית מס הרכוש תחול פקודת המסים (גבייה), כאשר לעניין זה "דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום - כדין המס". סעיף 11א(1) לפקודת המסים קובע, כי מס המוטל על מקרקעין יהיה שעבוד ראשון עליהם. כלומר, למרות שמדובר בשעבוד לא רשום, הפקודה מקנה לו עדיפות על כל זכות אחרת, מובטחת ושלא מובטחת, אפילו אם היא קדמה לו בזמן.
מנהל מיסוי מקרקעין טען כי חובת מס רכוש ורכישה על הנכס הם שעבוד ראשון לאור החוק, ולכן קודמים לחוב לנושה המובטח - הבנק. הכונס והכנ"ר טענו מנגד, כי רק לקרן חוב המס יש מעמד של שעבוד ראשון, ואילו יתר רכיבי החוב הם נשייה רגילה, הנדחית מפני החוב לנושה המובטח.
אי-צדק
הנשיאה גילאור ציינה כי על ההסדר החוקי נמתחה ביקורת לאורך השנים, בשל הפגיעה בקניינם של הנושים האחרים ובעיקר בנושים המובטחים. "יש בהסדר אי-צדק, עקב הפגיעה בבעל משכנתא שהלווה כספים לחייב 'ונמצא מניח מעותיו על קרן הצבי'".
לדעתה, סעיף 11 הוא "הוראה דרקונית שספק אם עומדת בביקורת של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, באשר היא פוגעת בקניינם של נושים קודמים, למרות שזכותם קדמה לחוב המס ולמרות שלא יכלו לדעת על השעבוד, שלא נרשם בפנקסי המקרקעין".
היא ציינה כי טענות הכונס נגד ההסדר, שעיקרם הפגיעה בנותן האשראי (הבנק) ובוודאות בחיי המסחר, הם "טובים וראויים", אך פרשנותו המוצעת "אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו. משמעותו של 'שיעבוד ראשון' היא הקניית עדיפות גורפת".
היא הוסיפה כי בשנת 1973 תוקן החוק ולמרות שהמחוקק היה מודע לביקורת על ההסדר, הוא רק צימצם את היקפו של השעבוד הראשון, אך לא ביטל אותו. "משכך, לא אוכל לפרש את ההסדר באופן שאינו תואם תכלית החקיקה ולשונה, ובניגוד להלכה הקיימת", קבעה.
לדברי השופטת, ראוי היה לפחות שלא להכיר בעדיפות של הקנס בגין הפיגור בתשלום, משום שבניגוד להפרשי הצמדה וריבית הוא לא נועד לשמור את ערכו של הכסף. ואולם גם באמצעות פרשנות מצמצמת לא ניתן לסטות מהוראות החוק, ממנו עולה "כוונת מס ספציפית".
עוד לפני שמונה הכונס מטעם הבנק, פתח מנהל מיסוי מקרקעין בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב, אך בהמשך זנח את ההליכים. גילאור דחתה את בקשתו להעניק להוצאות הכינוס מעמד של שעבוד ראשון, וזאת בשל "היעדר הוראה המקנה (להם) עדיפות מפורשת". (בש"א 14100/07).