הבהלה אוחזת בשוק. התשואה על אג"ח אוצר לשלוש שנים צנחה לשפל שלא נראה דוגמתו מאז 1941. המימון הבין-בנקאי זינק. היכן המשטרה הפדרלית? אך הממשל כבר שקוע עד למעלה מאוזניו במשבר הפיננסי, והמעורבות הזו רק תגדל.
ישנו החילוץ של AIG. הפד יממן אותו ב-85 מיליארד דולר - בצעד חסר תקדים. כדי לעמוד בהלוואה הזו ובהתחייבויות האחרות, הפד הרחיב אתמול (ד') את מאזנו ב-40 מיליארד דולר. הפד יכול לעשות מה שליבו חפץ בכסף הזה: להמיר אותו בניירות ערך של בנקים שזקוקים להון, לבצע חילוצים גדולים, ובקיצור למלא בכסף את כל קופת השרצים.
אך זוהי בדיוק הבעיה. עד כה, תגובת הממשל למשבר היתה על בסיס אד-הוק, כאשר כל מקרה - בר סטרנס, ליהמן, AIG - נשקל לגופו. בו זמנית, יש סיכון של השחתת המאזן של הפד. לכן מתרבות הקריאות לגישה שיטתית יותר, ויש אפילו שקוראים למדינה להים גוף דומה ל"חברת הנאמנות לפתרונות", RTC, שטיפלה בתוצאות משבר אגודות ההלוואה והחיסכון בשנות ה-80.
איך תעבוד חברה כזו? ההשתלטות על אגודות החיסכון שקרסו ופיקדונותיהן היו מבוטחים על-ידי הממשל היתה פיקניק לעומת השתלטות על חברה שתצטרך לחסל מוסדות פיננסיים עם הלוואות בתנאים מגבילים והתחייבויות נגזרים.
אפשרות אחת היא, שה-RTC החדשה תיקח לידיה בנקים או חברות ביטוח שעל פי תהום, תכניס אותם ל"אפוטרופסות משפטית", תמחק את הון בעלי המניות ואולי גם תמחק חלק מהחובות לפני שהיא תערוב להם. לאחר מכן היא תוכל למכור את הנכסים. יהיו מה שיהיו הסיבוכים של המשבר הנוכחי, אנשים קוראים ליותר מעורבות של המדינה. לארה"ב יש גם הבסיס הפיסקלי לספק אותה.
החוב הציבורי הוא כעת כ-48% מהתמ"ג. אפילו אחרי הוספת החובות של פאני מיי ופרדי מק, הוא יעלה ל-70% "בלבד" מהתמ"ג - פחות מיפן, מאיטליה, מיוון ומבלגיה. המערכת הפיננסית האמריקנית בדרך לסוציאליזציה גדולה יותר. *