הניסיונות למלחמה בשחיתות בישראל אינם נושאים תוצאות חיוביות, אולי להיפך. מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2008, Transparency International, שפרסמה היום (ג') עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל), מראה על התדרדרות במצב השחיתות בארץ.
ישראל קיבלה השנה את הציון 6, כשהטווח נע בין ציון אפס המראה על שחיתות גבוהה לעומת ציון 10 המשקף מדינה הנקייה משחיתות. ישראל דורגה השנה במקום ה-33 מבין 180 המדינות שנבדקו. מדובר בהתדרדרות של שלושה מקומות לאחר שאשתקד ניצבה ישראל במקום ה-30 עם ציון 6.1. גם ב-2006, אגב, היה מצבה של ישראל לא טוב כל כך והיא ניצבה במקום ה-34 עם ציון של 5.9.
ההתדרדרות של ישראל השנה בולטת נוכח העובדה כי בשנת 1997, בה פורסם המדד העולמי לראשונה, קיבלה ישראל ציון גבוה של 7.97 וניצבה במקום ה-15 במעלה טבלת המדינות הפחות מושחתות.
את העשירייה הראשונה מובילות כמעט באופן קבוע רוב מוחלט של מדינות החברות ב-OECD. את הדירוג השנה מובילות דנמרק, ניו זילנד ושבדיה שקיבלו את הציון 9.3. אחריהן סינגפור, פינלנד, שוויץ, איסלנד, הולנד, אוסטרליה וקנדה.
מקום אחד מעל איחוד האמירויות
את המקום ה-33 חולקת ישראל עם דומינקה מהאיים הקריבים שקיבלה גם היא ציון 6. מתחת לישראל נמצאות איחוד האמירויוית במקום ה-35 עם ציון של 5.9, ושלוש מדינות החולקות את המקום ה-36 - בוטסואנה, מלטה ופורטו ריקו עם ציון 5.8.
הודו וסין, שלהן קשרי מסחר ענפים עם חברות ישראליות בעלי נפח כספי הולך וגדל קיבלו ציונים נמוכים של 3.4 ו-3.6 והן מדורגות במקומות 85 ו-72 בהתאמה. רוסיה קיבלה ציון 2.1 ומדורגת במקום נמוך מאוד של 147. את הרשימה סוגרת סומליה עם ציון 1.
מדד השחיתות הבינלאומי מתמקד בשחיתות בסקטור הציבורי ומגדיר שחיתות כ"ניצול לרעה של התפקיד הציבורי לצורך רווח אישי". המדד מתבסס על תפיסת אנשי עסקים, אנליסטים ומומחים בכל אחת מהמדינות לגבי מידת השחיתות בתחומי המדינה. המדד כולל איסוף נתונים, סקרים ומחקרים הנוגעים לנתונים הקשורים לשחיתות המתבצעים על ידי 11 מוסדות מוכרים ובלתי תלויים. זאת, ללא בהתעלמות מנושאים כמו אי יציבות פוליטית, חלוקת סמכויות או לאומניות.
"המאבק בשחיתות
לא נושא פרי"
לדברי גליה שגיא, מנכ"ל עמותת שבי"ל ישראל, "הציון של ישראל בדירוג מוכיח כי נכון לעכשיו המאבק בשחיתות עדיין אינו נושא את פירותיו". שגיא קוראת לממשלת ישראל לסיים את הליך אשרור אמנת האו"ם נגד שחיתות (UNCAC) ומוסיפה כי "רק כאשר הציבור ישפוט את נבחריו ועובדי הציבור לפי אמות מידה אתיות, ולא משפטיות, נוכל להביא לשינוי".
פרופ' יוסי גרוס, יו"ר עמותת שבי"ל, אמר כי "סוגיית השחיתות העולמית הפכה לגורם חשוב בשיקולים עסקיים בקשרי מדינות ובעסקאות אשראי. הירידה בדירוג של ישראל מחייבת חשיבה יסודית כיצד יש להילחם בתופעות אלה הפוגעות בתדמיתה של המדינה בעולם". *