גרנובל, האל סיטי, גיחון ולצ'ה יתחככו קצת, וסביר להניח שבתום העונה יחזרו למקומן הטבעיכדורגל, כידוע, הפך משחק של עשירים. מועדונים שמסוגלים להרשות לעצמם הוצאה של הון עתק, מתבססים בצמרת, מה שמבטיח להם הכנסה מוגדלת והגדלת הפער מהמועדונים שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם. ובכל זאת, מצליחות קבוצות ליגה שנייה חסרות ניסיון ומעמד להגיע בעור שיניהן אל המטרה הנכספת: ליגה אירופית בכירה. אבל מה אז?
הנה כמה דוגמאות בקיץ האחרון לעלייה של הקטנות לליגות של הגדולות, המקום בו יוכלו קצת לגעת בכסף הגדול לפני שינשרו חזרה לאלמוניות.
הפרמיירליג: האל סיטי - הופעה ראשונה אי פעם בליגה הבכירה
עיר: קינגסטון אפון האל, 250 אלף תושבים
גם לסטוק סיטי חסרת האמצעים יש מקום של כבוד ברשימת חסרי הניסיון. מזה 25 שנים לא זכתה הקבוצה להשתזף באורה של הליגה הבכירה באנגליה. אבל סטוק מתגמדת לעומת הצלחתה של האל סיטי, שהגיעה בקיץ האחרון לראשונה בתולדותיה לליגה האנגלית העליונה. המועדון מהעיר קינגסטון אפון האל, הידועה כ'עיר הגרועה בבריטניה', רגיל להיות בצל. בעיר עצמה ניצבת האל סיטי בצילו של מועדון האל קינגסטון רוברס, מליגת הראגבי. גם מחוץ לה, בצפון מזרח אנגליה המטורף לכדורגל, המועדון נשאר בצל. באיזור יורקשייר הקבוצות האהודות מגיעות מלידס ושפילד, והקבוצות המפורסמות של צפון המזרח הן ניוקאסל, סנדרלנד ומידלסברו.
מהסיבה הזאת קיבל השער של החלוץ בן ה-39, דין ווינדאס, שהבקיע את ה-0-1 נגד בריסטול סיטי במשחק ההכרעה על העלייה לפרמיירליג, משמעות כל כך גדולה. חשיפה תקשורתית, עליה תלולה במכירות כרטיסים ומרצ'נדייז - וכל זאת לפני מינימום של שבעים מיליון אירו שמובטחים למועדון בשלוש השנים הקרובות מסירי הבשר של הליגה. זה כמובן אפשר לפיל בראון, מנג'ר ה'טייגרס' ועוזרו של סם אלרדייס בבולטון בעבר, להעיף את ווינדאס לספסל, כמו גם את ניק בארמבי, שחקן נבחרת אנגליה לשעבר. במקומם נקנו בהעברות שיא של המועדון פטר האלמושי ההונגרי מפלימות' עבור 2.5 מיליון אירו, חלוץ הריינג'רס דניאל קוזן בשני מיליון אירו והברזילאי ג'ובאני ממנצ'סטר סיטי. גם בעיר הרוגשת מתלהבים משניים וחצי מיליון אירו שיביאו האוהדים היריבים במהלך השנה, לפי הערכות.
לפני שבע שנים פשט המועדון רגל והועבר למינהל ממונה, פסע מסילוק מהליגה. בספטמבר 2002 ניצבה הקבוצה במקום ה-22 בליגה הרביעית (וכבר אז היה ווינדאס מוותיקיה). אבל שלוש שנים מאוחר יותר כבר שיחקה האל בליגת המשנה. בראון, שבשנה וחצי הביא את האל מהמקום האחרון בליגת המשנה לפרמיירליג, מתכוון לתת לשחקנים שעלו צ'אנס. "הם הרוויחו את ההזדמנות הזאת, גם רדינג הצליחה לשמור שנתיים בליגה עם כמעט אותו סגל".
רק שהאל סיטי אפילו יותר חלשה, וגם הסטטיסטיקה לא עומדת לצידה: מתוך חמש הקבוצות האחרונות שעלו ממשחק ההכרעה, ארבע ירדו מיד חזרה. רק את ווסטהאם הציל אחד, קרלוס טבז, במחזור האחרון - ועל ששיחק בניגוד לתקנות ווסטהאם נאלצת לשלם סכום עתק. פתיחת העונה מבטיחה טובות, אבל בשבת כבר הובילה האל 0-2 מול אברטון, גילתה נאיביות ואיבדה שתי נקודות יקרות. צפו למתח.
פרימיירה דיביזיון (ספרד): ספורטינג גיחון - פעם אחרונה בליגה הבכירה: 1998
עיר: גיחון, 278 אלף תושבים
גם בספרד יש שתי קבוצות שעונות לכינוי "קטנות". האחת היא נומנסיה, שמשמעות שמה מהתקופה הרומית הוא "מקום התבצרות", וכשמה כן היא. לא רק ההתבצרות בהגנה, גם אצטדיונה של נומנסיה הוא אכן מבצרה, בעיקר בגלל האקלים הקשה באיזור והמסע המתמשך לפינה נידחת בקסטיליה, שהופכים את הקבוצות האורחות אומללות עוד בטרם עלו למגרש. זה יתרון שאסור להקל בו דעת.
לגיחון אין יתרונות כאלה. עוד דבר שאין לגיחון הוא כסף. כי המועדון בהליך כינוס נכסים שיסתיים רק ב-2010, בגלל חוב של 51 מיליון אירו. מה שיש לגיחון זה שני זרים בלבד, המגן יורגן קולין מאייאקס, והכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה, החלוץ הקרואטי מאטה ביליץ', שחזר אשתקד לגיחון מרפיד וינה. השערים שלו העלו את גיחון במפתיע לליגה הבכירה אחרי עשר שנות היעדרות.
בכלל היו שמחים בגיחון אם במהלך השנים חלק מהכוכבים שהחלו דרכם במועדון היו חוזרים לאיזו תקופה. כמו החלוץ הכוכב הספרדי של שנות השמונים, קוויני, אחריו אבלארדו ולואיס אנריקה, ולפני שנים ספורות חלוץ כישרוני בשם דויד וייה: כולם עברו בדרכם מעלה הכשרה אצל המועדון באסטוריה.
1979 היתה שנת השיא של המועדון. הקבוצה סיימה כסגנית לריאל מדריד והעלתה את קרנם של אוהדיה המסורים, עובדי המכרות האסטוריים, שגיחון נחשבת כמועדון שלהם. במונדיאל 1982 אפילו נערכו משחקים בעיר, כולל "החרפה מגיחון", המשחק בין גרמניה ואוסטריה שתוצאתו נקבעה מראש כך ששתי הנבחרות תעלנה שלב על חשבון אלג'יר. רק ב-1998, אחרי עשרים שנה בליגה בכירה, ירדה גיחון ליגה, עם שיא שלילי של 13 נקודות בלבד. הפתיחה של העונה עם ארבעה הפסדים רצופים, גם אחרי יתרון 0-2 בסביליה, ומפלות של 6-1 נגד ברצלונה ו-7-1 אתמול נגד ריאל מדריד, מרמזת על אפשרות שהשיא הזה שוב יישבר.
סרייה A: לצ'ה - פעם אחרונה בליגה הבכירה: 1998
עיר: לצ'ה, 103 אלף תושבים
לא קשה לזכור מאיפה לצ'ה מגיעה. מהעקב של המגף האיטלקי, וגם התחושה, שכל איטליה דורכת עליה, דומה למטאפורה. לכן קל להבין את השמחה והאופוריה שאחזה בעיר הדרומית בלילה ללא שינה אחרי העלייה לליגה הבכירה. הניצחון במשחק הפלייאוף על סיפור הסינדרלה של אלבינולפה לא היה קל והושג אחרי תיקו ביתי באצטדיון "וויה אל מארה (דרך על הים)".
כיאה לדרום העני, יש ללצ'ה קהל אוהדים אמוציונלי וחם, אבל כסף - במפתיע - אין למועדון. השחקן המפורסם ביותר בקבוצה הוא סימונה טיריבוקי, החלוץ והטנק, ששני השערים שלו הביאו לניצחון בפלייאוף. לפחות יש ללצ'ה מאמן חדש עם אחריות נגד ירידה, מאריו ברטה, שבארבע השנים האחרונות הציל מירידה את קייבו ורונה, את פארמה ופעמיים את סיינה, למרות בעיות פיננסיות קשות. כך שאולי יש סיכוי ללצ'ה, ולפחות היא לא תשבור את שיאה האיטלקי של 11 נקודות בלבד בעונת 93/94. מצד שני, את המיקום הטוב בתולדותיה, המקום התשיעי, היא כנראה גם לא תעבור.
ליג 1: גרנובל - הופעה ראשונה אי פעם בליגה הבכירה
עיר: גרנובל, 158 אלף תושבים
חובבי סקי בודאי מכירים את העיר היפה בין האלפים הצרפתיים. אבל כדורגל? פעמיים בשנות הששים עלתה הקבוצה לליגה הראשונה, ופעמיים נשרה מיד חזרה. יורי דז'ורקאף צמח אצלה, וזהו. ב-1997 הכריחה עיריית גרנובל את המועדון להתאחד עם מועדון חובבים כדי לחסוך, ובתוך ארבע שנים הוא עלה מהליגה הרביעית לשנייה. ב-2004 נרכש המועדון על ידי קונצרן הטלפון "אינדקס" מיפן, והעתיד נראה ורוד, מה עוד שמיד החלו ההכנות לבניית האצטדיון החדש. "סטאד דז אלפ" אכן הושלם בפברואר השנה ובו 20 אלף מקומות. לגרנובל דווקא יש כסף, אך הציפיות מהבעלים החדשים התבדו. למרות הבטחתו, לא ביצע היו"ר קאצוטושי וואטאנאבה השקעות רציניות. היפנים, מתברר, די חסכנים ולא מתכוונים להוציא כסף מיותר על רכש, מתקני אימונים או מחלקת נוער, למשל.
רק בסוף יוני קיבל המועדון רישיון להשתתף בליגה הבכירה, בגלל ספקות באשר ליציבות הכלכלית של המועדון. המנג'ר הידטאקה אובוגאי אישר רק רכישה של שחקן בודד, השאלה אחת ושתי החתמות של שחקנים חופשיים. את שני המשחקים הראשונים ניצחה גרנובל וזינקה לראשות הטבלה. המאמן מחמט באזדרביץ' עשה את הדבר הנכון היחיד: הוא גזר את הטבלה מהעיתון ותלה אותה בבית. שיהיו זיכרונות נעימים בתקופות הקשות שיגיעו.
