בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר הבוקר (ה') את מכירת מניות ארקדי גאידמק באוסיף (67.43%) לפרקליטו, עו"ד ד"ר יוסי שגב, תמורת כ-110 מיליון שקל, המשקף לחברה שווי של כ-163 מיליון שקל. כיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של 175 מיליון שקל. לאור הפרסומים על המכירה, הופסק המסחר במניות אוסיף ועוגן נדל"ן במשך מספר שעות, עד שאוסיף פרסמה דו"ח מיידי.
גאידמק הפסיד במכירה כ-490 מיליון שקל, משום שבאפריל 2007 רכש את השליטה באוסיף מידי משפחת אביב תמורת כ-600 מיליון שקל.
עוד בטרם אושרה העסקה על-ידי השופטת דניה קרת-מאיר, הטיל שופט אחר בבית המשפט, הרשם אבי זמיר, עיקולים על נכסי גאידמק, לרבות על מניותיו באוסיף ועל ביתו בקיסריה, וזאת לבקשת אנשי העסקים לוי קושניר ובלרם צ'יינרי מהונג קונג, בעלי השליטה הקודמים באמריס, ולבקשת אורי שני (ראו בהמשך).
פרקליטו של שני, עו"ד רון ברקמן, האשים את גאידמק בהברחת נכסים, בטענה כי ביצע את המכירה למרות שידע שאמורה להינתן החלטה בבקשת העיקול. עו"ד אופיר נאור ממשרד שגב טען בתגובה, כי השופטת קרת-מאיר ציינה בפירוש כי היא מודעת לבקשות לעיקולים שפורסמו בעיתונים, כך שבית המשפט לא הוטעה.
לאור זאת, ביקש שני להרחיב את העיקולים שקיבל, ואם בקשתו לא תיענה הוא שוקל לבקש מבית המשפט לבטל את המכירה, בהיותה "נגועה במירמה".
שגב רוכש ומתחייב
בכל מקרה, מאחר שמכירת המניות אושרה על-ידי בית המשפט, העיקולים על מניות אוסיף חסרי תוקף. זאת נוכח הוראת חוק המכר, לפיה "נמכר נכס על-ידי בית משפט... עוברת הבעלות לקונה נקייה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס".
הדרמה היומית מבית היוצר של גאידמק החלה בשעה 8:00, בדיון בבקשת בנק מזרחי-טפחות למנות כונס נכסים למניותיו באוסיף. אלא שהצדדים הפתיעו כשהציגו לשופטת הסכם שבו עו"ד שגב רוכש את המניות. לפי ההסכם, שגב יעביר 110.5 מיליון שקל לבנק מזרחי-טפחות (לו חייב גאידמק 120 מיליון שקל) בתוך 5 ימי עסקים, כאשר הבנק מוותר על מחצית מעמלת הפירעון המוקדם של ההלוואה - 10 מיליון שקל.
בנוסף, שגב רכש מגאידמק את זכויותיה של חברת סטרוילידר שבבעלותו לקבל מניות ואג"ח המיר של אוסיף בשווי כ-70 מיליון דולר, בגין עסקת רכישת הקרקעות בוונוקובו שברוסיה. כזכור, אוסיף רכשה מסטרוילידר את הקרקע תמורת 30 מיליון דולר במזומן ו-70 מיליון דולר במניות ואג"ח.
גאידמק נדרש להחזיר את 30 מיליון הדולר שמשך מאוסיף כתשלום ראשון, אך בינתיים החזיר רק 7 מיליון. שגב מתחייב בהסכם להעביר לאוסיף את 23 מיליון הדולר הנותרים 14 יום אחרי שהיא תבטל את עסקת וונוקובו. ההסכם מקנה לשגב זכות להחליט אם הוא רוצה לקיים או לבטל את העסקה.
ההסכם גם מאפשר לשגב שלא לשלם סכום זה, ואז תחול העסקה רק על מניות אוסיף. כן נקבע בהסכם כי גאידמק רשאי לשלם לשגב 23 מיליון דולר, כדי שעסקת וונוקובו לא תיכלל במכר - ובלבד שהעסקה תבוטל ואוסיף תקבל ריבית בגין הסכומים שמשך גאידמק.
שגב ציין בדיון בבית המשפט כי הוא קונה את המניות לבקשת גאידמק, אך עבור עצמו. הוא ציין כי אמנם היתה הצעה גבוהה יותר לרכישת אוסיף תמורת 140 מיליון שקל (של האחים דורון אביב ודפנה הרלב - נ.ש.), אולם היא כללה תנאים שאינם מבטיחים את התשלום. לדברי שגב, הוא היחיד שעבר את כל בדיקות הנאותות והסכים לבצע את הרכישה בתנאים מסוימים, ובין היתר שהמניות יועברו אליו נקיות מכל חוב ושיעבוד.
המטרה: מניעת קריסה
השופטת דניה קרת-מאיר אמרה כי המחיר שבו רוכש שגב את המניות קרוב למחירן בבורסה, ולכן ניתן להניח שכל מכירה על-ידי כונס נכסים היתה מביאה לתשואה נמוכה יותר.
עו"ד שגב אמר היום ל"גלובס", כי "אוסיף היא חברה שצריכה לעמוד בראש חברות הנדל"ן בישראל". לדבריו, "מטרת העסקה היתה גם מניעת קריסת חברת אוסיף, ובכך למנוע נזק לרוכשי הדירות של החברה, העובדים, בעלי המניות מהציבור והספקים. החברה נמצאת עכשיו בידיים חסונות, עם איתנות פיננסית מלאה, מה שהופך אותה לאחת מחברות הנדל"ן הטובות בישראל".
שגב ציין כי שער המנייה עוד הספיק לקפוץ בטרם הופסק המסחר, ו"למרות שמלעיטים את המשקיעים בידיעות שהעסקה לא גמורה". לדבריו, "לאוסיף יש פנים חיוביים, היא חברה טובה. קרה לה צירוף מקרים נורא, כולל רכישת חברת התשתיות ארונסון, באופן שהכביד מאוד על החברה מבחינה תזרימית".
"אבל", הוסיף שגב, "אם יש מספיק מקורות כספיים עצמיים - אז אין שום בעיה לסדר אותה ולהפוך אותה לחברה עם מחזורים גבוהים בהרבה". כשנשאל אם ימשיך לנהל את החברה, השיב: "אני מתכוון להביא מנהלים מקצועיים".
קושניר, ויליגר ושני עיקלו את נכסיו וביתו של גאידמק
הבוקר של ארקדי גאידמק החל רע מאוד, כשבית המשפט המחוזי בתל-אביב הטיל שני עיקולים זמניים על נכסיו. עיקול אחד הוטל על נכסיו בישראל, ובהם מניותיו בחברות הציבוריות וביתו שבקיסריה, וזאת עד לסכום של כ-78 מיליון שקל. העיקול ניתן לטובת אנשי העסקים לוי קושניר ובלרם צ'יינרי מהונג-קונג, בעלי השליטה הקודמים באמריס, שתבעו אותו אתמול (ד') בגין הפרת אופציית פוט למכירת מניותיהם באמריס.
מוקדם יותר נענה בית המשפט באופן חלקי לבקשת אורי שני, והטיל עיקול זמני על מניות גאידמק באוסיף עד לשווי של 9.8 מיליון שקל, או על הכספים שיקבל ממכירתן עד לסכום זה. בית המשפט קבע כי שני הציג ראיות לכאורה לעילת התביעה שלו, אולם מאחר שהשתהה עם בקשתו ובינתיים שווי מניות אוסיף שגאידמק אמור היה להעביר לנאמנות צנח מ-31 מיליון שקל ל-9.8 מיליון שקל - יינתן העיקול על שווי המניות כיום.
כזכור, שני עזב את קבוצת אריסון לטובת גאידמק, שאמור היה להפקיד בנאמנות מניות אוסיף בשווי 50 מיליון שקל נטו, כבטוחה לקיום הסכמי העסקתו. באמצעות עוה"ד רוני ברקמן ודיבון פרקש טען כי גאידמק הפקיד מניות בשווי 19 מיליון שקל בלבד. לכן ביקש לעקל נכסים שלו בשווי 31 מיליון השקל הנותרים.
גאידמק טען מנגד, באמצעות עוה"ד ד"ר יוסי שגב, אופיר נאור ורועי הלוי, כי שני נשכר כמנהל לטווח ארוך אך בפועל עזב כעבור חודשים ספורים, אחרי שביצע עסקאות מפוקפקות ולא עשה בקבוצה דבר מלבד נזקים.
הרשם אבי זמיר קבע כי שני הציג "ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת התביעה", משום שבהסכם ההעסקה אכן מתחייב גאידמק להפקיד בנאמנות מניות להבטחת תנאיו של שני. "מדובר בהתחייבות חד-משמעית, שאיננה משתמעת לשתי פנים ואיננה מותנית בתנאי כלשהו".
גאידמק טען כי הוא ושני "הסכימו והסתפקו בהעברת מניות בשווי של כ-19 מיליון שקל בלבד". הרשם זמיר תהה "הכיצד לא תומך גאידמק את טענת ההסכמה הזו בתצהיר מטעמו? הדבר הרי מתבקש. חרף הצגת גירסה עובדתית מטעמו, מבקש גאידמק להסיק את ההסכמה האמורה מהתנהגותו ומהתנהלותו של שני בזמן חתימת ההסכם ובסמוך לאחריה".
בהיעדר מסמך ששינה התחייבות זו או לפחות גירסה עובדתית של גאידמק בדבר הסכמה אחרת בעל-פה, קבע זמיר כי יש לתת לסעיף זה את מלוא התוקף. הוא דחה את טענת גאידמק, לפיה העובדה ששני החל לעבוד לפני שהופקדו כל המניות מלמדת שהוא ויתר על כך.
הרשם ציין כי העובדה שאורי שני השתהה בהגשת הבקשה אינה שומטת את הקרקע מתחתיה, משום ש"בהחלט סביר ומתקבל על הדעת, שמי שנכנס לקשר עסקי כה משמעותי, לא 'יתנפל' על חברו לקשר בהליך משפטי בסמוך לתחילת היחסים; אין זה מופרך להמתין זמן מה ולראות להיכן מתפתחים הדברים".
עם זאת, לשיהוי יש מחיר. זמיר סבר כי "איזון ראוי מחייב להטיל על שני - ולו לצורך הליך זמני זה בלבד - את תוצאתה של ירידת שווי המניות, המשקפות כיום כ-9.8 מיליון שקל". (בש"א 16773/08).
אחר הצהריים הוצא עיקול זמני גם לבקש צבי ויליגר ואשתו רוית, מהם לווה גאידמק 4.5 מיליון דולר, ולא פעל לרישום משכנתא על 3 בתים בקיסריה, ובהם הבתים שלו ושל בתו קתרין, כפי שהתחייב. העיקול הוטל על מניותיו בחברות אוסיף, ויליפוד , אמריס וגילאון עד ל-17 מיליון שקל.
הוויליגרים מיוצגים על-ידי עוה"ד צבי פירון, אפרת רנד ודנה יאראק. יש לציין כי מבחינת החוק למטיל העיקול הראשון אין קדימות על אלה שהוטלו אחריו. אם יהיה צורך במימוש העיקולים, תמורת המכירה תתחלק בין הנושים באופן יחסי לחוב של כל אחד מהם.